"האבטלה מדבקת": מעסיקים לא מצליחים לגייס עובדים - ומאשימים את המדינה

האבטלה בשמים, אבל מעסיקים מספרים על מגמה גוברת של בקשות לצאת לחל"ת ועל קושי לאייש משרות ■ "עובדים רואים את החברים שלהם מבלים בים ומקבלים דמי אבטלה, והמוטיבציה שלהם נפגעת" ■ חברות קוראות לתמרץ חזרה לעבודה ולממן הכשרות מקצועיות

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המרכז הלוגיסטי של רמי לוי שיווק השקמה
המרכז הלוגיסטי של רמי לוי שיווק השקמה (למצולם אין קשר לכתבה)צילום: אוהד צויגנברג

האם מדיניות הממשלה יוצרת אנשים מפונקים שמעדיפים לקבל דמי אבטלה על פני יציאה לעבודה, ועוצרת את הנעת המשק? מנהלים בכירים מענפים שונים טוענים כי זה המצב. לדבריהם, בחודש האחרון התגברה המגמה שבמסגרתה אנשים מסרבים לחזור מחל"ת או להתחיל עבודות חדשות, מה שמביא למחסור בעובדים. האשמה, לדבריהם, נעוצה בהבטחת הממשלה לשלם דמי אבטלה עד מחצית 2021 או עד ששיעור האבטלה במשק יירד מתחת ל–10%.

רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, אומר כי "דמי האבטלה לטווח ארוך הם הדבר הכי גרוע שהממשלה יכולה היתה לעשות". לדבריו, "המדינה היתה צריכה לתת כסף למעסיקים כדי שהם ישלמו אותו לעובדים, בדומה למה שעשו בגרמניה. כך למשל, אם מסעדה מעסיקה בשגרה עשרה עובדים היא תמשיך לשלם לעובדים את מה שהמדינה העבירה לה עבורם — גם אם כעת היא סגורה. במקביל, המדינה תשלם לעסק גם את ההוצאות הקבועות שלו. כך למעשה העסק נשאר חי וברגע שהוא מורשה לחזור לפעילות — הוא יכול לעשות זאת תוך פרק זמן קצר".

אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים ומבעלי החברה, אומר: "המדינה חושבת שהיא פותרת בעיה אבל למעשה היא מנציחה אותה". הוא מוסיף: "אני מתמודד עם מחסור קריטי של עובדים — מנהלים ועובדים זוטרים שאני לא מצליח לגייס. 5% מהעובדים שהוצאו לחל"ת במארס העדיפו להישאר בבית ולא לחזור לעבוד, מסיבות שונות כמו זה שהם חוששים לחלות בקורונה או שהם מעדיפים להישאר בבית עם הילדים.

זכאות לדמי אבטלה

"עבור מקבלי משכורות לא גבוהות, אין הבדלים משמעותיים בין דמי האבטלה למשכורת הרגילה. מה שצריך לעשות זה לבטל את דמי האבטלה האוטומטיים. אם מישהו באמת לא מצליח למצוא עבודה אז כמובן שהוא צריך לקבל דמי אבטלה, אבל מי שיכול לעבוד לא צריך לקבל באופן אוטומטי".

"מנהלים מבקשים מכתב פיטורים"

לא רק בתחום הקמעונות מספרים על התופעה, אלא גם בחברות שיווק ומכירות. ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר שעוסקת בשיווק פרויקטי נדל"ן ומעסיקה יותר מ–20 עובדים, אומר: "כבר כמה פעמים נתקלתי בפניות ממנהלי מכירות שרצו להישאר בחל"ת או לקבל מכתב פיטורים. כיוון שבעולם המכירות שכר הבסיס נמוך יחסית, וחלק גדול מהמשכורת של אנשי המכירות והשיווק מגיע מעמלות, אז בחודשים חלשים גדלה המוטיבציה להישאר לשבת בבית — ולקבל סכום שאינו רחוק מזה שהיית מרוויח אם היית ממשיך לעבוד.

"אבטלה היא מדבקת, ויש לא מעט עובדים שרואים את החברים שלהם מבלים בים ומקבלים דמי אבטלה, והמוטיבציה שלהם נפגעת. הייתי מעדיף לקבל את הכסף מהמדינה ולהמשיך להעסיק את העובדים, ובמקביל לתת להם את ההשלמות הנדרשות".

כמו המרואיינים האחרים, שמול מפנה למודל הגרמני, שלפיו המעסיקים ממשיכים להעסיק את העובדים במשרה חלקית ואילו העובדים מקבלים חלק משכרם מהמעסיק וחלק מהמדינה. המודל הזה שומר על היחסים בין העובד למעביד, ומבטיח לעובד הכנסה שמאפשרת לו להמשיך לצרוך ולהניע את גלגלי המשק.

"אפשר לחתוך את האבטלה ב–50%"

גם בקרב חברות המזון, שנפגעו פחות מהמשבר ואף נהנו לעיתים ממכירות מוגברות, מספרים על קשיים בגיוס. "יש לנו מאה משרות פתוחות בחברה שאנחנו מתקשים לאייש — החל מנהגים, סדרנים ומלקטים וכלה במהנדסים", אומר אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם. "מי שנגדע מקור לחמו ופרנסתו היה צריך לקבל כסף מהמדינה כבר בשבועות הראשונים למשבר, אבל זאת גישה שטובה רק לכמה חודשים. ברגע שהחליטו שהמשק נפתח, ובמקביל נתנו לאנשים הבטחת הכנסה לחודשים ארוכים — זה לא מעודד חזרה לעבודה.

ביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמר
ביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמרצילום: אוהד צויגנברג

"המדינה צריכה להבהיר לציבור כי המציאות השתנתה, וכי אנשים שהיו מועסקים במקצועות שונים חייבים לאמץ גישה פרואקטיבית ולמצוא תעסוקה חדשה. המדינה צריכה לפעול בשלושה אפיקים: עידוד מובטלים לעבוד, מתן הכשרות והסבות מקצועיות ומתן תמריצים למעסיקים לקלוט עובדים. אם זה ייעשה, תוך חודשים ספורים נוריד את היקף המובטלים ב–40%–50%".

גם בתנובה מספרים על כמאה משרות פנויות שהחברה לא מצליחה לאייש, ומבחינים בין התנהגות הציבור בגל הראשון לגל השני. סמנכ"ל משאבי האנוש בקבוצה, גבי ויצמן, אומר כי "בגל הראשון היתה עלייה גדולה מאוד במספר קורות החיים שהחברה קיבלה, וזה נבע מהבהלה ומחוסר הוודאות לגבי העתיד. בגל השני זה כבר לא קיים, כי הציבור ראה שהזכאות לדמי אבטלה מוארכת שוב ושוב, וללא מעט מהאנשים זה נוח. אנחנו נמצאים בתקופת הקיץ ואין מסגרות חינוכיות לילדים — אנשים פשוט עושים את החשבון שבשביל עוד 1,000–2,000 שקל עדיף להישאר בבית ולהיות עם הילדים".

"לתפקידים מסוימים פונים פי שניים"

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספרם של מחוסרי העבודה בישראל עלה במחצית הראשונה של יולי בכ-27.1 אלף, והגיע ל-511 אלף איש — שהם 12.3% מכוח העבודה. במחצית השנייה של החודש צפויה עלייה נוספת בשיעור זה.

קבלת דמי אבטלה כדאית בעיקר למרוויחי שכר נמוך יחסית. כך, דמי האבטלה שיקבלו מי שמשתכרים 4,000-3,000 שקל יהיו בשיעור של 80% מהשכר, בעוד מי שמרוויח 11 אלף שקל ברוטו בחודש יקבל כבר פחות מ-60% משכרו הרגיל.

חצי מיליון מובטלים קורונה

סמנכ"לית משאבי אנוש באחת מחברות התעשייה הגדולות במשק אומרת כי "האפקט של העדפת אבטלה או חל"ת על פני עבודה פיזית קיים באופן מובהק בתפקידי השטח, כמו ייצור, תפעול, מחסנאים, נהגים וכדומה. בתפקידים מקצועיים, המגיעים מעולמות הטכנולוגיה, הכספים והמכירות, לא נצפתה ירידה במספר דורשי העבודה".

לדבריה, בתפקידי השטח, שמאופיינים בשכר נמוך, יש ירידה במספר דורשי האבטלה לצד התמקחות על השכר, מתוך טענה שלא משתלם לצאת לעבוד. בתפקידים מקצועיים, שבהם השכר גבוה יותר, כמות קורות החיים שהיא מקבלת הוכפלה: "מגיעים קורות חיים רבים מעצמאים שמבקשים להשתלב כשכירים, אך מרבית הפונים הם מובטלים ועובדים בחל"ת".

"המעסיקים נאלצים לשכנע את המועמדים"

גם בחברת כוח האדם מנפאואר אומרים כי הם החלו לזהות מגמה גוברת של אנשים שנמנעים מלעבוד ומעדיפים לקבל דמי אבטלה — ולא רק בקרב מקבלי שכר נמוך. "כיוון שהמדינה מאפשרת לקבל דמי אבטלה לתקופה ארוכה, לפחות עד 2021, אנשים יכולים לתכנן קדימה. חלקם מעדיפים להישאר בבית", אומרת מיכל דן־הראל, מנכ"לית מנפאוור ישראל. "אנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת וניתנו להם תנאים טובים וגבוהים מאלה שהם יכולים למצוא ב'כלכלת הקורונה' הנוכחית מעדיפים להישאר בינתיים בבית.

עובד בסופר
עובד בסופרצילום: אוהד צויגנברג

"זה יוצר קושי לגייס עובדים, והמעסיקים צריכים כמעט ולשכנע אנשים לבוא לעבוד אצלם ולהדגיש את היתרונות שהם יוכלו לספק לעובדים על פני לקיחת דמי אבטלה, כמו אפשרויות לקידום והעלאות שכר עתידיות".

לא בכל החברות שעמן שוחחנו מעידים על קושי בגיוס עובדים. בחלק מחברות המזון ורשתות השיווק אומרים כי לא קיים קושי כזה. כך, בחברת מזון גדולה, שמפעליה ממוקמים בפריפריה, מספרים כי הם מקבלים פניות רבות לכל סוגי המשרות. גם מנכ"ל שיאון מדיקל, דניאל לב, אומר כי אין לחברה בעיה בגיוס עובדים לאף משרה — החל ממנהלי מחלקות ועד אנשי ייצור.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker