בלי פקקים, בלי שיחות קפה - אבל עם זום וילדים על הראש

ההסגר שנכפה על העולם בחסות הקורונה הזניק את העבודה מהבית וחשף את היתרונות שלה ולא פחות מזה - את החסרונות והבעיות שהיא מעלה. האם העבודה מרחוק תשרוד - ומי רוצה שנחזור למשרד?

עבודה מהבית בתקופת הקורונה
עבודה מהבית בתקופת הקורונהצילום: Albert Gea/רויטרס

עדי (שם בדוי), מנהלת בכירה בחברת מדיה, לא ראתה את זה מגיע. באמצע ישיבת זום שהתקיימה לפני שבועיים, עם מספר גדול יחסית של משתתפים, החליטו שני ילדיה המתבגרים לריב. "הטונים עלו במהירות עוד לפני שהספקתי להבין מה קורה או להשתיק את המיקרופון", היא נזכרת. "תוך שניות רמת הדציבלים בבית זינקה, וכל משתתפי הישיבה שמעו את ילדיי צורחים זה על זה ללא מעצורים. כדי להתמודד איכשהו עם המבוכה שאלתי את כל הנוכחים: 'אם אני אגיד לכם שהקללות והצעקות מגיעות מהרחוב, תאמינו לי?'".

עם הסיפור של עדי יכולים להזדהות מאות מיליוני הורים ברחבי העולם, שבחסות מגפת הקורונה נאלצו להעתיק את מקום העבודה הביתה. שם חיכו להם ילדים משועממים שנפלטו ממערכת חינוך מושבתת ובן או בת זוג שצריכים איכשהו לעבוד גם כן.

"המשבר האיץ תהליכים שהיו שם ממילא, כמו שימוש בטכנולוגיות קיימות, דוגמת זום, שמאפשרות לעבוד מכל מקום ובכל מיני שעות", אומרת נירית כהן, יועצת אסטרטגית, חוקרת ומרצה בעולם העבודה העתידי. "מקומות רבים שבהם אמרו שאי אפשר לעבוד מרחוק ולא תהיה אצלם עבודה מהבית, נאלצו פתאום להתמודד עם שאלות כמו בשביל מה להגיע למשרד אם יש תהליכים שאפשר לעשות עם כלים דיגיטליים. למה להיפגש עם אנשים, בעיקר כאשר עדיין לא לגמרי ברור שזה בטוח? לשם מה לנסוע שעה לעבודה?"

"מקומות רבים שבהם אמרו שאי אפשר לעבוד מרחוק ולא תהיה אצלם עבודה מהבית, נאלצו פתאום להתמודד עם שאלות כמו בשביל מה להגיע למשרד אם יש תהליכים שאפשר לעשות עם כלים דיגיטליים"

נירית כהן, יועצת אסטרטגיתצילום: אייל טואג

משיחות עם מנהלים ועובדים עולה תמונה מורכבת בכל הנוגע לעבודה מרחוק: מצד אחד מי שעבדו במשרד גילו את חדוות העבודה מהבית, כשאין צורך לבלות על הכביש וסדר היום גמיש יחסית. רבים מעידים כי בלי שיחות המסדרון, בלי הסחות הדעת, התפוקה שלהם עלתה וכך גם שמחת החיים. מצד שני, בעיקר הורים לילדים קטנים מספרים כי העבודה מהבית יצרה ערבול בין העבודה לחיים בלי שום הפרדה. ההורים נאלצו להתמודד עם מציאות כמעט בלתי אפשרית. מי שמורגלים בעבודה מהבית לאורך השנים מעידים כי אי אפשר להסיק דבר על עבודה מהבית בתקופת הקורונה.

מומחים מסבירים כי יתרונות העבודה מרחוק היו ונותרו גמישות, חיסכון בזמן ובמשאבים. מצד שני, ועל כך כמעט כולם העידו, היא לא חפה מבעיות. לכן, המסקנה היא כי ביום שאחרי הקורונה, העבודה מרחוק תתקיים בהיקפים גבוהים יותר מבעבר, אבל תחייב הפרדה ברורה יותר בין משפחה לעבודה — ובעיקר, לא תחליף את המגע האנושי עם העמיתים לעבודה, הספקים והלקוחות.

חברת השמת העובדים האמריקאית איירטסקר ניסתה בחודש שעבר לבחון את סוגיית היעילות של העבודה מהבית. העובדים דיווחו כי היתרון הבולט ביותר של העבודה מהבית היה הצמצום בזמן הנסיעה לעבודה. לפי הסקר, רבע מהעובדים עזבו מקום עבודה בשלב מסוים בחיים מפני שהנסיעה היומית אליו היתה ארוכה מדי. בנוסף, עובדים מהבית דיווחו שהצליחו להקדיש יותר זמן לאימוני כושר לעומת עובדים שהגיעו למשרד.

הסקר נערך בקרב 1,000 עובדים — מחציתם עבדו מהבית ומחציתם מהמשרד. עולה ממנו כי דווקא מי שעבדו מהבית עבדו שעות רבות יותר: העובדים מהבית דיווחו על 21.9 ימי עבודה בממוצע בחודש, לעומת 20.5 ימי עבודה בממוצע בחודש בקרב עובדים שהמשיכו להגיע למשרד. העובדים מהמשרד גם דיווחו ש–37 דקות מיום העבודה שלהם היו לא פרודוקטיביות, לעומת 27 דקות בלבד בקרב העובדים מהבית.

לא הכל ורוד: העובדים מהבית הודו שהיה להם קשה יותר להתרכז במהלך יום העבודה. 29% מהעובדים מהבית דיווחו על קושי לאזן בין חיים לעבודה, לעומת 23% מהעובדים במשרד. העובדים מהבית דיווחו גם על רמות חרדה ולחץ גבוהות יותר במהלך יום העבודה לעומת עובדים מהמשרד. בנוסף, עובדים מהבית דיווחו על שיעורי דחיינות גבוהים יותר של משימות ועל כך שנאלצו להתנתק מהעבודה מוקדם יותר לעומת עובדים מהמשרד, מפני שהרגישו מוצפים רגשית.

עבודה מהבית. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: AFP

כיאה לסקר בינלאומי המחויב לסוגיות של תקינות פוליטית, הסקר התעלם משאלת ההורות ולא סיפק תשובה לשאלה אם יש הבדל בין הורים, בעיקר לילדים קטנים, לבין אלה שלא צריכים לחלק את זמנם בין עבודה לדאגה לילדים.

המשרד הלאומי לסטטיסטיקה בבריטניה נתן תשובה מעניינת לנושא עוד בשנה שעברה, לפני שמישהו דמיין שחברות שלמות יתפנו מהמשרדים ומשפחות יסתגרו בבתים. ניתוח העבודה מהבית לפי קבוצות גיל מגלה כי ככל שעולה הגיל, כך גדלה החיבה לעבודה מהבית וגם הנטייה לעבוד ממנו. בני ה–65 ויותר היו הקבוצה שיש לה את ההעדפה הגדולה ביותר לעבודה מהבית (וגם בפועל נוטה יותר לעבוד מהבית), ואילו קבוצת הגיל הצעירה — בני 16–29 — מיעטו לעבוד מהבית וגם פחות רצו בכך. בני ה–30 פלוס, אלה שסביר להניח שיש להם ילדים קטנים, פחות נמנעו מהעבודה מהבית ביחס לצעירים, אבל הרוב המכריע העידו שהם מעדיפים לעבוד מהמשרד.

פרופ' ניקולס בלום, מרצה לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד, חתום על אחד המחקרים המצוטטים בנושא. בלום אמנם מצא ב–2015 כי עבודה מהבית יעילה יותר, אבל כעת הוא נשמע פחות נלהב. "כולם מניחים שאתלהב מהפריסה העולמית של עבודה מהבית", אמר בלום לאתר של אוניברסיטת סטנפורד, "לצערי הרב אני לא". לפי בלום, "עבודה מהבית עם הילדים שלך היא אסון לפרודוקטיביות. הילדה בת ה–4 שלי נכנסת כל הזמן לחדר ומקווה למצוא אותי במצב רוח למשחקים כשהיא קוראת לי 'דודו' — הכינוי שלה בשבילי — באמצע שיחת ועידה".

"עבודה מהבית עם הילדים שלך היא אסון לפרודוקטיביות. הילדה בת ה–4 שלי נכנסת כל הזמן לחדר ומקווה למצוא אותי במצב רוח למשחקים כשהיא קוראת לי 'דודו' — הכינוי שלה בשבילי — באמצע שיחת ועידה"

פרופ' ניקולס בלום, מרצה לכלכלה באוניברסיטת סטנפורדצילום: Via Bloomberg

במחקר של בלום ושותפיו, שהוכיח כי הפרודוקטיביות של עבודה מהבית גבוהה יותר מזו של עבודה במשרד, ההנחה היתה שמאפשרים לעובדים לעבוד מהבית רק אם יש להם משרד ביתי, ולאף אחד אין אישור להיכנס אליו בזמן העבודה. "אנשים רבים שראיינתי עובדים עכשיו מחדר השינה שלהם או בחללים משותפים, כשיש מסביב רעש של בני זוג, בני משפחה ושותפים", אמר בלום בראיון שהעניק לאתר האינטרנט ווקס.

בין הזום לילדים

ביום שני בבוקר התייצבה הילה ברקן, סמנכ"לית קשרי חוץ במכללה האקדמית כנרת, במשרד שלה, אחרי שמאמצע מארס היא וכל 500 עובדי המכללה עברו לעבודה מהבית. "קמתי בבוקר, התארגנתי, התלבשתי יפה, התאפרתי. לראשונה אחרי שבועות ארוכים לא נשארתי בחזיית ספורט ובגדי בית", היא אומרת.

לצד ההתרגשות ותחושת החיוניות, מצאה עצמה ברקן במשרד מוטרדת ממה שהשאירה בבית. היא ובעלה מגדלים ארבע בנות, הקטנה בת שנתיים, שתיים נוספות לומדות בבית ספר יסודי. "כל עוד אין פתרונות מוסדרים של מערכת החינוך, יציאה מהבית כרוכה בדם, יזע ודמעות", היא אומרת, "המשמעות של היציאה שלי לעבודה היא שיניב, בעלי, לא יוכל לעבוד היום. יש לנו ביביסייטרית שמגויסת לעזרה, אבל כלום לא פשוט עם ארבע ילדות בבית".

נבנתה בביתם שגרה חדשה, חיים מעורבים של עבודה ומשפחה (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: BERNADETT SZABO / רויטרס

בחודש וחצי האחרונים נבנתה בביתם שגרה חדשה, חיים מעורבים של עבודה ומשפחה. הורים וילדות בזום, ובת שנתיים שפיתחה תחביב להפציע בשיחות ולמשוך אליה את תשומת הלב. ברקן מספרת שאחרי ההלם הראשוני והניסיון לשכפל את שגרת העבודה במשרד לבית, הבינה כי לא ניתן לעשות זאת, ויחד עם הצוות שלה ומנהלי המכללה בנתה נוהלי עבודה חדשים, גמישים יותר. "הבנתי שאם אני לא רוצה לצאת מדעתי, אני חייבת לייצר שגרה חדשה. סגרנו זמנים תחומים של עבודה משותפת. זה סידר את מבנה היום, וככה הלו"ז הפסיק להיות נזיל. גיליתי דברים מדהימים על עבודה מהבית, בעיקר שזה בשליטה שלך — את רק צריכה ללמוד לנהל את החיים והתהליכים טוב יותר".

קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישירצילום: כפיר סיון

גם קובי הבר, מנכ"ל ביטוח ישיר, נאלץ לעשות את ההתאמות הנדרשות עם העברת העובדים לעבודה מהבית. הוא מספר שכדי להתגבר על העובדה שהילדים נמצאים בבית איפשרו בחברה גמישות בשעות העבודה, מה שדרש מהמנהלים להיות זמינים לעובדים לאורך שעות ארוכות יותר. אחרי כל זה, הוא אומר, אנשים דווקא מבקשים לחזור לעבוד במשרד. "אנשים רוצים לעבוד מחוץ לבית, ולכן אני לא רואה מעבר ל–100% משרה מהבית", אומר הבר. "לעבודה מהבית יש המון חולשות. מי שישכיל למצוא את השילוב הנכון יהיה המנצח".

ביטוח ישיר העבירה את כל הפעילות שלה לעבודה מהבית כבר באמצע מארס. לא רק המטה, אלא גם מוקדי השירות והמכירות פוזרו, והחברה נאלצה לפתח מערכי עבודה חדשים. הבר מספר כי נעשו לעובדים הדרכות איך לעבוד מהבית, ונבנה מערך שלם שבו הוגדרה מחדש עבודתם של אחראי המשמרת, הצוותים והעובדים, וכן כל מבנה מערכת הניהול והבקרה. "השקענו המון זמן ומשאבים כדי לייצר שגרת עבודה מהבית: איך עובדים בצוותים שלא כל האנשים מכירים? איך עורכים שיחות משוב? איך עושים בקרה על השיחות ומלמדים נציג על הטעויות?", הוא מספר.

האם יאמצו את העבודה מרחוק כמודל תעסוקה גם אחרי המשבר? "ניהול מרחוק הוא מאתגר מאוד, צריך לעבוד עליו וגם אז הוא לא יהיה מושלם", הוא אומר. "אנחנו יצורים חברתיים. הסמנכ"לים אומרים לי: אנחנו חייבים לראות בני אדם".

ניב חורש, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום ראובני פרידןצילום: תומר אפלבאום

"סבלתי מאוד מזה באופן אישי", מספר ניב חורש, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום ראובני פרידן. "רוב העבודה שלי היא בשיחות עם צוותים ולקוחות, וכשהילדים מסביב עם כל משימות הבית זה מתיש מאוד. הרבה יותר מורכב לגרום לדברים לקרות כשהאנשים לא סביבך פיזית. זה כמובן גם מביא לדיוק, אבל אנחנו עסוקים בלדייק את עצמנו כל השנה, ככה שלא הרגשתי שגיליתי את אמריקה. מאוד התגעגעתי למשרד, וברגע שזה הסתדר — חזרתי לעבוד מפה".

לדבריו, הפורמט של עבודה מהבית מתאים יותר למי שנוהג לעבוד לבד ופחות לעבודת צוות. "אנחנו עוסקים הרבה בחשיבה על יוזמות עבור הלקוחות שלנו, וזיהינו שרוב האנשים שעובדים בבית נמצאים יותר במצב תגובה מאשר במצב יוזמה. לכן בחרנו להחזיר את העובדים למשרד ברגע שהתאפשר, בכפוף למגבלות אישיות. שמחנו לגלות שכולם רוצים לבוא למשרד וחוזרים לעבודה בשמחה גדולה. האווירה במשרד נהדרת. ממש תחושה של סיירת. יש אנרגיה של עשייה והתלהבות, שהיתה חסרה לנו בפורמט של עבודה מהבית"

אלונה אייל־פריד, סמנכ"לית משאבי האנוש באינטל ישראל, מספרת כי לא רק מטה החברה עבר לעבוד מהבית, אלא גם 70% מעובדי המפעלים. היא מעידה שנהנתה מאוד מהעבודה מרחוק, אבל זה רחוק מאידיליה. "בראש ובראשונה יש טשטוש של גבולות בין בית לעבודה, ולעובדים היה קשה עם זה".

החדשנות בסכנה

ואכן, חוסר ההפרדה בין עבודה לבית גורם לכך ששעות העבודה בתקופת ההסגר התארכו במדינות רבות. כדי להתחבר בבטחה לשרתים של העבודה, דורשות חברות רבות מהעובדים להתחבר לשרת VPN (רשת פרטית וירטואלית). ניתוח נתוני השימוש ברשתות אלה מאפשר להבין איך עבודה מהבית בתקופת הקורונה שינתה את ההרגלים שלנו.

ספקית שירותי ה–VPN נורד VPN ניתחה את החיבור לרשתות שלה, וגילתה שהעבודה מהבית הגדילה את משך החיבור לרשתות של העבודה. לפי הבדיקה שערכו, זמן החיבור הממוצע לרשת הווירטואלית בשבוע שלפני 11 במארס היה שמונה שעות ביום, ויום העבודה הממוצע אחרי 11 במארס היה 11 שעות. נתונים דומים נמצאו בבריטניה, צרפת, ספרד וקנדה, שבהן יום העבודה הממוצע התארך בשעתיים. בדנמרק, הולנד בלגיה ואוסטריה התארך יום העבודה הממוצע בשעה אחת, ורק באיטליה הוא נותר ללא שינוי.

מסקר שערכה באפריל קרן ויולה בין 74 חברות היי־טק ישראליות עולה כי מרבית החברות מרוצות מהעבודה מרחוק עקב משבר הקורונה, אם כי שליש מדווחות על ירידה בפריון.

"יש תחושה של בידוד, של שחיקה. יש מקומות שבהם העובדים דיברו על זה. לתחזק תחושה של צוות שעובד יחד ושהמנהל לא יהיה החיבור היחיד בין אנשים אלא שיתחברו ביניהם"

אלונה אייל־פריד, סמנכ"לית משאבי האנוש באינטל ישראלצילום: אייל טואג

אייל־פריד מצביעה על כך שהעבודה מהבית יכולה לעורר בעיות רגשיות. "יש תחושה של בידוד, של שחיקה. יש מקומות שבהם העובדים דיברו על זה. לתחזק תחושה של צוות שעובד יחד ושהמנהל לא יהיה החיבור היחיד בין אנשים אלא שיתחברו ביניהם — זה משהו שצריך לנהל. זה לא יקרה לבד", היא אומרת.

גם בלום מזהיר מפני המחיר הנפשי הכבד של המצב. "אני חושש מזינוק בבעיות נפשיות. כשמבודדים אנשים בבית ומפרידים אותם מאינטראקציות חברתיות, זה יכול להוביל לדיכאון. דיכאון כשלעצמו מייצר לא רק בעיות נפשיות, אלא משפיע גם על הבריאות הכללית". לדבריו, ניתן לראות דוגמה לכך במחקרים שנערכו בקרב אנשים שיצאו לגמלאות, שבהם רואים הידרדרות במצבם הבריאותי קצת אחרי הפרישה.

ג' היא מנהלת באחת מחברות ההיי־טק הבינלאומיות הפועלות בישראל. "בתחום ההיי־טק מדברים כבר שנים על עבודה מכל מקום ועל דיגיטציה", היא אומרת. "אנחנו הרי חדשניים, ההטמעה הדיגיטלית אצלנו נרחבת, ולכן למעשה אין לנו שום בעיה לעבור לעבוד באופן מלא מהבית. אבל המציאות היא שהפיזור פוגע, בעיקר בתהליכי החדשנות. אף אחד, כולל החברה שבה אני עובדת, לא ירצה להודות בכך בקול רם".

ג' מסבירה שהעבודה מהבית פוגעת ביכולת לפתור בעיות, לחדש ולהמציא. לדבריה, אחד המאפיינים של תרבות העבודה בישראל הוא שיתוף הפעולה הנוצר במרכזי העבודה המשותפים. "אנשים מדברים זה עם זה, מתערבים אחד בשיחה של השני, וכך נוצרות הרבה פריצות דרך. זה סוג של סיעור מוחות מתמיד. כאשר עובדים מהבית, אי אפשר לעשות זאת".

אישוש לדבריה של ג' אפשר למצוא במה שקרה ביבמ, אחת מחלוצות העבודה מהבית, שב–2017 החליטה להחזיר את העובדים לעבוד במשרדים. אחד הטיעונים של מנכ"לית החברה דאז, ג'יני רומטי, היה שהעבודה מהבית פגעה בעבודת הצוות של החברה ואגב כך בחדשנות. גם בלום טוען כך: "2020 תהיה השנה של חדשנות אבודה. אם יבחנו את המצב בעוד 10 שנים, יהיה חור במספר הפטנטים החדשים, מספר המוצרים החדשים ומספר הרעיונות וההמצאות הגדולות שפשוט לא יקרו ב–2020 וב–2021. תחשבו על מדענים או מהנדסים: איך הם יכולים לעבוד כמו שצריך מהבית? אני חושב שהם לא באמת יעילים".

גם ליאת צבי, מנהלת שותפויות של המרכז לחדשנות בלמידה באוניברסיטת תל אביב, משוכנעת כי מציאות העבודה מרחוק שנכפתה עלינו תיעלם. "כאשר אנשים יחזרו לעבודה ושוב יהיו שיחות קפה ומפגשים בינאישיים, מי שלא יהיה שם יאבד יתרון תחרותי, בדיוק כפי שקרה למי שעבד מרחוק לפני הקורונה".

היא מוסיפה שכל הכלים הדיגיטליים שבהם נעשה שימוש נרחב במהלך התקופה האחרונה, למשל אפליקציית הזום, נוחים פחות לישיבות רבות־משתתפים, וההתלהבות מהם נבעה מכך שהם סיפקו פתרון נוח במציאות בלתי אפשרית. "הרבה יותר פשוט להיפגש עם מישהו במסדרון ולסגור עניין מאשר להתחיל לקבוע פגישות בזום", היא אומרת.

לדבריה, עולם העסקים והעבודה מבוסס על מפגשים. "בזמן המשבר הוספנו לפלטה שלנו כלים שמאפשרים מפגש. אם ארבעה אנשים מיבשות שונות צריכים להיפגש ניתן לעשות זאת כעת ביתר קלות עם הזום, אבל מי שייפגש אישית יוכל להשיג יתרון תחרותי".

מה שאפשר לסגור בשעתיים של שיחה פנים אל פנים — אי אפשר להשיג בשעות שיחה ארוכות בווידיאוצילום: ROMAN BALUK/רויטרס

כדי לחזק את דבריה היא מספרת על אירוע שבו נכחה בעבר: יזם צעיר שהיה איתה בפגישה בהולנד קיבל טלפון משותף פוטנציאלי, בנק בצרפת. הוא התנצל שעליו לצאת מהפגישה ולנסוע בדחיפות לפריז. צבי מספרת שהתפלאה ושאלה אותו למה לא להסתפק בשיחת וידאו, והיזם הסביר לה שמה שאפשר לסגור בשעתיים של שיחה פנים אל פנים — אי אפשר להשיג בשעות שיחה ארוכות בווידאו. "הדברים האלה נכונים גם כיום", היא אומרת.

השדים יצאו מהבקבוק

למרות המורכבות הרבה, כמעט לכל המרואיינים ברור כי עבודה מהבית תישאר לפחות במודל חלקי. ברקן מספרת כי לא תרצה לוותר על היכולת לאכול עם הילדות שלה ארוחת צהריים, ולפחות בחלק מהימים בשבוע גם לחוות את השהייה אתן. חורש מספר כי דווקא העבודה מרחוק, בזום, התגלתה כיתרון, וסביר להניח כי ישיבות רבות ייערכו ממרחק ובלי נסיעות. מנהלים בעולם אמרו שהם מודעים ליתרונות ולחסרונות של עבודה מרחוק, והם צריכים למצוא פתרון ביניים. מנכ"ל חברת הנדל"ן RXR ריאלטי, סקוט רצ'לר, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי פתרון אפשרי הוא "שצוות א' וצוות ב' יעבדו מהבית בימים שונים".

אייל־פריד מספרת כי באינטל, בעיקר בגלל חובת הריחוק החברתי, לא מתכוונים להשיב את הגלגל לאחור. לדבריה, בימים אלה שוקדים בחברה על אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא לימים שאחרי הקורונה. "יש המון הזדמנויות", היא אומרת. "קודם כל גילינו בתקופה הזאת שהעבודה מהבית צימצמה את כמות הישיבות ועזרה לעובדים להתמקד בעבודה עצמה, לכן הפרודוקטיביות לא נפגעה ואפילו השתפרה. כל הזמן שהוקדש לנסיעות נחסך. באופן אישי, הייתי מבלה שלוש שעות על הכביש כל יום. הזמן הזה יכול להיות מנוצל ללמוד משהו חדש או להיות עם המשפחה".

בזכות העבודה מהבית נמנעים מהפקקים בדרכים - "הזמן הזה יכול להיות מנוצל ללמוד משהו חדש"צילום: תומר אפלבאום

באופן מפתיע דווקא הריחוק איפשר למנהלים לראות את העובדים שלהם כמכלול — עובדים ובני משפחה. "זה ייצר אינטימיות עם המנהלים שלא היתה קיימת קודם, וגם הבנה שיש צורך בהרבה גמישות כי לכל אחד יש צרכים אחרים", אומרת אייל־פריד. לדבריה, הווירטואליות גם ייצרה מרחב יותר מכיל משום שהפכה את כולם לשווים. כמו כן, היא חייבה את המנהלים לנהל את המורכבות של בניית יחסים לא פורמליים מרוחקים.

פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג וכלכלן, משוכנע שחברות יהיו מעוניינות להמשיך ולדבוק בעבודה מהבית. הסיבה, לדבריו, תהיה עסקית: הרצון לחסוך בעלויות קבועות. "חברות ראו שעבודה מהבית היא לא פחות טובה, אבל הדבר היותר משמעותי הוא שאפשר להוציא פחות כסף על החזקת משרדים. הנדל"ן הוא אחת העלויות שיושבות על הכתפיים, כי עלות שכירות המשרדים גבוהה מאוד. צמצום הנדל"ן יהיה דרך להתייעל", הוא אומר.

החיסכון יכול להגיע גם מתחום התחבורה. 37% מהעובדים בישראל נוסעים מדי יום יותר מחצי שעה לעבודה, כך לפי סקירה של רינת מרקוביץ', שהתפרסמה בדו"ח הממונה על השכר באוצר. מהנתונים עולה כי 60% מהעובדים בישראל מגיעים לעבודה במכונית פרטית, ומגמת השימוש בה גדלה בקצב מהיר יותר מקצב הגידול בתשתיות.

צפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה בין מדינות OECD — פי 3.5 מהממוצע במדינות הארגון. התוצאה היא התמשכות זמן הנסיעה למקום העבודה, פגיעה בפריון העבודה ובאיכות החיים של העובדים. "מגמות אלה מביאות לאי־מיצוי הפוטנציאל של התוצר המקומי הגולמי ושל ההכנסות ממסים, לזיהום אוויר ולמפגעי רעש", נכתב בדו"ח.

הפקקים היו אחד הדברים הראשונים שנעלמו מהנוף עם משבר הקורונה. אבל כבר בתחילת השבוע, כאשר חברות וארגונים החלו לאמץ את התו הסגול ולהחזיר עובדים למקומות העבודה, נצבעה שוב אפליקציית ווייז באדום. מומחי תחבורה מעריכים כי ללא נקיטת צעדים מיידים מצד הממשלה, הגודש בכבישים אף יחמיר לעומת התקופה שקדמה למגפת קורונה, כתוצאה מנטייתם של רבים להעדיף שימוש במכונית הפרטית על פני תחבורה ציבורית, כדי לא להידבק.

לגודש התנועה בישראל היה מחיר כלכלי לפני משבר הקורונה, ואם הוא ישוב לקדמותו הוא עלול להיות כבד עוד יותר. לפי האומדן שהתפרסם בדו"ח הממונה על השכר באוצר, נזקי הגודש בכבישים למשק נאמדים ב–35 מיליארד שקל ב–2019 והם עתידים לעלות לכ–70 מיליארד שקל ב–2040. הערכה זאת מביאה בחשבון את אובדן שעות העבודה בגלל העמידה בדרכים והפגיעה בפריון. בשנים האחרונות גם התפרסמו מחקרים שגרסו כי הגודש בכבישים גובה מחיר בריאותי מהנהגים והנוסעים.

המחקר של בלום, שנערך בקרב 1,000 עובדים בחברת התיירות הסינית ctrip, גילה כי בעקבות מדיניות עבודה מהבית, נרשם במשך תשעה חודשים שיפור של 13% בביצועי העובדים — כמעט יום עבודה נוסף לכל שבוע

אילוסטרציה. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: gpointstudio / Shutterstock.com

גם המחקר של בלום על יתרונות העבודה מהבית עדיין מהדהד. המחקר, שנערך בקרב 1,000 עובדים בחברת התיירות הסינית ctrip, גילה כי בעקבות מדיניות עבודה מהבית, נרשם במשך תשעה חודשים שיפור של 13% בביצועי העובדים — כמעט יום עבודה נוסף לכל שבוע. בנוסף, נרשמה ירידה של 50% בשיעור העזיבה של העובדים. בעקבות תוצאות הניסוי, הרחיבה החברה את מדיניות העבודה מהבית לכל העובדים.

אם היעלמות הקורונה גם תביא להיעלמותם של הילדים מהבתים וירידה בהסחות הדעת, אפשר להתייחס דווקא למחקר הזה ולשוב להאמין שהפרודוקטיביות בבית גבוהה יותר מהפרודקטיביות במשרד המלא באנשים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker