צעירים ומנהלים - ולא רק הם: הנפגעים הגדולים מהמשבר בשוק העבודה

205 אלף איש נרשמו כדורשי עבודה בספטמבר – ונתח המפוטרים ביניהם טיפס ■ בשירות התעסוקה ממליצים על טיפול בקצב מהיר יותר מזה שנמדד באפריל ומאי ■ 62% מדורשי העבודה - נשים

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קניון מלחה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
קניון מלחה בירושליםצילום: אמיל סלמן
אבי וקסמן
אבי וקסמן

היציאה האטית שמתכננת הממשלה מהסגר השני עלולה להעיב על ההתאוששות של שוק העבודה – כך עולה מדו"ח חודשי על מצב התעסוקה ועל דורשי העבודה במשק שפירסם היום (א') שירות התעסוקה.

הדו"ח אינו מתייחס במישרין לסוגיית היציאה מהסגר, אבל שירות התעסוקה מצהיר בו כי "יש לפעול להחזרת דורשי העבודה בקצב מהיר משהיה בגל הראשון". לפי נתוני השירות, בגל הראשון של משבר הקורונה, 55% מדורשי העבודה חזרו לעבודה בתוך חודש וחצי מ-19 באפריל, יום תחילת ההקלות בהגבלות על פעילות המשק. הדיווח לשירות התעסוקה על חזרה לעבודה הוא וולונטרי, ולכן אינו משקף את מספרם המלא של החוזרים לעבודה.

חידוש הלימודים – מפתח לחזרה לעבודה

במשך ספטמבר נרשמו בשירות התעסוקה 205 אלף דורשי עבודה – פי כשלושה מאשר באוגוסט, ושיא חודשי מאז מארס, שבו נרשמו 850 אלף. רובם נרשמו במחצית השנייה של החודש - לאחר שהתברר כי הסגר השני ייכנס לתוקף בערב ראש השנה, שחל ב-18 בספטמבר. בשבוע הרביעי של ספטמבר נרשמו יותר ממחצית מ-205 אלף הנרשמים החודשיים.

הדו"ח החדש, "דופק שוק העבודה", מפנה זרקור לכמה קבוצות שהפגיעה בתעסוקה בקרבן היתה חמורה במיוחד בעת הסגר השני (לכל הפחות עד סוף ספטמבר). אחת מהן היא נשים - ובשירות התעסוקה מביעים חשש להעמקת הפער בין המגדרי בשוק העבודה בסגר השני. בספטמבר, 62.7% מהנרשמים כדורשי עבודה היו נשים – לעומת 57.1% במארס.

תחילת שנת הלימודים בתקופת הקורונה
תחילת שנת הלימודים בתקופת הקורונה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

"אחת הסיבות לכך היא הפסקת פעילות מערכת החינוך וכן ענף השירותים, שבהם מועסקות יותר נשים", אומרים בשירות התעסוקה. לפי הדו"ח החדש, ייתכן גם כי נשים נוטות יותר להישאר בבית עם הילדים, בשעה שהמסגרות החינוכיות מושבתות, בעוד הגברים שומרים על מקום עבודתם. קצב החזרה לעבודה של נשים תלוי במידה רבה בקצב הסרת המגבלות על ענפים שבהם מתרכזת התעסוקה שלהן – כגון מערכת החינוך.

קבוצה נוספת שנפגעה במיוחד היא העובדים הצעירים ביותר – עד גיל 24. הנתח של קבוצה זו בין הנרשמים כדורשי עבודה קפץ מ-17.1% במארס ל-20.5% בספטמבר – הנתון הגבוה ביותר לשכבת גילים זו מתחילת המשבר. ייתכן שהנתח הגדול של הצעירים בין המובטלים החודשים נובע ממספרם הגבוה בין המועסקים בתחומי המכירות והמסעדנות, שמהם באו כשמינית מהנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר.

בחלוקה לפי משלחי יד, בלטו עובדי מכירות ושירותים (לרבות מלצרים, מאבטחים וסייעים למורים) בין הנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר. הם היוו כ-35% מהם, לעומת כ-23% באוגוסט.

לצד זאת, הסגר השני פגע במיוחד במנהלים – הגדרה הכוללת מנהלים בתחום המסחר, מנהלי מסעדות, מנהלי מכירות ושיווק, וגם מנכ"לים. הנתח של המנהלים בין הנרשמים החדשים כדורשי עבודה בספטמבר היה הגבוה ביותר מתחילת המשבר – 9%, פי כ-1.5 מאשר בחודשים הקודמים.

בפילוח לפי יישובים, ניכר בספטמבר זינוק בשיעור דורשי העבודה באילת (לפי סך דורשי העבודה ה"פעילים" הרשומים בשירות התעסוקה), מ-22.7% מכוח העבודה בעיר באוגוסט ל-39.3% בספטמבר, לפי נתוני שירות התעסוקה. הזינוק מוסבר בהגבלות על ענף התיירות, שהנתח שלו בתעסוקה גדול במיוחד באילת. בשאר ערי ישראל חל גידול של פחות מ-6 נקודות אחוז בשיעור דורשי העבודה. בדירוג האבטלה לפי יישובים, אילת קפצה למקום השני - אחרי ביתר עילית (40.5%). שיעורים גבוהים של דורשי עבודה נמדדו גם במודיעין עילית, בני ברק, נצרת, אום אל-פחם, בית שמש, ירושלים, רהט ובת ים.

רוב הנרשמים כדורשי עבודה בספטמבר (82.6%, לעומת 88.7% במארס) דיווחו כי הם בחל"ת. עם זאת, כ-21 אלף מהם דיווחו כי פוטרו, ושיעור המפוטרים בספטמבר היה גבוה מבמארס – 10.2% לעומת 7.4%.

חזרו לעבודה – ומיד נפלטו שוב

עם תחילת הסגר השני הידלדל זרם הדיווחים על חזרה לעבודה. בספטמבר נרשמו בשירות התעסוקה 25.4 אלף דיווחים על חזרה לעבודה, לעומת 28.9 אלף באוגוסט. כ-79% מהדיווחים על חזרה לעבודה בספטמבר התקבלו בשבועיים הראשונים של החודש. על כל אדם שדיווח על חזרה לעבודה בספטמבר, נרשמו 8.1 כדורשי עבודה במשך החודש – בעוד באוגוסט מספר הנרשמים כדורשי עבודה היה גדול ממספר הדיווחים על חזרה לעבודה פי 1.8, וביולי פי 1.5.

היות שהדיווח על חזרה לעבודה וולונטרי, אין לקרוא כפשוטו את מספר "דורשי העבודה הפעילים" שעליו מדווחים בשירות התעסוקה – 944.5 אלף בסוף ספטמבר, ו-980.4 אלף נכון להיום בבוקר. מהנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (על שיעור האבטלה לפי הגדרות שונות) ושל הביטוח הלאומי (על מספר מקבלי דמי האבטלה) אפשר להסיק כי מספר המובטלים בפועל נמוך מכך משמעותית.

בשירות התעסוקה טוענים כי רבים מהמובטלים שדיווחו במשך ספטמבר על חזרה לעבודה, נרשמו שוב בהמשך החודש כדורשי עבודה (בדיווח החודשי הם נמנים כדורשי עבודה ולא כחוזרים לעבודה). בין המועסקים-לְרגע האלה נמנים אקדמאים ששולבו כעוזרי הוראה בבתי הספר. אלה נפלטו במהרה ממעגל העבודה, מפני שבתי הספר פעלו רק בשבועיים הראשונים של ספטמבר, עד תחילת הסגר השני.

מלונות באילת
מלונות באילתצילום: מורי חן

"מעגל קצבאות ארוך טווח"

בשירות התעסוקה ממשיכים להתריע על הסכנה שבאבטלה ארוכת טווח נוכח התמשכותו של משבר הקורונה. לאבטלה כזאת עלולות להיות השפעות ארוכות טווח על הכלכלה ועל יחידים, אומרים בשירות – ומזכירים כי מובטלים רבים אינם עובדים כבר ממארס או אפריל.

"אותם אנשים נמצאים מחוץ לשוק העבודה יותר משבעה חודשים", נכתב בדו"ח החדש. "הם עלולים להיקלע לקושי להשתלב בעבודה עם סיום תקופת האבטלה – ורבים מהם עלולים להיכנס לתוך מעגל קצבאות ארוך טווח". אמנם מובטלים רבים צפויים לחזור לשוק העבודה כמעט מיד עם ההסרה ההדרגתית של ההגבלות השונות על פעילות המשק – אבל לפי הניסיון שנצבר בסגר הראשון, רבים אחרים יישארו מובטלים לכל הפחות בחודשים הקרובים.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, אמר: "לאחר סגר שני, שמקרב אותנו לסוף 2020, ברור שההתמודדות עם השלכות המשבר על שוק העבודה תלווה אותנו עוד שנים. חשוב לשים לב לקבוצות ולמקומות שנפגעים במיוחד: עובדי הענפים שנסגרו לפני חודשים רבים וטרם נפתחו, מבוגרים המתקשים יותר לחזור לעבודה, נשים, וצעירים הסובלים מתנודתיות גבוהה. כל אלה מחייבים התייחסות מתאימה שתסייע בשילובם בעבודה איכותית, במקביל להגדלת הגמישות התעסוקתית, ההכרחית בתקופות של אי-ודאות. מודלים לעידוד תעסוקה ושימור עובדים כגון המודל הגרמני או הקנדי, יוכלו להועיל למשק שבו מספר המשרות מצומצם יחסית ומספר דורשי העבודה גבוה".

נראה שהתפישה העומדת מאחוריו דבריו של גראור היא שבמצב המשבר הנוכחי, ראוי לעודד תעסוקה גם במחיר של תת-תעסוקה - כלומר העסקת עובדים במשרות חלקיות גם אם הם היו מעוניינים לעבוד במשרה מלאה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker