עד שהחל"ת ייגמר: המעסיקים צמצמו עשרות אלפי משרות לצמיתות

מדיניות החל"ת הממושכת אילצה את העסקים להתמודד עם מחסור בעובדים, אך רבים מהם נוכחו כי ביכולתם להסתדר עם פחות כוח אדם - ולשמור על רווחיות ■ המסעדנים פותחים פורמטים רזים בעובדים ובחברות הביטוח מאיצים תהליכי התייעלות ■ המשמעות: תחרות גדולה יותר על כל משרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קניון הזהב מקבוצת מליסרון, בתחילת אפריל 2021

רשת הביטחון שפרשה הממשלה לפני שנה וארבעה וחודשים בשל משבר הקורונה — במסגרתה הוענקו דמי אבטלה לכל מי שפוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום — הביאה לכך שחלק מהעובדים לא מעוניינים לחזור למעגל העבודה כל עוד הם מקבלים דמי אבטלה. מצב נתון זה אילץ עסקים רבים לבצע שינויים המאפשרים להם להסתדר עם מצבת כוח אדם מצומצמת. חלק מהעסקים אף ראו כי טוב — ההוצאות קטנו והרווחיות עלתה.

מבדיקת TheMarker עולה כי במגוון תחומים, החליטו עסקים לצמצם לצמיתות את היקף המשרות ב–10% ואף יותר.

לפיכך, עשרות אלפי שוהים בחל"ת עלולים לא למצוא עבודה "ביום שאחרי". מעבר לכך, התחרות על כל משרה תגדל ועובדים עלולים לאבד את משרתם לטובת חוזרי החל"ת.

ענף המסחר: פחות שעות פעילות וסניפים

"הקמעונאים פגשו בבת אחת במחסור בעובדים ונאלצו להתייעל ולהסתדר עם מצב חדש, אבל לאט־לאט הגענו למסקנה שאפשר להתייעל ב–5%–10% ואפילו קורים דברים טובים לעסק", אומר שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות האופנה והמסחר ויו"ר קבוצת בריל. "זאת כמובן בשורה טובה לרשתות, אבל בשורה רעהלמשק".

שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות האופנה והמסחרצילום: זוהר שטרית

לדברי תורג'מן, "ברשתות האופנה והמסחר מועסקים כיום כ–125 אלף עובדים, לעומת כ–150 אלף לפני הקורונה. אמנם אנחנו במחסור בעובדים בגלל מדיניות החל"ת חסרת ההיגיון, אבל גם כשהחל"ת יסתיים, לא יועסקו להערכתנו יותר מ–135 אלף עובדים ברשתות.

"המשק נפתח לפעילות כבר בפברואר, אבל בממשלה החליטו להאריך את החל"ת מטעמים פוליטיים והביאו את הרשתות להתייעל ולהצטמצם", הוסיף תורג'מן.

"אחרי שלושה חודשי עבודה במתכונת מצומצמת, הבנו שלא צריך את כל העובדים. המדינה אשמה בכך ש–15 אלף משרות ייעלמו, בעיקר של מוכרנים. כיום מעסיקים מחזרים אחרי עובדים, אבל להערכתי בעוד כמה חודשים יהיו הרבה מתמודדים על כל משרה".

בכיר אחר ברשת אופנה, טוען כי "החל"ת נוחה לכולם. הרבה חברות צימצמו את מצבת העובדים ולכן עברו לרווח, וכתוצאה מכך המדינה גובה יותר מסים".

אחת הסיבות לצמצום בהיקף המשרות היא סגירת סניפים במהלך המשבר. כמעט כל רשת אופנה ומסחר סגרה כמה סניפים, ובמקביל עיבתה את הפעילות המקוונת, המצריכה פחות כוח אדם.

"במהלך הקורונה סגרנו ארבעה סניפים וצימצמנו את שעות הפעילות", מספר יעקב הלפרין, בעלי אופטיקה הלפרין, המעסיקה 550 עובדים לעומת 650 לפני משבר הקורונה. "גם כיום, כשהקורונה לכאורה כמעט מאחורינו, אנשים לא חזרו לפקוד את החנויות בשעות הערב ובשעות אחה"צ המאוחרות. בקניונים אנחנו נאלצים לפעול עד הסגירה בהתאם לחוזים, אבל בחנויות רחוב הקדמנו את שעת הסגירה. נפתח שמונה חנויות חדשות עד סוף השנה, אבל לאור סגירת חנויות בקורונה וצמצום בשעות, לא נגייס יותר מ–50 עובדים לעומת 100 שאיבדנו".

יעקב הלפרין, מבעלי אופטיקה הלפרין. אנשים לא חזרו לפקוד את החנויות בשעות הערבצילום: תומר אפלבאום

גם אבי שומר, בעלי צומת ספרים, מספר על סגירת סניפים וצמצום במספר העובדים: "הקורונה נתנה לי את ההבנה שאנחנו לא חייבים להחזיק בכל החנויות, וגם צימצמנו מעט את המטה של החברה".

עם זאת, הוא טוען כי העובדה שחברות רבות לא מתכוונות לחזור להעסיק את אותו מספר עובדים לא תיצור בעיה במשק.

"לפני הקורונה שיעורי האבטלה היו 3.9% בלבד, ויש מאות אלפי ישראלים שלא מתאימים לשוק העבודה", אומר שומר. "זה אומר שעדיין יהיו חסרים עובדים. הבעיה היחידה היא שהמדינה לא עשתה מספיק כדי לזהות את הצרכים של המעסיקים ולקיים הכשרות למקצועות שבהם הביקוש גדול מההיצע".

ענף המסעדות: הגשה מהדלפק במקום מלצרים

המסעדנים ובעלי בתי הקפה סובלים ממחסור חמור בעובדים בכל התפקידים — החל במלצרים ועד טבחים ושוטפי כלים. עם זאת, סגירתם של כ–4,000 עסקים בענף המזון במשך משבר הקורונה ושינוי במודל הפעילות של עסקים בתחום, הביאו לכך שלצד מחסור של כ–30 אלף – עובדים, ישנן כ–70 אלף משרות שיצומצמו.

מסעדה בירושלים, מארס 2021צילום: אמיל סלמן

"הקורונה הכניסה בעלי עסקים רבים בענף לתוך המטבחים. הם נהפכו לטבחים ולשוטפי כלים, ועל הדרך למדו להכיר את העסק שלהם טוב יותר והבינו שאולי הם יכולים להסתדר עם פחות כוח אדם", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים. גם העובדה שהקורונה הביאה את המסעדנים להתייעל מבחינת התפריטים, משחקת תפקיד — התפריטים במקומות רבים מצומצמים יותר ומתוחכמים פחות".

בענף המסעדות, בתי הקפה, הברים ודוכני האוכל, מועסקים כיום כ–100 אלף עובדים — לעומת 203 אלף עובדים לפני הקורונה. המחסור בעובדים בענף מסתכם לדבריו בכ–30 אלף עובדים שחסרים בטווח המיידי, ועוד כ–20 אלף עובדים בטווח הארוך יותר.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והבריםצילום: תומר אפלבאום

מסעדנים טוענים שאין בכוונתם לצמצם את כוח האדם בעסקים קיימים, אך עסקים שנפתחו בשנה האחרונה וייפתחו בשנה הקרובה, יהיו רזים בכוח אדם. הסיבה לכך היא השינויים בהרגלי הצריכה בתקופת הקורונה, כמו גידול בהזמנת משלוחים וקיצור זמן הישיבה, לצד ההבנה כי כדאי להיות מוכנים ל"קורונה 2" או משבר אחר.

"המחסור בעובדים בענף הוא ברמה של קטסטרופה", אומר רונן נמני, בעלי קבוצת קפה קפה, המונה 15 רשתות.

רונן נמניצילום: עופר וקנין

"הפורמטים הקיימים לא יודעים לעבוד עם פחות עובדים, אבל אנחנו רואים שנפתחים פורמטים חדשים שמצריכים פחות כוח אדם, כמו מעדניות למיניהן או מקומות שמציעים אוכל מורכב פחות שמוגש מהדלפק. זה הכיוון שאליו הולך התחום. הציבור רוצה את זה וגם אנחנו נגיש פורמטים כאלה. כריך או סלט בהגשה מהדלפק מתומחרים בכ–30% פחות מבישיבה בבית קפה או במסעדה, ובנוסף נחסכת ללקוחות עלות הטיפ".

המסעדן והשף, חיים כהן, טוען שהמסעדות הקיימות יחזרו להעסיק את אותו מספר העובדים. "יש לנו עבודה בלי סוף, אבל אין לנו מספיק עובדים", אומר כהן. "בתחום שלנו, בשונה מהקמעונות, אי אפשר לפגוע בשירות. הבעיה הגדולה היא שלצערי, גם לאחר שהמדינה תפסיק את החל"ת, יחזרו לשוק העבודה אנשים עם מוסר עבודה נמוך יותר שלא עבדו שנה. אני מדבר בעיקר על החבר'ה הצעירים".

ענף הביטוח: ההתייעלות הואצה

ההתייעלות בעת משבר הקורונה מורגשת לא רק בעסקים שמתמקדים בשירות פרונטלי ללקוחותיהם, כמו חנויות ומסעדות — אלא אפילו בחברות הביטוח. ענף הביטוח מצוי בהליכי התייעלות כבר כמה שנים, אך משבר הקורונה האיץ אותה, בדגש על צמצום בכוח האדם.

חברת מגדל ביטוח, לדוגמה, צימצמה ב–2020 את מצבת העובדים בכ–300 איש. לטענת החברה, היא לא הוציאה עובדים לחל"ת במשך המשבר והצמצומים נעשו ללא קשר למגפה.

בית מגדל ביטוחצילום: יעל אנגלהרט

הפניקס צימצמה את מצבת העובדים בכ–400 עובדים ב–2020, בעיקר בשל הוצאה לפועל של תוכנית פרישה מרצון לעובדים. בחברה אין עובדים בחל"ת.

הראל הוציאה לחל"ת במהלך משבר הקורונה 900 עובדים, ולאחר כחודש וחצי החזירה כ–700 ונפרדה מ–200 עובדים — כ–4% מכלל העובדים בחברה.

כלל התחילה בתוכנית התייעלות באמצע 2019, שבמסגרתה צימצמה את מספר העובדים עד כה ב–550. החברה מעסיקה כיום 4,100 עובדים. במהלך המשבר הוציאה עובדים לחל"ת, אך לדברי החברה, כולם חזרו לעבוד. נוסף על כך, בכוונת החברה לגייס עובדים חדשים עבור מוקדי נסיעות לחו"ל ומכירות, ובמקביל להמשיך בהתייעלות לפי התוכנית האסטרטגית שלה.

לשכת התעסוקה. המשרות לא יחכו לחל"תניקיםצילום: שירות התעסוקה

היום שאחרי החל"ת

במחצית הראשונה של מאי נרשמו 70 אלף איש בחל"ת — כלומר, לא פוטרו על ידי המעסיק, וכביכול עדיין נמצאים בקשרי עבודה עמו.

למרות מספר שיא של 130 אלף משרות פנויות במשק, רבים מאותם מקבלי דמי האבטלה, לא מעוניינים לחזור לעבוד.

בסקר של הלמ"ס מאמצע אפריל, העידו מעסיקים כי 64% מעובדיהם שנמצאים בחל"ת ולא רצו לחזור — הסבירו זאת בכך שהם מעדיפים לקבל דמי אבטלה. על כל 100 מועסקים בענפי האירוח והאוכל (מלונות ומסעדות), נמצאו בסקר יותר מ–18 משרות שחיכו לאיוש. התפקידים בענפים אלה הם בדרך כלל תפקידי כניסה לשוק העבודה, ומתאפיינים בשכר נמוך ותחלופה גבוהה.

שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: עמית שאבי

בענף מידע ותקשורת, שכולל בתוכו כ–70% מחברות ההיי־טק בישראל. נמצאו כשבע משרות פנויות על כל 100 מועסקים. בענף המסחר נמצאו כארבע משרות פנויות לכל 100 מועסקים.

ככלל, מחקרים בישראל ובעולם, מראים כי אנשים נוטים לנצל עד תום את הזכאות שלהם לדמי אבטלה. הם מחפשים עבודה רק כשהם מבינים שאין ברירה ושהזכאות שלהם עומדת להסתיים.

כנראה שרק סיום דמי האבטלה ידחוף אותם לחפש עבודה, ולחלקם לא תהיה ברירה אלא להתפשר על שכר נמוך מזה שהיו מורגלים אליו.

מודל החל"ת שהעניק דמי אבטלה גורפים למובטלי הקורונה היה שנוי במחלוקת. נטען כי עודד אבטלה והיה תמריץ שלילי לחיפוש עבודה. התוכנית הנוכחית אמורה לפוג בסוף יוני, ובאוצר עובדים בימים אלה על תוכנית המשך.

אלא שבמוקדם או מאוחר, תוכניות הסיוע יסתיימו. עובדים שנמצאים בחל"ת כבר לא יקבלו דמי אבטלה, והם צפויים לפנות למעסיק שלהם ולדרוש לחזור לעבודה. אותם עובדים עלולים לגלות שהמעסיק שלהם כבר התרגל לנהל את העסק בלעדיהם בהצלחה, ובמקום לחזור לעבודה — יקבלו מכתב פיטורים. השינוי במעמדם לא יהיה רלוונטי מבחינת זכאותם לדמי אבטלה, מאחר שהם סיימו את תקופת הזכאות בעת שהיו בחל"ת.

ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, אומר כי גם אם חברות התייעלו בזמן המשבר — מוקדם מדי לדעת כמה עובדים יישארו בחוץ בעקבות כך. עם זאת, הוא אומר כי ברור שהמחסור בכוח אדם אילץ את החברות להתייעל, בין היתר באמצעות אוטומציה ודיגיטציה.

לדבריו, בעולם כבר רואים שהחברות קולטות פחות עובדים בעקבות השינוי. לכן, לדברי זהר, הפתרון טמון בהכשרות מקצועיות ושיפור מתמיד של המיומנויות שמאפשר לאנשים למצוא מקומות עבודה חלופיים גם בעת משבר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker