"היום הילדים יותר מפונקים": האוטו־גלידה חי ובועט, אלה רק הלקוחות שהשתנו

שמעון דדוש חורש את הכבישים והפארקים כבר 40 שנה עם אותה המנגינה; גלנדה יגר מצאה את החתיכה החסרה לתיירות בנגב, ובניסאן חושבים על "גלידה ירוקה" ■ שלושה גלגולים וטעמי עבר, הווה ועתיד של אוטו־גלידה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גלנדריה. "חם כאן, ולקבל משהו טעים וקריר באמצע שום מקום, זה הדבר הנכון במקום הנכון"צילום: דני מכליס
רונית הראל
רונית הראל

גלנדה יגר, 39 | "גלנדריה"

"גדלתי בעיירה קטנה בברזיל, 10,000 איש, מפלים, הרבה ירוק ואוכל טוב. הורי לא האמינו בבית עם ארבע קירות, ובילדותי הסתובבנו בעולם, במדינות כמו יוון, סנגל וגמביה. לא תמיד למדנו בבית ספר. זה פותח מאוד את הראש. גדלתי עם עניים ועשירים, לבנים ושחורים. לימדו אותי לקבל ולאהוב. לארץ עליתי עם אחי התאום לפני 21 שנים. אבא שלנו הוא הישראלי של המשפחה וגדל בארץ, ותמיד דיבר על להתחבר למה ומי שאנחנו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker