חוזרים לחתום אבטלה: בממשלה מציעים לחייב מובטלים ב"התייצבות אלקטרונית"

צוות המנכ"לים לעידוד התעסוקה יפרסם בקרוב את המלצותיו הסופיות ■ הוא מציע לשלם מס הכנסה שלילי אחת לרבעון, במקום פעם בשנה, ולשקול חובת מימוש של ימי חופש לפני הוצאת עובדים לחל"ת

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרן טרנר אייל
קרן טרנר איילצילום: ניר קידר

צוות המנכ"לים לעידוד התעסוקה, בראשות רונן פרץ וקרן טרנר-אייל, החליט שלא להמליץ על קביעת תקרה למשך הזמן שבו יכול עובד להיות בחופשה ללא תשלום (חל"ת) תוך שהוא זכאי לדמי אבטלה. עם זאת, הצוות מציע לחייב מובטלים ב"התייצבות אלקטרונית" בשירות התעסוקה, כתנאי לקבלת דמי אבטלה. ההמלצות הסופיות של הצוות צפויות להתפרסם בקרוב.

הגבלת משך החל"ת היתה אחד הכלים שנבחנו בצוות לשם מניעת ניצול לרעה של החל"ת על ידי מעסיקים. אף שהוחלט לא לנקוט צעד כזה, מציע הצוות להטיל על הביטוח הלאומי לבחון אפשרויות אחרות לשם כך. "המוסד לביטוח לאומי יבחן את צמצום השימוש לרעה באמצעות התחשבות במספר ימי החופשה בתשלום של העובד, ככל שהם קיימים, טרם הזכאות לדמי אבטלה", נכתב בדו"ח הצוות, שהגיע לידי TheMarker.

המטלה הוטלה דווקא על הביטוח הלאומי, ולא על שירות התעסוקה – שהוא הגוף שאמור למנוע ניצול לרעה של דמי אבטלה, ולפני המשבר היה אפשר לשלול דמי אבטלה ממובטלים שלא התייצבו בלשכות התעסוקה.

הצוות אינו מציע שינוי מהותי במודל החל"ת, שאיפשר למעסיקים להקטין במהירות את הוצאותיהם בעת הסגר הראשון והשני, אבל גם הפך מאות אלפי ישראלים לדורשי עבודה. עם זאת, בגלל האי-ודאות בדבר הימשכות המשבר ושיעורי התעסוקה העתידיים, מוצע גם להיערך תפעולית ליישומם של כלים להגדלת התעסוקה שעשויים לצמצם את הצורך בהוצאה לחל"ת – ובפרט מענק לשימור עובדים.

רונן פרץצילום: אבי אוחיון /לע"מ

לצד זאת, כוללות המלצות הצוות "מקל" משמעותי. כל עוד ההתייצבות של דורשי עבודה בלשכות התעסוקה אינה עומדת על הפרק, עקב מגפת הקורונה, מציע הצוות ליצור מנגנון התייצבות אלקטרוני. המנגנון יאפשר לעקוב אחר מצבו התעסוקתי של דורש העבודה, יהווה תנאי לקבלת דמי אבטלה, ואמור גם להקל על שירות התעסוקה לסייע למובטלים במציאת עבודה. ההמלצה על מנגנון ההתייצבות לדורשי עבודה "ניתנת ליישום בטווח המיידי", לפי דו"ח הצוות.

צוות של "לשעברים"

צוות המנכ"לים הוקם בניסיון לגבש מדיניות תעסוקה קוהרנטית בזמן משבר הקורונה. הוא התכנס בקיץ האחרון במשך כמה שבועות באופן אינטנסיבי, והתמקד בשלושה תחומים עיקריים: טיוב נתוני שוק העבודה, שנחשפו במהלך המשבר כמעורפלים בשל ריבוי הגופים האוספים אותם; יצירת כלים לעידוד תעסוקה בקרב עובדים ומעסיקים; וכמובן הכשרת עובדים.

שני ראשיו של הצוות היו רונן פרץ, שיעזוב בקרוב את תפקידו כממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקרן טרנר-אייל, שהיתה עד לאחרונה מנכ"לית משרד האוצר למשך תקופה קצרה. עוד היו חברים בצוות שאול מרידור, אז הממונה על התקציבים, שגם הוא אינו בתפקידו עוד; וכן מנכ"ל משרד הכלכלה דוד לפלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, הממונה על זרוע העבודה מוטי אלישע, מנהל אגף מקרו-כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, ונציגי המועצה הלאומית לכלכלה.

תמריצים לצאת לעבוד

כדי לקבל תמונת מצב אמינה ואיכותית על מצב התעסוקה, ממליץ הצוות על יצירת לוח מחוונים (דשבורד) ממשלתי של נתוני תעסוקה, וכן פרסום תמונת מצב אחידה של שוק העבודה, באחריות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

מוצע לחייב את המעסיקים במשק לדווח על שכר ומאפייני משרה ברמת העובד בתדירות חודשית – על אף תוספת הנטל הביורוקרטי הכרוכה בכך. עוד ממליץ הצוות להקים מאגר מידע מפורט על הביקוש לעובדים.

בתחום עידוד העובדים, ההמלצות מרעננות מעט יותר. אחת מהן היא להקדים את התשלומים של מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), המתמרצים יציאה לעבודה, ולשלם אותם אחת לרבעון, במקום אחת לשנה.

כמו כן מציע הצוות להגביר את הניצול של המנגנון הקיים בביטוח הלאומי, שלפיו מובטל המתחיל לעבוד בשכר הנמוך משכרו הקודם, זכאי למענק – שאמור לסגור את הפער בין השכר החדש לישן, או לפחות חלק ממנו. באחרונה נקבע הסדר זמני, שלפיו מובטלים כאלה יקבלו "מענק חזרה לעבודה".

ישראלים – לבנייה ולסיעוד

ההמלצות של הצוות שנועדו לעודד מעסיקים לקליטת עובדים, כוללות תמריץ לקליטת עובדים מאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה נמוך, באמצעות התאמת מסלולי התעסוקה הקיימים במשרד הכלכלה. מסלולים אלה כוללים בחלקם סבסוד חלקי של שכר העובד.

לשכת התעסוקה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

עוד ממליץ הצוות לצמצם את המכסות לעובדים זרים ולעודד העסקת עובדים ישראלים בענפי הבניין, החקלאות והסיעוד – למשל באמצעות מענק. המלצה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב מפי פורומים שונים, אף שישראלים אינם נוטים לקבל על עצמם תפקידים בענפים אלה.

צוות מנכ"לים נוסף למעקב אחר ההמלצות

המלצות הצוות כוללות גם פרק בתחום ההכשרה המקצועית – אבל פרק זה איבד את הרלוונטיות שלו עוד לפני שפורסם, בשל הכוונה להקים מנהלת הכשרות מקצועיות חדשה במשרד האוצר. המנהלת, שהקמתה אושרה בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון, תפעל במקביל לאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה.

בין ההמלצות המוכרות היטב בתחום ההכשרה המקצועית אפשר למצוא ביצוע התאמות במסלולי ההכשרה הקיימים, בדגש על תוכניות המיועדות למלא ביקוש לעובדים מצד מעסיק מסוים; יצירת מסלולים חדשים, וליווי שלהם בבקרה שתתמקד בתוצאות בשוק העבודה; הקניה נרחבת של כישורי יסוד כמו עברית, אנגלית, מתמטיקה, פתרון בעיות וכישורים דיגיטליים; השקת מסלול תמיכה מבוסס תפוקות להשמה בענף ההיי-טק; הרחבת ההיצע במערכת ההשכלה הגבוהה וההשכלה הטכנולוגית במקצועות נדרשים במשק; וכן קידום תוכניות הכשרה ושילוב בתעסוקה של אוכלוסיות יעד, ששיעורי ההשתתפות שלהן בכוח העבודה נמוך.

המלצה חדשה היא להרחיב את מעגל ההתמחויות שמציעים מעסיקים לבוגרי אקדמיה, כדי לאפשר להם לקבל ניסיון בשוק העבודה. פיילוט בנושא כבר הראה כי ההתמחויות תורמות לשכרם העתידי של המשתתפים בהן. הצוות גם ממליץ על מתן מלגות ללומדים בהכשרה מקצועית, בעיקר בקרב מי שאינם זכאים לדמי אבטלה בזמן הכשרה.

לשם מעקב אחרי יישום ההמלצות, יוקם צוות מנכ"לים ייעודי. הצוות יפעל להסרת החסמים, וישמור על קשר עם ארגוני מעסיקים. במשרד ראש הממשלה ובמשרד הדיגיטל הלאומי יפתחו תשתית להנגשת מידע ולשיתוף הציבור, שתאפשר למעסיקים לחוות את דעתם על מדיניות הממשלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker