מרחיבים פערים? עובדי המדינה יוכלו להמשיך לעבוד עד גיל 72

נציבות שירות המדינה ממליצה להעלות את גיל הפרישה של עובדים במקצועות בהם חסר כוח אדם ■ בני 50 ומעלה יופנו להכשרות פנימיות לשיפור היכולות שלהם ■ גיבוש המסמך נעשה לפני הקורונה - והוא כמעט אינו עוסק בקליטת מבוגרים מהשוק הפרטי

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
זוג מבוגר רוקד עם מסכות
זוג מבוגר רוקד עם מסכותצילום: Emrah Gurel/אי־פי

צוות מדיניות של נציבות שירות המדינה סבור שעל המדינה, כמעסיק, להתמקד בכישורי העובדים ולא בגילם, וממליץ להעלות את שיעור העובדים הוותיקים בעלי פריון גבוה במקצועות מבוקשים בשירות המדינה.

הצוות המיוחד לשילוב עובדים ותיקים בשירות המדינה, שהחל בעבודתו לפני משבר הקורונה, ממליץ לחזק את התשתיות המינהליות והחקיקתיות שתומכות בהעסקת עובדים ותיקים ובשיפור כשירותם של עובדים בני 50 ויותר, במטרה לנצל טוב יותר את ההון האנושי ולשפר את הפריון בשירות.

המשימה של שילוב העובדים המבוגרים בשירות המדינה הוטלה על הצוות לנוכח התחזיות כי אוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 65 צפויה להגיע ל-1.6 מיליון איש ב-2030, וההבנה כי העלייה בתוחלת החיים מחייבת חיסכון פנסיוני לאורך זמן רב יותר ולעתים אף המשך עבודה לאחר גיל פרישה.

אחת ההמלצות הבולטות של הצוות היא לבחון את פרישת העובד לא רק על סמך גילו, אלא גם לאור הפריון שלו והביקוש של תחום עיסוקו. לפי המודל שמציע הצוות, עובדי שירות המדינה המבוגרים יסווגו לארבע קבוצות על בסיס הערכות העובד שלהם (גבוהה או נמוכה) ועל פי הביקוש של מקצועם (גבוה או נמוך). עובדים במקצוע בביקוש גבוה שהערכת העובד שלהם גבוהה, יתומרצו להמשיך לעבוד, ואילו לגבי עובדים במקצוע מבוקש שהערכת העובד שלהם נמוכה תיבחן אפשרות להעלות את הכשירות שלהם. לעובדים במקצוע בביקוש נמוך בעלי הערכת עובד גבוהה תוצע הסבה למקצוע בביקוש גבוה. הצוות ממליץ לעודד פרישת עובדים שהערכת העובד שלהם נמוכה והם במקצוע בביקוש נמוך.

עובדים ותיקים זוכים להערכה נמוכה יותר

באופן מסורתי, הערכות עובדים בשירות המדינה יורדות אחרי גיל 50. חברי הצוות סבורים שאין מדובר בגזירת גורל, וכי ניתן לערוך התאמה לשינויים בשוק העבודה באמצעות הדרכות והכשרות - בעיקר בתחום הדיגיטציה. הם ממליצים על הכשרות פנים ארגוניות ייעודיות לעובדים מעל גיל 50, בצד הכשרת המנהלים בשירות המדינה בניהול רב־דורי. "כ-30% מההון האנושי המועסק בשירות המדינה מורכב מעובדים ועובדות מעל גיל 50, אך אין מימוש מספיק של הידע, המומחיות והניסיון שלהם, וזה משתקף בירידה הדרגתית אך מובהקת של הערכות העובדים החל מגיל 50", נכתב.

הרבה יותר משתלם

גם כיום, כ-30% מעובדי שירות המדינה מאריכים את עבודתם אחרי גיל הפרישה. מנתונים שפורסמו בנובמבר בדו"ח של הנציבות בנושא, עולה כי 30% מהפורשים הפוטנציאליים משירות המדינה ב-2018 האריכו את עבודתם. מתוך 859 העובדים והעובדות שהגיעו לגיל פרישה בשנה זו, 255 המשיכו לעבוד (37% מהם במערכת הבריאות ו-63% במשרדי הממשלה).

שירות המדינה מונה כ-75 אלף עובדים, בעוד השירות הציבורי בכללותו מונה כ-800 אלף עובדים - ובהם עובדי רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים וממשלתיים, מוסדות ציבור וכדומה. מדיניות הנציבות בנושא הארכת העבודה בשירות המדינה משליכה על הרשויות המקומיות, על התאגידים ועל כלל המגזר הציבורי.

בנייר המדיניות נדונות דרכים להגברת הפריון של עובדי שירות המדינה, לרבות פתרונות ארוכי טווח להתבגרות האוכלוסייה.

עוד לפני המשבר, הביטחון התעסוקתי שעובדי המגזר הציבורי נהנים ממנו מהווה יתרון מהותי. מהדו"ח השנתי של הממונה על השכר באוצר עולה כי בעוד המשכורת של אנשי המגזר הציבורי ממשיכה לעלות עד גיל הפרישה, שכרם של עובדים במגזר הפרטי מתחיל לרדת החל מגיל 47. הצוות התייחס גם למשבר הקורונה: "ככל הנראה, השלכות המשבר על בני 60 ומעלה, בשוק העבודה בכלל ובשירות המדינה בפרט, צפויות להיות שליליות. כדי להתמודד עם קיצוצים תקציביים, עלולות להיכנס לשימוש רחב תוכניות פרישה מוקדמות ככלי לקיצוץ ההוצאות בתקציבים משרדיים. כמו כן, יש לצפות לעלייה בקריאה לפטר את הדור המבוגר יותר של עובדי המדינה ולפנות מקום לעובדים הצעירים".

הצוות מצביע על ניתוח מ-4 ביוני השנה, שממנו עולה כי שיעור עובדים בני 60 ויותר שהוגדרו "חיוניים" והמשיכו לעבוד בתקופת הסגר (9.85%) נפל מחלקם בקרב עובדי שירות המדינה (10.81%). בניתוח נבדק גם משקלם היחסי של עובדים בני 60 ומעלה שהיו ב"הסדר" בשלב כלשהו של משבר הקורונה, כלומר הוגדרו כעובדים שתפקידם התייתר או שלא ניתן לעשותו, ולכן אפשר לניידם או להוציאם ל"חלף חל"ת" (מצב שבו הם ממשיכים לקבל משכורת מהמדינה בתנאים דומים לדמי אבטלה). מהבדיקה עלה כי שיעור בני ה-60 ומעלה המוצאים ל"הסדר" בכלל המשק היה נמוך משיעורם בקרב עובדי שירות המדינה. מתוך 1,387 עובדי שירות המדינה שהוצאו ל"הסדר", רק 117 (כ-8.5%) היו מעל גיל 60.

חשוב לזכור כי בעוד הרוב המוחלט של עובדי המגזר הציבורי המשיכו לעבוד או הוצאו לחופשה בזמן הסגר על חשבון ימי החופש ושבו לעבוד כרגיל לאחר מכן - במגזר הפרטי רבים פוטרו או הוצאו לחל"ת שממנו לא שבו. לפי נתונים של בנק ישראל (המבוססים על נתוני הלמ"ס), 17% מ"מובטלי הקורונה" באפריל ובמאי היו עובדים מבוגרים.

אשה מבוגרת עובדת במשרד
אשה מבוגרת עובדת במשרדצילום: Sanja Radin / Getty Images/iStoc

עם זאת, בהתמקדותו של נייר המדיניות בשימור העובדים הקיימים, הוא כמעט שאינו עוסק בקליטה של עובדים חדשים לשירות. העיסוק הכמעט מוחלט בשימור עובדים בשירות מעלה את החשש כי הרעיונות החשובים של העלאת הפריון בשירות המדינה והעלאת גיל העבודה אינם מיועדים למי שמעוניין להשתלב במגזר הציבורי, ויישומם בקרב עובדים קיימים בלבד עלול להרחיב את הפערים בביטחון התעסוקתי בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי.

הפתרון: גמישות בסוגי העסקה

צוות הנציבות מונה כמה דרכים שבהן המדינה יכולה להמשיך ליהנות מהידע שצברו העובדים המבוגרים, והעובדים יכולים להישאר במעגל התעסוקה - בלי לפגוע ביכולת לשלב עובדים נוספים. "אנו ממליצים להרחיב את ההעסקה במשרות עובד ותיק (שדומות לחוזה סטודנט) וכן לאפשר לעובדים לעבוד במשרות חלקיות לפני הפרישה (למשל החל מגיל 60) ולאחריה (פרישה מדורגת בכפוף לאישור הארכת שירות). כמו כן, יש לבחון שיטות העסקה מגוונות יותר כמו התנדבות, פרילנסר וכדומה", נכתב בדו"ח. כמו כן, הצוות מציע לבחון את האפשרות לצמצם את שעות העבודה בלי שתיפגע ההפרשה לפנסיה. כיום נקבע גיל 70 כגיל המקסימלי להארכת השירות. הצוות מציין בדו"ח כי הוא פועל לעדכון התקנות ולהעלאת גיל המקסימום להארכת השירות ל-72.

הצעה נוספת היא שמי שהגיע לגיל פרישה ונמצא בתחומים עלי ביקוש גבוה, יוכל לעבוד כמנטור עבור עובדים צעירים, למען שמירת הידע שצבר. כמו כן, תיבחן אפשרות להתיר עבודה במגזר הפרטי בצד העבודה במגזר הציבורי, וכך לאפשר לעובדים במקצועות בביקוש גבוה להעביר את הידע שצברו, אך להוריד את היקף העסקתם; וכן לאפשר לעובדים שחוקים להוריד את היקף המשרה.

מנציבות שירות המדינה נמסר: "הצוות ממליץ על כלים אופרטיביים לתמיכה במדיניות הון אנושי אשר מותאמת לשינויים הדמוגרפיים בארץ ובעולם ואשר נקבעה כבר בהחלטות הממשלה בנושא העסקת עובדים ותיקים בשירות המדינה. נציב שירות המדינה יבחן את ההיבטים השונים ויקבע אילו מהמלצות ניתנות ליישום, תוך שימת לב להשפעות של ההמלצות על מדיניות ההעסקה. חשוב להדגיש כי ההמלצות בדבר המשך שירות מתייחסות בעיקר לשילוב של עובדים בעלי פריון גבוה במקצועות קשי גיוס (שיש לגביהם מחסור בהיצע כוח אדם). היות שאלה מקצועות ייחודיים למדי, מדובר במספר קטן של עובדים.

"המודל השני מתייחס למקצועות שקשה לגייס בהם כוח אדם חדש. עובד ותיק במקצוע קשה גיוס שפורש, יועסק כמנטור בגמלאות ויחנוך את העובד החדש שייכנס למשרה. לפיכך, המשך העסקת הוותיק לא תהיה על חשבון תקנים חדשים ולא תמנע קידום כוח אדם חדש וצעיר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום