מיליארדי שקלים עודפים של מענקי קורונה שולמו; המדינה מקווה שתחזירו

רשות המסים שילמה לעצמאים ובעלי עסקים מענקי קורונה על סמך הצהרותיהם, שבדיעבד התברר כי חלקן היו שגויות ■ בשלב זה הרשות לא פונה אליהם ולא נוקטת מהלך אכיפה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הולכי רגל בירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אוהד צויגנברג
נתי טוקר

רשות המסים שילמה מיליארדי שקלים עודפים לעצמאים ולבעלי עסקים בגין מענקי הקורונה, שבדיעבד התברר כי לא היו זכאים להם. ברשות אמורים לפעול כעת, בשלבי ההתאוששות של המשק ובשעה שהגירעון בפעילות הממשלה כה גבוה, כדי לגבות את המענקים העודפים. עם זאת, בשלב זה מקווים ברשות כי בעלי העסקים שקיבלו מענקים שלא היו זכאים להם, יחזירו אותם מרצונם החופשי – ועדיין לא יזמו הליך אכיפה בעניין.

במהלך משבר הקורונה שילמה רשות המסים עד כה מענקים לעסקים בסכום כולל של 37.5 מיליארד שקל, כך לפי סקירה שהציג אתמול ראש רשות המסים, ערן יעקב, בוועדת הכספים של הכנסת. הכספים חולקו בשלושה מענקים עיקריים: מענק סיוע לעסקים, בסך 24 מיליארד שקל; מענק השתתפות בהוצאות קבועות, בסך 12.7 מיליארד שקל; ומענק בגין פגיעה ממושכת בגובה 800 מיליון שקל.

הרשות נתנה - עסקים לקחו

בשלבים הראשונים של המשבר, כאשר הדרג הפוליטי דרש מרשות המסים העברה מהירה של המענקים, הרשות איפשרה לבעלי עסקים לקבל את המענקים על בסיס הצהרה כי חלה ירידה של 25% או 40% בהכנסותיהם – תלוי בסוג המענק ובהיקף ההכנסות של העסק. אלא שבדיעבד התברר כי הירידה בהכנסות של חלק מהעסקים לא היתה בהתאם להצהרה המוקדמת שלהם, כך שהם קיבלו מהמדינה כספים שלא היו זכאים להם.

בכל הנוגע למענק הוצאות קבועות, המצב פשוט למדי. מאחר שמדובר בסכומים קבועים שקל לעקוב אחריהם ולהשוותם לתקופות קודמות, הרשות פעלה ודרשה מבעלי העסקים שקיבלו מקדמות בשיעור של 60% ממענקים שלא היו זכאים להם – על סמך הצהרותיהם – להחזירם. לפי הערכות, מדובר ב-800 מיליון שקל.

בכל הנוגע למענקי הסיוע לעסקים, שחולקו גם הם על בסיס הצהרה של בעל העסק, ברשות המסים עדיין לא פועלים להחזרת התשלומים העודפים. לרשות יש כעת את המידע על עסקים שבדיעבד התברר כי קיבלו מענקים עודפים, משום שיש בידיה נתונים על הירידה במחזורי הפעילות – בהתאם לדו"חות המס של החברות. ההערכות הן כי מיליארדי שקלים שולמו על בסיס הצהרות שגויות.

לא בדקו כמו שצריך

רק לפני כשבועיים העלתה רשות המסים לאתר האינטרנט שלה מערכת המאפשרת לבעלי העסקים לבדוק אם קיבלו מענקים שלא היו זכאים להם. המערכת הזו משווה בין הכספים שקיבלו בעלי העסקים לבין הירידה בפועל בהכנסותיהם, ומציגה לבעל העסק את הפער – הסכום שהוא אמור להחזיר. במקרה של אירוע חריג, למשל חופשת לידה של בעלת העסק, ניתן להגיש בקשה לדחיית ההחזר.

אלא שבשלב זה בעלי עסקים אינם מחויבים לבצע את הבדיקה במערכת. יתרה מזאת, רשות המסים אינה מעדכנת באופן יזום את בעלי העסקים שקיבלו כספים עודפים כי עליהם להיכנס למערכת ולבדוק זאת – וכאמור גם לא יזמה הליך אכיפה במטרה לגבות את הכספים הללו.

הפגנת עצמאים בת"א, מאי 2020צילום: מגד גוזני

"בדיוק כמו שהעסקים האלה דיווחו על בסיס מערכת אמון מה היקף הירידה בהכנסותיהם, כך בנינו מערכת שבנויה על אמון ציבור ושמסתכמת על הצהרת העסק", אמר יעקב בכנסת. "בינתיים לא פנינו באופן יזום – 'אתה צריך להחזיר'. אנחנו מאמינים שהציבור יודע, שיש לו את הנתונים ויודע אם ההכנסות ירדו או לא ירדו – אנחנו מנגישים, נותנים לו את המידע ומאפשרים לו לבחור אם להחזיר או לא".

מדוע רשות המסים לא יוזמת פנייה לבעלי העסקים ומעדכנת אותם כי עליהם להשיב את הכסף? ברשות מסבירים כי בשלב זה, מאחר שמדובר במאות אלפי עסקים, לא מתוכננת פנייה כזו –אבל בהמשך, בהתאם לסכומים שיוחזרו באופן וולנטרי, יוחלט באילו צעדי אכיפה לנקוט.

הביטוח הלאומי כבר פועל להשבת הכסף

פעילות דומה להשבת הכספים מבצע בימים אלה המוסד לביטוח לאומי. מתברר כי כמיליארד שקל שולמו כדמי אבטלה ללא הצדקה, לאחר ששירות התעסוקה העביר לביטוח הלאומי מידע לגבי מובטלים שחזרו לעבודה, אבל לא הצהירו על כך — ולכן המשיכו לקבל דמי אבטלה.

הביטוח הלאומי פועל כדי לגבות את הכסף, ובמקרים מסוימים אף מקפיא תשלומים שונים, כמו קצבאות ילדים, מול הכסף שלא הוחזר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker