"בשביל מה לעבוד? אני מקבלת 6,000 שקל בחודש בלי לעשות כלום": החיים הטובים של המובטלים החדשים

המנגנון של המדינה להרתעת עובדים המסרבים לחזור מחל"ת נכשל ■ בשירות התעסוקה לא סבורים כי "סרבנות עבודה" היא תופעה נרחבת, אולם ממצאי הלמ"ס והעדויות בשטח מלמדים אחרת

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חופשה מושלמת
בשביל מה לעבוד?צילום: anyaberkut / iStockphoto via Get

יוסי מעתלית (40) מובטל זה שנה — אבל הוא מרגיש שהקורונה עשתה לו רק טוב. "עד מארס 2020 עבדתי במפעל למוצרי אריזה, אבל העבודה ירדה והוציאו אותי לחל"ת. בהמשך גם המפעל נסגר", הוא מספר. "זה קרה בדיוק שבוע אחרי שאשתי ילדה את הילד השלישי שלנו, אז לא היתה לי ממש סיבה לחפש עבודה אחרת.

"תיכננתי להישאר בבית שלושה־ארבעה חודשים, אבל ביולי אשתי ואני צפינו בהכרזה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שניתן יהיה לקבל דמי אבטלה עד יוני 2021 בלי שצריך לעשות כלום בשביל זה. אשתי ידעה שהרבה זמן חיפשתי את עצמי מקצועית, אז היא שאלה אותי מה אני רוצה לעשות בשנה הקרובה — כי אין סיבה לעבוד. נרשמתי לתואר שני שתמיד חלמתי לעשות ולא היה לי איך, ואפילו קיבלתי מלגה מהאוניברסיטה בשל היותי מובטל עם אישה בחופשת לידה".

גם יהודית (38) מירושלים, שנמצאת בחל"ת כבר שנה, לא ממהרת לחזור לעבודה. עד פרוץ המשבר היא עבדה במשרד העוסק בתיירות נכנסת. המשרד טרם חזר לעבוד, אולם היא מודה שניסיונה המקצועי והאקדמי מאפשרים לה למצוא עבודה בתחומים אחרים — והיא העדיפה שלא לנסות.

"יש לי ילדים בגילי 3 ו–6, אז נוח לי להיות בבית", היא מספרת. "היו תקופות של סגר ובידודים, ולצד זה שבעלי המשיך לעבוד כרגיל — היה מוטב שאני לא אעבוד. זה גם לא השתלם מבחינה כלכלית — בעבודה הרווחתי 8,000 שקל נטו ועכשיו אני מקבלת דמי אבטלה של כ–6,000 שקל — אבל הוצאתי את שני הילדים מהצהרונים, כך שזה מתקזז".

יוסי ויהודית לא מוטרדים מהעובדה שבסוף יוני הקרוב אמורה להיגמר הזכאות שלהם דמי אבטלה אוטומטיים. "אני אוכל להשתמש בלימודי התואר כדי להשיג עבודה טובה יותר", אומר יוסי, ואילו יהודית מתנחמת ש"בכל מקרה המשרה הקודמת שלי תהיה פנויה בשבילי. נכון שיהיה קשה פתאום לעבוד אחרי כל כך הרבה זמן, אבל אני בטוחה שאתרגל".

צפון הארץ, השבועצילום: דודו בכר

חצי מיליון איש בחל"ת

הסיפורים של יוסי ויהודית ייחודיים להם — אבל הם גם מייצגים את הבעייתיות שיצר מודל החל"ת של המדינה. המודל מדרבן חלק מהמובטלים, בעיקר בעלי שכר נמוך, לא לחזור לעבוד, ובמקביל יוצר לא מעט בעיות למעסיקים שמחפשים עובדים ולעתים נאלצים לשלם להם "בשחור".

לאור ההתרעמות הגוברת של המעסיקים על המודל, השיק בפברואר שירות התעסוקה, הכפוף לשר הכלכלה, שירות מקוון המאפשר למעסיקים שנתקלו בסירובי עובדים לחזור מחל"ת לדווח עליהם. עם השקתו השירות נמסר כי בשירות התעסוקה יבדקו עם העובד את הנסיבות, ובמידת הצורך יטילו סנקציות, כמו שלילת דמי האבטלה ל–90 יום ממועד פניית המעסיק.

ואולם בדיקה שערכנו מגלה שהמנגנון של המדינה לפתרון בעיית "העובדים הסרבנים" לא משיג את מטרתו. בשבועיים שחלפו מאז השקתו, התקבלו רק 21 דיווחים על עובדים המסרבים לחזור מחל"ת — ובאף אחד מהם לא הופעלו הסנקציות. בשירות התעסוקה מסבירים: "שוחחנו עם העובדים ולא נמצאו מקרים מוצדקים לשלילה. לפעמים מדובר בנקמה של מעסיק, או כזה שרצה להחזיר עובד למשרה חלקית. גם לא חשבנו שתהיה נהירה ענקית של מעסיקים, כי אנחנו לא חושבים שהתופעה אכן מתרחשת בסדר גודל רחב, ולכן אנחנו לא מופתעים. במקביל, אנחנו ממשיכים עם אלפי השמות חדשות והכשרות בחודש".

ממצאי סקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בינואר דווקא מלמדים על תופעה ממשית: כ–11.9% מהעסקים שהיו להם עובדים בחל"ת, ציינו שאינם מחזירים עובדים מחל"ת מאחר שהעובדים לא מעוניינים לחזור. בעסקים גדולים עם יותר מ–250 עובדים המספרים אף היו גבוהים יותר: כ–17% מהעסקים דיווחו כי העובדים שלהם מסרבים לחזור מחל"ת כדי לעבוד.

לפי נתוני הלמ"ס לסוף ינואר, בישראל יש כ–800 אלף מובטלים, שכחצי מיליון מהם בחל"ת. עד כה שילמה המדינה לאורך המשבר כ–28 מיליארד שקל בדמי אבטלה.

מסעדות בלי טבחים

מעסיקים שעמם שוחחנו טוענים שהמודל שגיבשו המדינה ושירות התעסוקה לא מתאים למציאות. לטענת אילן זגדון, שף ומסעדן מבאר שבע וממובילי מאבק המסעדנים, "המסעדנים מאוד רוצים לפתוח את המסעדות ביום ראשון הקרוב, אבל שר האוצר, ישראל כ"ץ, החליט לקחת לנו את העובדים ולשלם להם משכורת בלי שהם יצטרכו לעבוד. הוא משלם להם כדי שהם יצביעו לו בבחירות".

לדבריו, "מאות מסעדות לא ייפתחו ביום ראשון בגלל מחסור בעובדים — ובהן גם המסעדה שלי. המנגנון של שירות התעסוקה לא הגיוני, כי כשהמסעדנים מנסים להחזיר עובדים לעבודה הם אפילו לא עונים לטלפון, או שהם דאגו לעצמם לקומבינה שתאפשר להם להישאר בחל"ת".

גם יעקב בראון, בעלי בית הקפה הצריף בבאר שבע, מתקשה להחזיר עובדים. "אני רוצה לפתוח ביום ראשון, אבל אני לא יודע איך אעשה את זה כי חסרים לי טבחים. יכול להיות שאפתח בלי להציע תפריט אוכל", הוא מספר. "יותר ממחצית מהעובדים שלי היו סטודנטים, וכשהם עברו ללמוד מרחוק הם הפסיקו לגור באזור. כבר שבועות אני מפרסם שאני מחפש עובדים, אבל אין היענות".

אילן זגדוןצילום: צילום עצמי

גם בענף האופנה חווים המעסיקים קושי בגיוס עובדים. "מנגנון החל"ת של המדינה הוא פוליטי, ונובע מכך שאף אחד לא רוצה לעצבן את הבוחרים", אומר שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת האופנה בריל ופורום ראשי המסחר. "לפוליטיקאים אין אומץ לקבל את ההחלטה הנכונה, אז הם רוצים שאנחנו נעשה במקומם את העבודה השחורה ונלשין למדינה על העובדים שלנו. זו חוצפה.

"בשורה התחתונה, המנגנון שנועד במקור לתכלית ראויה של הענקת רשת ביטחון לעובדים שאין באפשרותם לחזור למעגל עבודה כבר לא רלוונטי. המשק חזר לפעילות, ונכון לעכשיו אלה כספי ציבור שפשוט נזרקים לפח ותורמים לגידול דור של צעירים שלא מורגלים לעבוד, ושפוגעים בחיסכון הפנסיוני שלהם".

גם בענפים שהמשיכו לעבוד, ואף נהנו מביקושים מוגברים, מספרים על קושי בגיוס עובדים. צביקה ביידא, סמנכ"ל שירות ולקוחות בשופרסל, מספר כי "עיקר הקושי הוא בגיוס עובדים לסניפים באזור המרכז. זהו קושי שהיה גם לפני הקורונה, אך ללא ספק החריף.

"בהתחלה ראינו עובדים מתחומים אחרים, כמו אירועים ותיירות, מגיעים לעבוד בסניפים — אבל זה הפסיק כשהם הבינו שיהיה אפשר לקבל דמי אבטלה עד יוני. אנחנו מארגנים הסעות לעובדים מיישובים מרוחקים כדי להמשיך לתת שירות טוב בסניפים. זה מגדיל את העלויות, אבל זה הכרחי".

מסעדה סגורה בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

"מי שמשלם את המחיר זה החברה"

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, טוען כי "כל עובד שיסרב לשוב למקום עבודתו על אף הזמנת המעסיק, באותם תנאים ובאותו שכר כפי שהיו לפני צמצום הפעילות, צריך לדעת שלהחלטה יהיה מחיר אישי. כרגע מי שמשלמת את המחיר היא החברה הישראלית, אך לא לאורך זמן. ההסתדרות לא תיתן לזה יד, בוודאי לא כשהמשק מנסה להתאושש. תנאי הזכאות לדמי אבטלה הורחבו בזמן המשבר כדי לתת מענה לעובדים שמקום עבודתם נפגע. כעת, כשמיליוני אזרחים מחוסנים — כולם חייבים להירתם לשיקום הכלכלה".

טרם התקבלה החלטה בכל הנוגע למנגנון שיונהג אחרי יוני. שר האוצר כ"ץ ומנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, יזמו תוכנית שהיתה אמורה לעודד עובדים לחזור לעבודה באמצעות תמריצים כספיים, אך היא עוררה תהיות לגבי מידת היעילות שלה וסביב השאלה אם אין מדובר בכלכלת בחירות ובמתנה פסולה לציבור. התוכנית אף נכללה במסגרת תוכנית הסיוע של הממשלה, שנעצרה, אולם נתניהו וכ"ץ מנסים להביאה לדיון מחודש בישיבת הממשלה הבאה.

במקביל, אגף התקציבים במשרד האוצר חוזר ומציין את חוסר הוודאות לגבי הצפוי במשק בעוד מספר חודשים. עם האפשרויות ששוקל משרד האוצר נמנים תשלום של דמי אבטלה דיפרנציאליים, לפי ענפי המשק והיכולת למציאת עבודה, כמו גם הארכת המנגנון הנוכחי בכמה חודשים.

ארנון בר-דודצילום: אייל טואג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker