ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בישראל - מהנמוכות במערב - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בישראל - מהנמוכות במערב

ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל עומדת על 15,696 דולר - לעומת 22,171 דולר בממוצע במדינות ה-OECD; גם לאחר רפורמת עוז לתמורה ואופק חדש הפער נותר גבוה

4תגובות

ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בישראל ממשיכה להיות נמוכה משמעותית לעומת המדינות המערביות, כך עולה מנתוני ה-OECD ל-2008, שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל, שרובה ממומנת על ידי המדינה (78%) והיתר על ידי ההורים, הסתכמה משלב החינוך לגיל הרך עד לבתי הספר התיכונים ב-15,696 דולר לתלמיד, לעומת הוצאה של 22,171 דולר לתלמיד בממוצע מדינות ה-OECD - פער של כ-6,500 דולר לתלמיד.

הפער הגדול ביותר היה בהשקעה לחינוך העל יסודי - פער של כ-2,400 דולר בממוצע בין ההוצאה לתלמיד בישראל לבין ההוצאה לתלמיד תיכון ב-OECD. בחינוך בגיל הרך הפער עומד על 2,300 דולר לתלמיד, ובחינוך היסודי הפער נמוך יותר - כ-1,700 דולר.

הנתונים מתייחסים לשנת 2008, ואינם מבטאים את תוספת התקציב שניתנה למערכת בעקבות יישום רפורמת אופק חדש בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים שהחלה באותה שנה, את עלות רפורמת עוז לתמורה בתיכונים שהחלה בשנת הלימודים הנוכחית, ואת תוספות התקציב שניתנו למערכת מאז שנת ההשוואה. עם זאת, על פי הערכות, גם אחרי התוספות התקציביות נותר פער גבוה בין ההשקעה לחינוך לתלמיד בין ישראל למדינות ה-OECD.

בחינוך בגיל הרך ישראל הוציאה ב-2008 בממוצע 3,953 דולר לתלמיד. לעומתה, ארה"ב ואיסלנד משקיעות יותר מ-10 אלף דולר בתלמיד, ובבריטניה הושקעו בו כ-7,120 דולר. רק סלובקיה משקיעה בדומה לישראל, ומקסיקו משקיעה פחות - 2,391 דולר. בחינוך היסודי ישראל הוציאה 5,314 דולר לתלמיד. ארה"ב ודנמרק הוציאו כ-10 אלף דולר, איסלנד כ-10,600 דולר, ובריטניה כ-8,800 דולר. צ'כיה ומקסיקו הן המדינות היחידות אשר הוציאו פחות מישראל - 3,800 דולר ו-2,246 דולר בהתאמה. בחינוך העל יסודי ישראל הוציאה 6,429 דולר לתלמיד, בעוד שארה"ב הוציאה קרוב ל-12,100 דולר לתלמיד (פער של יותר מ-5,700 דולר לתלמיד).

גם בהולנד, דנמרק, בלגיה, צרפת ואוסטריה ההשקעה היתה גבוהה במיוחד לעומת ישראל - יותר מ-10 אלף דולר בתלמיד. רק מדינות בודדות, בהן סלובקיה מקסיקו וצ'כיה, הוציאו פחות מישראל לתלמיד. בסלובקיה עומדת ההוצאה על כ-4,000 דולר, בצ'כיה מדובר בהוצאה של 6,200 דולר, ובמקסיקו - 2,333 דולר.

גם ההוצאה על ההשכלה הגבוהה לסטודנט נמוכה בישראל לעומת רוב מדינות ה-OECD, ועמדה בשנת 2008 על 13,248 דולר לסטודנט. באוסטריה, אוסטרליה, הולנד, יפן, צרפת ושוודיה ההוצאה לסטודנט היתה גבוהה יותר. עם זאת, בניו זילנד, קוריאה וצ'כיה ההוצאה לסטודנט היתה נמוכה יותר מזו שבישראל. עם זאת, הנתונים לא כוללים את תוספת התקציב שתקבל מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים הקרובות, בסך כ-7.5 מיליארד שקל, במסגרת הרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה.

רוב ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל היא ממקורות ציבוריים, אשר מממנים 78% ממנה, וכוללים את משרד החינוך, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. עם זאת, כ-22% מההוצאה היא ממקורות פרטיים, מתוכה כ-16% מגיעים ממשקי הבית - ההורים, אשר מממנים שיעורים פרטיים, רכישת ספרים וציוד לימודים, חוגים ותשלומי השתתפות בבית הספר. יתר הסכום מגיע ממקורות פרטיים ותרומות.

שיעור ההשתתפות של ההורים, אשר עומד בישראל על 16.1%, גבוה יותר באוסטרליה (כ-23%), ארה"ב (21%) ובריטניה (19.1%), אך במדינות רבות הוא נמוך יותר - בהן שיעור השתתפות ההורים בתשלומים על החינוך נמוך יותר. באוסטריה רק 5% מההוצאה הלאומית לחינוך היא מההורים, באיסלנד ובצכ'יה כ-8%, בהולנד כ-7.3% ובספרד כ-12%.

למרות שבישראל ההוצאה הלאומית לתלמיד היא מהנמוכות במערב, הרמת ההוצאה לחינוך ביחס לתמ"ג היא מהגבוהות במדינות המערביות. בישראל ההוצאה הלאומית למוסדות חינוך (גנים, בתי ספר, מכינות, ומוסדות השכלה גבוהה) היא 7.3% מהתמ"ג - גבוה ממדינות ה-OECD, שמשקיעות במוסדות חינוך 6.1% מהתמ"ג. שיעור הוצאה לחינוך ביחס לתמ"ג גבוה רק באיסלנד - שם הוא עומד על 7.9%. ההסבר לכך הוא שיעור הצעירים הגבוה באוכלוסיה בישראל ביחס לזה שבמדינות המערביות, ולכן שיעור התלמידים גבוה יותר. לעומת זאת, שיעור המועסקים בישראל נמוך יותר מזה שברוב מדינות ה-OECD, ולכן היכולת לממן את החינוך על ידי התושבים נמוכה יותר.

בשנת 2008 44% מאוכלוסייה ישראל היתה מתחת לגיל 24 - גיל הלימודים במערכת החינוך וההשכלה גבוהה, בעוד שבמדינות אירופה רק 24-31% מהאוכלוסיה בגילאים אלה.

ההוצאה הגבוהה בישראל ביחס לתמ"ג מתבטאת בהשקעה בחינוך היסודי, בחינוך העל יסודי ובמכינות קדם אקדמיות - 4.2% מהתמ"ג, בהשוואה ל-3.7% מהתמ"ג במדינות ה-OECD. לעומת זאת, ההוצאה למערכת ההשכלה הגבוהה ולמוסדות חינוך גבוה לא אקדמיים ההוצאה היתה 1.6% מהתמ"ג לעומת 1.9% ב-OECD.

נתון נוסף שנבדק הוא ההוצאה הלאומית לחינוך, הכוללת את כל ההשקעות הקשורות לכל שלבי החינוך, שמקורן במלגות לסטודנטים, ביטוח לאומי, אוניברסיטאות, מכללות, רשויות מקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח היתה ב-2008 5.9% מהתמ"ג, לעומת 5.4% ב-OECD.

לפי פרסום קודם בנושא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתייחס לשנת 2010, למרות העלייה בתקציבי החינוך בשנים האחרונות - לא ניתן להצביע על שינוי משמעותי בהשקעה הלאומית בחינוך (השקעה ממשלתית ופרטית) ביחס לתוצר. לפי הנתונים ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-2010 ל-66.5 מיליארד שקל - עלייה של כ-4% לעומת 2009, בהמשך לעלייה דומה ב-2007 ו-2008. חלקה של ההוצאה הלאומית על חינוך עמדה ב-2010 על 8.2% מסך התוצר המקומי הגולמי - גבוה רק בעשירית האחוז מהשיעור ב-2009 (8.1%), אך קטן מחלקה ב-2008 (8.3%).

למעשה, שיעור ההוצאה הלאומית על חינוך נותר קבוע למדי מאז העשור הקודם, כאשר בשנת 2005 הוא עמד על 8.3%. מתחילת שנות ה-90 עלתה ההוצאה על חינוך כשיעור מהתמ"ג ל-9.1% ב-1996-1997, והגיעה לשיעור דומה ב-2002, אך מאז ירדה לרמה המוכרת כיום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#