דו"ח הממונה על השכר: מי מרוויח 39 אלף שקל בחודש וכמה משתכרים בנמלים?

ההחלטה להחליף את רשות השידור בתאגיד חסכה יותר ממחצית מהוצאות השכר ■ אנשי סגל בתחומי מדעי המחשב משתכרים 25% יותר מהקולגות במדעי הרוח ■ ברשות שדות התעופה עלה השכר ב-26% בעשור האחרון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמל אשדוד
נמל אשדודצילום: אילן אסייג

העבודה במגזר הציבורי מעניקה למאות אלפי ישראלים ביטחון תעסוקתי יחסי ושכר ממוצע הגבוה מהממוצע במשק. עם זאת, המגזר הציבורי כולל בתוכו גופים מסוגים מגוונים – והתפתחות השכר אינה אחידה בהם, כפי שעולה מהדו"ח שמפרסם היום (שלישי) הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן.

לפי הדו"ח החדש, המתייחס לנתוני 2019, העלייה הריאלית בשכר (כלומר, העלייה בניכוי האינפלציה) בגופים הציבוריים, כפי שמגדיר אותם הממונה על השכר, הסתכמה ב-14% - לעומת עלייה ריאלית של 20% בשכר הממוצע במשק. הדו"ח החדש מתמקד באותם גופים ציבוריים – החברות הממשלתיות, השלטון המקומי (לרבות חברות עירוניות, איגודי ערים ומועצות דתיות), תאגידים סטטוטוריים (כמו בנק ישראל או מפעל הפיס), והגופים הנתמכים כספית על ידי הממשלה (למשל, מערכת ההשכלה הגבוהה וקופות החולים).

הדו"ח אינו כולל את שירות המדינה וגופי הביטחון (לרבות משרדי הממשלה, מערכות החינוך והבריאות הממשלתיות, וגופי הביטחון), שהדו"ח האחרון על השכר בהם פורסם בפברואר 2021. בשירות המדינה, עליית השכר הריאלית בעשור האחרון היתה דווקא מהירה מעליית השכר הממוצע במשק, והסתכמה ב-22%.

אף שהשכר בגופים הציבוריים עלה לאט יותר מהשכר הממוצע במשק, הוא עדיין גבוה ממנו משמעותית. ב-2019 השכר הממוצע בגופים הציבוריים היה 16,365 שקל לחודש - עלייה ריאלית של 0.3% לעומת 2018 -  בעוד השכר הממוצע במשק ב-2019 היה רק 10,139 שקל לחודש (כל נתוני השכר בכתבה זו – ברוטו). השכר הממוצע במשרדי הממשלה גבוה מעט מבגופים הציבוריים – והסתכם ב-2019 בכמעט 17 אלף שקל.

הדו"ח החדש בוחן את שכרם של כ-410 אלף עובדים ב-793 גופים ציבוריים, שהם כ-56% מכלל עובדי המגזר הציבורי. עולה ממנו כי לא רק השכר עלה. שיעור עובדי הציבור מתוך כלל המועסקים במשק, לרבות עובדי שירות המדינה, הוא כ-18%, בדומה לממוצע במדינות OECD, אלא שבעשור האחרון מספר העובדים בגופים הציבוריים עלה ב-28%, לעומת עלייה של 19% בלבד במספרם של תושבי ישראל.

עלות ההעסקה בגופים הציבוריים מוערכת ב-83 מיליארד שקל בשנה - כמחצית מהוצאות השכר במגזר הציבורי. העובדים מועסקים בהיקף משרה של 80% בממוצע.

בחלוקה לשלוש קבוצות מרכזיות, כפי שמגדיר אותן הממונה על השכר – בעלי תפקידים (בעיקר חברי הדירקטוריון וחברי ההנהלה, וכן כל מנהל הכפוף ישירות למנכ"ל), מקבלי שכר גבוה (בעיקר עובדים ששכרם עולה על 90% משכר המנכ"ל בגוף שבו הם מועסקים, או מעל 30 אלף שקל לחודש) ועובדי דירוגים, המועסקים לפי הסכם קיבוצי או אישי – מתברר כי השכר הממוצע של בעלי התפקידים בגופים הציבוריים עלה ב-2019 בכ-3% במונחים נומינליים, לעומת 0.5% בקרב עובדי הדירוגים.

נשים הן 63% מכלל עובדי הגופים הציבוריים, אך רק 29% מבעלי התפקידים ומקבלי השכר הגבוה. בחברות הממשלתיות רק 13% ממקבלי השכר הגבוה או בעלי התפקידים הן נשים, במערכת ההשכלה הגבוהה כשליש, ובמערכת הבריאות 44%.

פערי שכר של 12% בין רופאות לרופאים

במערכת הבריאות הציבורית הלא-ממשלתית כ-89 אלף עובדים, ועלות שכרם היא 23 מיליארד שקל בשנה. רובם, כ-74 אלף, מועסקים בקופות החולים, והשאר – בעיקר בבתי החולים שבבעלות עירונית (איכילוב בתל אביב ובני ציון בחיפה), במרכז הרפואי הדסה בירושלים, במגן דוד אדום ובאסותא. העובדים בבתי החולים הממשלתיים ובמשרד הבריאות ולשכות הבריאות אינם נכללים בדו"ח החדש.

השכר הממוצע למשרה מלאה במערכת הבריאות הציבורית הלא-ממשלתית גבוה במיוחד, כ-24.4 אלף שקל בחודש. שכרם הממוצע של רופאים הוא כ-39.9 אלף שקל, ועלה בעשור האחרון בשיעור ריאלי של כ-37%, על רקע הסכם השכר של שנחתם עם הרופאים. פער השכר הממוצע בין רופאים לרופאות הוא כ-12% (שכרן הממוצע של הרופאות נמוך בשיעור זה משכר הרופאים). הוא מוסבר בשוני בתחומי העיסוק (רופאות נוטות יותר לבחור בתחומים מכניסים פחות, כמו רפואת משפחה), בהיקף העבודה הנוספת, ובשונות באיוש משרות בכירות, לרעת הנשים כמובן. שכרם הממוצע של הסטאז'רים הוא 8,570 שקל. 

בית החולים איכילובצילום: ניר קידר

השכר הממוצע הריאלי בקופות החולים עלה בכ-15% בעשור האחרון. בעשור האחרון חלה עלייה של כ-29% במספר העובדים בגופים הציבוריים בתחום הבריאות, לעומת גידול של 19% בלבד באוכלוסיית ישראל.

הממונה מזהיר ממחסור מתמשך ברוקחים

השנה התמקד הממונה על השכר בבדיקת הרוקחים בגופים הציבוריים. ב-2019 עלה השכר הממוצע שלהם בכ-2%, לכ-18 אלף שקל, ובעשור האחרון עלה שכרם בכ-9% ריאלית.

מקצוע הרוקחות בישראל מאופיין בפערי שכר גדולים מאוד בין עובדים ותיקים לצעירים, בין אזורים שונים, בין בתי חולים למרפאות בקהילה ובין גברים לנשים. בקרב רוקחים בגופים הציבוריים קיים פער שכר מגדרי של כ-12%: רוקח משתכר 19.6 אלף שקל בחודש בממוצע, בעוד רוקחת רק 17.1 אלף שקל. סיבה אחת לכף היא שאף שהמקצוע מאויש כיום על ידי יותר נשים מגברים, לגברים ייצוג רב יותר בתפקידי ניהול.

הממונה על השכר מזהיר מפני תופעה בעייתית: בעשור האחרון חלה עלייה שנתית ממוצעת של 3.5% במספר הרוקחים בקופות החולים. עם זאת, בעקבות קיטון במספר הרישיונות החדשים הניתנים בשנים האחרונות ביחס לגידול באוכלוסייה, עלול להיווצר מחסור ברוקחים בישראל.

בית מרקחת. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דניאל צ'צ'יק

הפתרונות יכולים להיות הגדלת מספר הסטודנטים, יצירת משרת עוזר רוקח להקלה על העומס, ושיפור תנאי השכר ההתחלתיים. במשך משבר הקורונה המחסור ברוקחים היה בולט, וקופות חולים ורשתות מסחריות ניסו לגייס גם רוקחים ורוקחות שיצאו לפנסיה, עובדים במשרות חלקיות ועוד.

40% מעובדי הגופים הציבוריים - ברשויות המקומיות

ברשויות המקומיות עובדים כ-40% מעובדי הגופים הציבוריים, כ-192 אלף איש, ומבחינת השכר – הן מהוות תמונות ראי למערכת הבריאות. השכר הממוצע למשרה מלאה הוא 11,073 שקל, ו-62% מהעובדים משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק.

עלות ההעסקה של העובדים ברשויות המקומיות היא כ-25 מיליארד שקל בשנה, ובעשור האחרון עלה שכרם ב-14%. משכר גבוה יחסית נהנים בשלטון המקומי הרופאים הווטרינרים – כ-31.8 אלף שקל לחודש ב-2019 בממוצע.

מדו"ח הממונה על השכר עולה כי פערי השכר בין גברים לנשים ברשויות המקומיות לא הצטמצמו בחמש השנים האחרונות. לפי בדיקת הממונה, הסייעות בגני הילדים המועסקות ברשויות המקומיות נהנות משכר התחלתי הגבוה בכ-1,000 שקל לחודש מהשכר המקביל במגזר הפרטי.

חברות ממשלתיות: עובדי הנמלים ממשיכים להיות שיאני השכר

בחברות הממשלתיות בישראל כ-55 אלף עובדים , ועלות העסקתם מסתכמת ב-19 מיליארד שקל בשנה – לא הרבה פחות מבשלטון המקומי, למשל, אף שמספר העובדים בו גדול פי שלושה ויותר. בעשור האחרון חלה ירידה של כ-4,500 במספר העובדים בחברות הממשלתיות, בעיקר בעקבות רפורמות בחברת החשמל, בתעשייה האווירית, בדואר ישראל ובתעש.

השכר הממוצע למשרה מלאה בחברות הממשלתיות היה 23.9 אלף שקל לחודש ב-2019 - גבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי (של עובדים בני 42-25). הפער בשכר לטובת החברות הממשלתיות בולט בעיקר בקרב עובדים מבוגרים, ששכרם גבוה בדרך כלל בשל הוותק שצברו.

רק 36% מהעובדים בחברות הממשלתיות הם בעלי ותק של חמש שנים או פחות במקום עבודתם, לעומת כ-67% מהעובדים במגזר הפרטי. שכר העובדות בחברות הממשלתיות נמוך בכ-27% משכר העובדים, ושיעור הנשים המועסקות בחברות הממשלתיות כבעלות תפקידים בכירים או מקבלות שכר גבוה נותר ללא שינוי בעשור האחרון.

כמו בכל שנה, עובדי הנמלים נהנו ב-2019 משכר גבוה במיוחד, 33 אלף שקל בחודש בממוצע. שכרם זינק בכ-24% העשור האחרון.

עם זאת הממוצע מטה את התמונה: שכר הברוטו הממוצע לאישה בחברות הממשלתיות נמוך ב-27% מהנתון המקביל לגבר. מצב זה נובע בעיקר מכך ששיעור הנשים המועסקות כבעלות תפקידים או כמקבלות שכר גבוה בחברות הממשלתיות, נותר ללא שינוי בעשור האחרון.

על פי דו"ח הממונה על השכר, "על אף שגם בחברות הממשלתיות יש קשר בין רמת המיומנות לגובה השכר, קשר זה חלש מאוד לעומת המגזר הפרטי". במשרד האוצר מצאו, למשל, שב-2018, השכר הממוצע לעובדים ללא השכלה אקדמית בחברות הממשלתיות היה גבוה ב-74% מבמגזר הפרטי (לעובדים בני 45-25), בעוד עובדים עם השכלה אקדמית נהנו בחברות הממשלתיות מפער שכר חיובי על פני המגזר הפרטי של 26% בלבד.

מערכת ההשכלה הגבוהה: באוניברסיטאות מרוויחים יותר מאשר במכללות

במערכת ההשכלה הגבוהה עובדים 56 אלף איש, ועלות העסקתם כ-10 מיליארד שקל בשנה. 79% מעלות זו מיוחסת לאוניברסיטאות. השכר הממוצע באוניברסיטאות הוא 17.7 אלף שקל בחודש, לעומת 14.7 אלף שקל במכללה.

השכר הממוצע למשרה מלאה הוא 17.3 אלף שקל. עובדי הסגל האקדמי - כ-54% מהעובדים - נהנים משכר ממוצע של 38.9 אלף שקל. גם בינם לבין עצמם פערי השכר גדולים. למשל, השכר הממוצע של חברי הסגל מתחומי מדעי המחשב גבוה בכ-25% משכר חברי הסגל בתחומי מדעי הרוח. זה קורה בין היתר מפני ששיעור הפרופסורים מן המניין בתחום מדעי המחשב הוא כ-55%, לעומת כ-23% בלבד במדעי הרוח. גורם נוסף לפערים הוא העובדה שחלק ממענקי המחקר נהפכים לחלק משכרם של החוקרים.

עליית השכר במערכת ההשכלה הגבוה אטית – מאז 2015 עלה השכר במכללות ב-2%, ובאוניברסיטאות ב-1% בלבד, בעוד השכר הממוצע במשק עלה בכ-10%.

כדי למשוך אליהן חברי סגל, אוניברסיטאות נוהגות להעניק סלי קליטה. סל כזה מסתכם בממוצע בכ-240 אלף שקל, והוא יכול להגיע גם לכ-330 אלף שקל לאיש סגל אחד.

השכר הממוצע של נשים במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית נמוך ב-25% משכר הגברים. בקרב הסגל האקדמי הבכיר, פערי השכר המגדריים קטנים יותר – 14% באוניברסיטאות ו-9% במכללות. בסגל האקדמי הזוטר, נשים משתכרות כ-1% פחות מגברים במכללות – ואילו במכללות שכרן הממוצע עולה על זה של גברים ב-6%.

אוניברסיטת תל אביבצילום: עופר וקנין

הממונה על השכר מותח ביקורת על ההקצבה המוענקת לחברי הסגל הבכיר לקרן לקשרי מדע בינלאומיים, שנועדה להחזר הוצאות השתלמות. מתוך הקצבה של כ-44 מיליון דולר בשנה לחברי הסגל הבכיר בכל המוסדות, מנוצלים רק כשני שלישים בממוצע, ואילו השליש הנותר - כ-14 מיליון דולר בשנה - נצברים משנה לשנה. בחלק מהמוסדות, אנשי הסגל יכולים לפדות את הצבירה בקרן עם פרישתם לגמלאות, ואילו באחרים הכספים נשמרים לטובת יורשיהם.

להערכת הממונה, חבר סגל הפורש לגמלאות צובר בממוצע כ-260 אלף שקל. "הטבה זו אינה עולה בקנה אחד עם מטרות הקרן, ואף עשויה לשמש תמריץ שלילי לשימוש בכספים לטובת פעילות מדעית במהלך הקריירה", נכתב בדו"ח הממונה.

התאגידים הציבוריים: 73% ממקבלי השכר הגבוה מועסקים ברש"ת

בתאגידים הסטטוטוריים למיניהם עובדים כ -20 אלף איש, שעלות שכרם השנתית היא כ-5 מיליארד שקל. 31% מהם מועסקים ברשות שדות התעופה, 20% במוסד לביטוח לאומי, והשאר בגופים כמו מגן דוד אדום, בנק ישראל, מכון התקנים, רשות הטבע והגנים, תאגיד השידור הישראלי (כאן), רשות העתיקות, מפעל הפיס, יד ושם, שירות התעסוקה ורשות ניירות ערך.

השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים הוא כ-19.4 אלף שקל בשנה, ועלה בשיעור ריאלי של כ-15% בעשור האחרון, ובכ-2% ב-2019. ברשות שדות התעופה (רש"ת) השכר זינק בכ-26% בעשור האחרון. 73% ממי שמוגדרים מקבלי השכר הגבוה בתאגידים הסטטוטוריים - מועסקים ברש"ת.

פערי השכר בתאגידים הסטטוטוריים קטנו בשנים האחרונות, בין השאר מכיוון ששיעור הנשים המועסקות כבעלות תפקידים או מקבלות שכר גבוה עלה. עם זאת, התשלום עבור רכיב השכר המוגדר עבודה נוספת גדול פי שניים לגברים לעומת נשים, בעוד ששיעור המשרה הממוצעת לגבר גבוה רק ב-4%.

נתב"ג, במארס. למצולמים אין קשר לנאמרצילום: מוטי מילרוד

במשרד האוצר טוענים בדו"ח החדש כי "בעשור האחרון החל מהפך בתחום השכר בתאגידים הסטטוטוריים", שעיקרו השימוש בשכר ככלי לשיפור הפריון של העובדים ואפשרויות הניהול. שינוי התפישה, אומרים באגף הממונה על השכר, "בא לידי ביטוי במעבר של שורה של תאגידים ממודלים ישנים של תשלום שכר למודלים של תשלום שכר מודרני". מודלים אלה מתאפיינים במבנה שכר פשוט יותר ובתקציבי קידום המאפשרים התקדמות בשכר לפי ביצועי העובדים והעמידה ביעדים.

תאגיד השידור מול רשות השידור – פערים מגדריים גם כשהשכר נחתך

הממונה על השכר בדק בדו"ח החדש את עלות ההעסקה בתאגיד השידור הישראלי (כאן) לעומת העלות ברשות השידור, שאותה החליף התאגיד. הוא מצא כי לפחות בהיבט השכר, החלפת הרשות בתאגיד השתלמה למשלם המסים: מספר העובדים הצטמצם ב-40% (כל ההשוואות – של הממוצע של שתי שנות הפעילות האחרונות של הרשות לעומת שתי שנות הפעילות הראשונות של התאגיד). השכר הממוצע נמוך ב-28%, ועלות ההעסקה השנתית נחתכה ביותר ממחצית, מ-444 מיליון שקל בשנה ל-219 מיליון שקל בלבד. כמו כן, שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי 3 בתאגיד השידור, לעומת רשות השידור.

פערי השכר המגדריים ברשות השידור היו גדולים פי שלושה מבתאגיד. עם זאת, בתאגיד עדיין קיים פער לטובת גברים – ושכרן של העובדות בתאגיד נמוך משכר הגברים ב-14%.

ההטבה המרכזית במגזר הציבורי - רכב

עובדי המגזר הציבורי תורמים לגודש בכבישים – גם הודות למימון שהם מקבלים להוצאות הרכב שלהם. סך ההטבות שנזקפו לטובת עובדי הגופים הציבוריים ב-2019 הגיע ל-2.56 מיליארד שקל – לרבות הוצאות רכב, הפרשות לקרנות השתלמות ולפנסיה, ארוחות, השתתפות המעביד בהוצאות ועוד.

ההטבות נחשבות חלק מהשכר. מתוך כל אלה, הוצאות הרכב שנזקפו לטובת העובדים הסתכמו ב-738 מיליון שקל – כמעט כפליים מהזקיפה בגין קרן השתלמות. באחרונה התיר הממונה על השכר לעובדי המגזר הציבורי לעבוד מהבית יום בשבוע, בין היתר כדי למנוע גודש מיותר על הכבישים.

"שנה קשה ומאתגרת למגזר הציבורי"

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, אמר כי על רקע משבר הקורונה, "המגזר הציבורי, ככלל המשק, התמודד עם שנה קשה ומאתגרת שדרשה מעובדים רבים במגזר הציבורי שינויים וגמישויות רבות, ומכאן נדרש מאגף השכר מתן פתרונות מורכבים בתנאי אי-ודאות. המשבר הבריאותי זימן לנו גם הזדמנויות חדשות. תקופה זו איפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, בהם ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צורכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית.

"כעת, עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם יחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי. שינויים אלה חיוניים לטובת התאמת המגזר הציבורי לשוק העבודה העתידי מתוך מחויבותנו לשיפור הפריון במגזר הציבורי ולמתן שירות מיטיבי לאזרחי ישראל".

"תעודת עניות למדינה"

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, הגיבה לפערי השכר בין גברים לנשים שעולים מהדו"ח כי "הנתונים העגומים שעולים מדוח האוצר הם תעודת עניות למדינת ישראל. והמצב כיום חמור עוד יותר לאחר משבר הקורונה, שפגע אנושות בנשים והחזיר אותן שנים אחורה. העובדה שעדיין קיימת אפליה מגדרית קשה כל כך רק מראה כמה המאבק למען השוויון עוד רחוק מלהסתיים, וכמה חשוב שנמשיך להיאבק עד שהמציאות הזו תשתנה".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, אמרה בתגובה לנתונים כי "דו"ח השכר מוכיח את מה שכולנו יודעות ויודעים - נשים עוברות אפליה על בסיס יומיומי. לא כי הן שוות פחות, אלא כי הן עוברות הסללה ומעריכות את עצמן פחות. כי מראש מייעדים אותן לתפקידי חינוך, פקידות, כוח אדם ואדמינסטרציה, שבהם השכר הוא מראש נחות משמעותית, וכי המשרות בהן הן מחזיקות מראש כוללות פחות שעות עבודה.

דו"ח רודף דו"ח, שרודף דו"ח - וכך זה יימשך עד שהמדינה תשכיל להבין שנשים עובדות הן רווח נקי של המשק הישראלי, וושאנחנו, הנשים, חלק בלתי נפרד משוק התעסוקה. הגיע הזמן שב-2021 יתחילו להסיק מסקנות ולקדם תוכניות ותקציבים שיביאו לשינוי משמעותי במעמדנו וישימו סוף לאפליה המתמשכת הזו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker