רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לעבוד בקיץ: הקריירה של דור ה-Z מתחילה בחופש הגדול

לכתבה
בני נוער בחוף גורדון. "התחלתי לעבוד כי רציתי להכניס תוכן לחופש ולא לשבת בלי לעשות כלום ולבזבז חודשיים" דניאל בר און

בני דור ה-Z נכנסים לשוק העבודה כשהם חדורי מטרה, תחרותיים ועצמאיים יותר מבני הדור שקדם להם ■ שישה בני נוער החליטו לא להישען על הארנק של ההורים - ואפילו לא מתביישים לשאול על הפרשות לפנסיה

15תגובות

"לא חיפשתי עבודה. הציעו לי להרוויח כסף על דבר שאני אוהבת"

אריאל איבשין. גיל: 15. מגורים: תל אביב. עבודה: מאיירת

"התחלתי לעבוד ברשת המאפיות בוטיק סנטרל בסוף שנת הלימודים כי הבעלים, של אבא של ילד מהשכבה שלי, ראה את האיורים שעשיתי לספר המחזור והציע שאעשה להם איורים. מפה זה התגלגל. לא חיפשתי עבודה — הציעו לי להרוויח
כסף על דבר שאני אוהבת.

"אני עובדת כמאיירת, מציירת לקמפיינים. משתכרת כ–80 שקל לאיור, אבל זה תלוי בכמות האיורים. אין לי שעות עבודה קבועות — אני עובדת לפי דד־ליין, אז אני פשוט עובדת עד שמסיימת.

"ההורים תומכים בי, ומאוד שמחו שבוטיק סנטרל פנו אלי וחשבו שזה פתח לדברים אחרים ולדברים שיבואו בעתיד. אני רוצה להתעסק באמנות, אני פשוט עוד לא יודעת באיזה אופן. האם אני רוצה לצייר? לעצב? אולי לעצב אופנה? אני עוד ממש לא יודעת. התקבלתי למגמת אמנות בתיכון עירוני א', כך שאני ממשיכה ללמוד ולעסוק באמנות.

"חלק מהחברות שלי עובדות, בעיקר עושות בייביסיטר, יש כמה שעובדות כמלצריות או מוכרות בחנויות. רק חלק קטן מהן עובדות בקיץ. החברים שלי ממש התלהבו כששמעו שהציעו לי עבודה, והיו לגמרי בעד.

"מה אעשה עם הכסף? אני עוד לא בטוחה. אני חושבת שאחסוך ולא אשתמש בו. אבל אולי אקנה אופניים — אני צריכה לחשוב על דרך להגיע לבית הספר בשנה הבאה".

אריאל איבשין
אייל טואג

"חלק גדול מהחברים כבר עובדים, רובם במלצרות"

רועי מרינוב. גיל: 17. מגורים: תל אביב. עבודה: תפאורן

"התחלתי לעבוד גם כי משעמם בחופש וגם כי זה נחמד להרוויח כסף. כשהייתי בן 14 אמא התחילה לבדוק אם היא יכולה לעזור לי. היא ראתה בפייסבוק שמישהו שמעלה הצגות יחיד צריך עזרה, והתברר שהוא שכן שלנו. מאז אני עובד אתו בכל חופש ולפעמים גם בזמן הלימודים — אבל פחות. אני עוזר עם התפאורה, מעביר דברים ממקום למקום, מתפעל אותה בזמן ההצגה.

"אני מתחיל לעבוד ב–8:30: מעמיסים את הציוד לאוטו ומתחילים סבב גנים. אנחנו מופיעים בשלושה גנים ביום. זאת עבודה פיזית, והתפקיד שלי הוא לסחוב דברים. במהלך ההצגה האחריות שלי היא יותר סדר וארגון. אני עובד בערך שש שעות ביום, ומשתכר 200 שקל.

רועי מרינוב
אייל טואג

"חלק גדול מהחברים שלי עובדים, רובם במלצרות. כיף לעבוד עם ילדים. אמנם אני לא השחקן, אני רק עוזר, אבל אני רואה איך הם נהנים וזה נחמד.

"כאשר החלטתי להתחיל לעבוד, ההורים היו לגמרי בעד. הם תומכים בי במה שאני עושה והם גם די הציעו לי את הכיוון הזה. אני חוסך את הכסף — מתכנן לנסוע לחו"ל בספטמבר אז חלק מהכסף ילך לזה וגם לבילויים עם חברים. אני עדיין לוקח כסף מההורים, אבל לא לבילויים עם חברים ודברים דומים".

"מעדיפה לעבוד עם ילדים — ולא עם מבוגרים שאומרים לי מה לעשות"

נטע לינור. גיל: 17.5. מגורים: רמת השרון. עבודה: מורה פרטית לאנגלית

"הגעתי לגיל שבו אני לא רוצה לבקש כסף מההורים שלי לכל דבר, אז אני עובדת כמורה פרטית לאנגלית. אני יכולה לבחור מה לעשות עם הכסף שלי, וזה נותן לי המון עצמאות. אני חושבת שזה גם מפתח אצלי מוסר עבודה טוב לעתיד. לדעתי, לאנשים שמתחילים לעבוד בגיל צעיר יהיה קל יותר בהמשך במקומות עבודה.

"נולדתי וגדלתי בישראל, אבל אמא שלי חיה המון שנים בארה"ב, אז בבית אנחנו מדברים אנגלית. אחותי, שקטנה ממני בשנה וחצי, התחילה לעבוד בשנה האחרונה כמורה פרטית לאנגלית, ואני התחלתי בעקבותיה. אמא שלנו התגייסה למשימה ופירסמה מודעה בפייסבוק, שהביאה המון פניות. היום אני מלמדת תלמידים בבית ספר יסודי,  מגיעה אליהם הביתה ומרוויחה 50 שקל לשעה.

"הכסף משמש אותי בדרך כלל ליציאות עם חברות למסעדה, אבל אם יש משהו יקר שאני רוצה לקנות — אני חוסכת. קניתי עכשיו מצלמה שמצלמת בפילם. גם את הביטוח של ה'נהג חדש' אני משלמת, וברגע שאקבל רישיון אעזור בהוצאות השוטפות על המכונית המשפחתית ובקניית דלק.

נטע לינור
אייל טואג

"אני משקיעה המון בכל שיעור. אני מכינה מצגות ומשחקים, כי אני יודעת שקשה לשבת שעה ואני צריכה לעורר עניין. ההצלחה הכי גדולה שלי טמונה בכך שהילדים רוצים ללמוד גם בחופש. כשהסתיימו הלימודים כתבתי לאמהות שאם הן רוצות לשנות את מועדי השיעורים בחופש הן מוזמנות. האמהות לא רצו לוותר והיו גם ילדים שלא רצו לוותר. יש גם כאלה שמתבאסים, אז אני משנה את השיעורים כדי שזה יהיה יותר כיף ויותר מתאים לאווירת החופש.

"כמעט כל החברים שלי עובדים, רובם מלצרים. ככל שאני יודעת, רק אחותי ואני מלמדות אנגלית. החברים דווקא מפרגנים ואומרים שלא היו יכולים לעשות את העבודה שלי כי צריך הרבה סבלנות, אבל מבחינתי זה הרבה יותר קל מאשר להיות מלצרית. יותר קשה לעמוד על הרגליים שעות כל כך ארוכות. כן, במלצרות מרוויחים הרבה כסף מטיפים, אבל אני מעדיפה לעבוד עם ילדים — ולא עם מבוגרים שאומרים לי כל הזמן מה לעשות".

"לא הרבה ילדים בגיל שלי חושבים על העתיד"

שחר מימון. גיל: 15.5. מגורים: עתלית. עבודה: מייצר גלידה

"מאז כיתה ז' אני עובד בכל חופש גדול, ובאחרונה גם בחופש פסח. אני מייצר גלידות, שוטף כלים ועוזר בפרסקו, מפעל גלידות בוטיק בטירת כרמל. הגעתי לעבודה דרך חברים של ההורים שלי, שהמפעל נמצא בבעלותם. אני עובד שש שעות ביום, ומרוויח 23 שקל לשעה. בכיתה ז' התחלתי עם שכר המינימום של הגיל שלי, 21 שקל לשעה, ובשבוע הראשון של העבודה כבר העלו אותו. בשנה הבאה כבר יהיה לי מותר לעבוד שמונה או תשע שעות, ואני אעבוד את המקסימום.

"התחלתי לעבוד כי רציתי להכניס תוכן לחופש ולא לשבת בלי לעשות כלום ולבזבז חודשיים. גם רציתי לחסוך כסף כדי לעשות רישיון ותיאוריה וגם לקנות אוטו אחר כך. רק עכשיו קניתי מחשב נייד ללימודים מכסף שאני הרווחתי. שואלים אותי — בכיתה ז' כבר תיכננת כל כך רחוק? והתשובה היא שכן, בטח. אפילו שאלתי בעבודה אם מפרישים לי לפנסיה. אני לא בטוח שבגיל שלי מותר להפריש, אבל נראה לי נחמד ליהנות בגיל 80 מכסף שחסכת מכיתה ז'. פתחתי חשבון בנק ואני צריך לפתוח לי חיסכון ולהשקיע את הכסף בקרנות.

"ההורים אומרים לי לחשוב רק על עכשיו ולא על אחר כך, אבל אני מתכנן לעצמי עתיד עד הפנסיה וככה אני מתנהל. אני מתכנן קדימה. אני חושב על כמה אפשרויות לעתיד: או לעבוד בחברת היי־טק, לעשות אקזיט וללכת לפוליטיקה, כמו נפתלי בנט, או ללמוד משפטים ואחרי כמה שנים כעורך דין להיות שופט וככה להתקדם גם שם.

שחר מימון
אייל טואג

"רוב החברים שלי עדיין לא עובדים, רק אחד מהם עובד בקצבייה או משחטה, אני לא בדיוק בטוח. לא הרבה ילדים בגיל שלי חושבים על העתיד, אז זה מוזר להם שיש לי תוכנית קדימה. הם מעדיפים לישון ולשחק במחשב. הם לא מתלהבים מהרעיון של לקום כל יום ב–7:30 ולצאת לעבוד. אני גם מתאמן ארבע פעמים בשבוע במכון כושר עם ארבעה חברים, וככה אני נפגש איתם באופן קבוע. חוץ מזה אני לא עושה יותר מדי. כשאני חוזר הביתה, הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה ללכת לישון".

"להכנסה שלי יש הרבה יותר משמעות אם אני חוסכת אותה"

רומי שחף. גיל: 17. מגורים: ירושלים. עבודה: מלצרית

"אני עובדת בבר קפה, בית קפה שיתופי שנפתח לפני כמה חודשים בשכונת בית הכרם בירושלים. זה בית קפה קואופרטיבי שכל הכנסותיו מושקעות בו. אחת המטרות של המקום היא להחזיר את הקהילתיות שהיתה בשכונה והלכה לאיבוד בשנים האחרונות. זה כל כך יפה בעיני שאני ניגשת לשולחן והם קוראים לי בשמי, כי הם שכנים שלי. זה הכי כיף בעולם. גדלתי בשכונה, אני גרה בה ויש לי חיבור עמוק למקום.

"אני עולה לכיתה י"ב באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, ולומדת שם תיפוף. בשלוש השנים האחרונות אני עובדת כמדריכה בקייטנות אמנות, עשיתי בייביסיטר לשכנים ולילדים שהדרכתי בעבר בקייטנות, וגם עבדתי מדי פעם בחברת לוגיסטיקה — החל ממלצרות בחתונה ועד עיצוב תפאורה בבמה ביום העצמאות.

"עד כמה שזה נחמד להיות תלויה בהורים, אני אוהבת להיות עצמאית כלכלית. העבודה גם נותנת לי מסגרת — ככה אני לא הולכת לאיבוד בחופש. בשנת הלימודים הימים שלי עמוסים מאוד — אני או לומדת או מנגנת, כך שבמהלך השנה אין לי הרבה הזדמנויות או זמן לעבוד, ואני אוהבת לעשות זאת בכל פעם שניתנת לי ההזדמנות.

"אני משתמשת בכסף ליציאות עם חברים, אבל חוסכת כמה שאפשר. אני לא חוסכת למשהו ספציפי אלא יותר כי נראה לי שזה מה שנכון, כי צריך. זה נשמע לי חסר פואנטה להשקיע הרבה שעות מעצמי כדי להרוויח כסף, ואז להעיף אותו במהירות. להכנסה שלי יש הרבה יותר משמעות אם אני חוסכת אותה.

רומי שחף
אמיל סלמן

"מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה? אני אף פעם לא יודעת מה לענות על השאלה הזאת, כי אני מחליפה המון דברים שמעניינים אותי ביום. באחרונה התעניינתי בפסיכולוגיה, אז חשבתי ללמוד את זה, אבל תמיד מוסיקה תהיה חלק מהחיים שלי. יהיה נחמד למצוא מקצוע שישלב מוסיקה".

"תמיד רציתי לעבוד בחברת היי־טק, זה נראה לי מגניב"

אורי פטל. גיל: 17. מגורים: תל אביב. מקצוע: מתכנת בחברת היי־טק

"אני לומד בתוכנית אודיסאה של נוער שוחר מדע, שבה לומדים לימודים אקדמיים תוך כדי התיכון. אני עושה תואר דו־חוגי במדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. בשנה וחצי האחרונות אני עובד ב–Western Digital Corporation כמפתח אלגוריתמים ומתכנת. הגעתי לפני שנה וחצי לראיון עבודה דרך חבר שלומד אתי באוניברסיטה.

"תמיד הייתי עצמאי ותמיד רציתי לעבוד בחברת היי־טק, זה נראה לי מגניב. תמיד אהבתי מחשבים וחשבתי שזאת אחלה דרך לשלב הנאה עם עבודה, וברגע שהיתה לי אפשרות וחשבתי שיש לי מספיק ידע ויכולות — הלכתי לעבוד. אני לא עובד בשביל הכסף אלא כדי לצבור ניסיון וכדי ליהנות. הכסף הוא תוספת נחמדה. אני משתמש בו ליציאות, והאמת שאני חוסך את הרוב. ההורים שלי משלמים על כל דבר שהוא בגדר 'צרכים', אבל יציאות ובילויים אני מממן מהכסף שלי.

"בתואר לומדים הרבה דברים תיאורטיים, ובעבודה הצלחתי לשלב את כל הדברים האלה וליצור דברים שמשתמשים בהם. אני עובד בין 10 ל–20 שעות בשבוע. בתקופת מבחנים אני עובד פחות, ובחופשים אני מגיע יותר. בעבודה גמישים ומתחשבים בכך שיש עוד הרבה דברים אחרים שאני חייב לעשות. אני משתכר טוב יחסית לבני נוער בגילי. אני לא חושב שאני יוצא דופן. עובדים אתי חברים מהתוכנית ומבית הספר. עבודה של בני נוער בהיי־טק צוברת תאוצה, אבל אני גם לא מנופף בזה יותר מדי.

אורי פטל
אייל טואג

"תמיד התמקדתי במשהו הישגי, ולפני שהתחלתי את התואר הייתי במסגרת הישגית בכדורגל. ברגע שהגעתי לאוניברסיטה זה הופנה לשם. ההורים לא דחפו אותי אף פעם, הם תומכים וחושבים שאני צריך לעשות מה שאני אוהב וכל עוד זה בא ממני, זה טוב.

"יש תקופות שבהן יש לי יותר זמן פנוי, ויש תקופות שפחות. נכון שלפעמים בא לי לנוח או להירגע, למשל, עכשיו שאני בתקופת מבחנים, אבל אני נהנה גם מהעשייה ומההצלחות. לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי אוהב את זה. בעתיד אני לא מגביל את עצמי לעבודה בהיי־טק. הרבה דברים מעניינים אותי, הלוואי שהייתי יכול ללמוד הכל. גם אקטואליה מעניינת אותי. אולי אהיה פוליטיקאי כשאהיה גדול".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות