אחד משלושה ללא פרנסה: המעמד שספג את הפגיעה הקשה ביותר מהקורונה

ניתוח עדכני של בנק ישראל מצא כי 34%–38% מהמועסקים מקרב העשירונים 4 ו–5 איבדו את מקום עבודתם ■ הצניחה החדה בביקוש לעובדים הכתה גם בענפי תעסוקה שנחשבו סולידיים ■ כמחצית מהמובטלים הם בעלי 15 שנות לימוד לפחות

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלפי צעירים מתקשים לשוב למעגל התעסוקה
אלפי צעירים מתקשים לשוב למעגל התעסוקהצילום: אמיל סלמן

המשבר בשוק העבודה שנוצר בעקבות הקורונה פגע בצורה הקשה ביותר במעמד הביניים הנמוך, כך עולה מניתוח של בנק ישראל המבוסס על נתוני למ"ס ל–2019 בהשוואה ל–2020. התמונה שעולה מהניתוח היא שיותר עובדים מהעשירונים 3 עד 7, ובעיקר מהעשירונים 4 ו–5, איבדו את עבודתם. טווח השכר בעשירונים אלה הוא 5,500–8,000 שקל בחודש.

מהמצגת של חוקרי בנק ישראל, שהוצגה בוועדת התעסוקה של הממשלה והגיעה לידי TheMarker, עולה כי הפרופיל של מפוטרי הקורונה אינו שונה מהותית מפרופיל המובטלים ב–2019. ההתייחסות למונח "מובטל" נעשתה לפי ההגדרה הרחבה של המונח, הכוללת את הבלתי מועסקים, הנעדרים זמנית ממקום העבודה (יצאו לחל"ת או לחופשה) והמתייאשים מחיפוש עבודה.

בניגוד לניתוחים אחרים, מהניתוח שהוצג עולה כי בקרב המובטלים החדשים שיצר משבר הקורונה אין ייצוג עודף של צעירים או חסרי כישורים בהשוואה לתקופה המקבילה ב–2019, וגם שיעור המובטלים המבוגרים דומה.

יתרה מזאת, גם מבחינת השכלה אין הבדל מהותי בין מובטלי השנה למובטלי 2019. ממוצע שנות הלימוד של המובטלים במאי 2020 היה 15.1, לעומת 16 במאי 2019. טרם המשבר, בפברואר 2020, שיעור המובטלים בעלי לפחות 15 שנות לימוד היה 51%, לעומת 53% בפברואר 2019; ובמאי 2020 היה שיעורם 47%, לעומת 52% במאי 2019.

אבטלת הקורונה פגעה בכל התחומים

עם זאת, אין ללמוד מהנתונים כי המשבר לא פגע בצעירים: עם מיליון הישראלים שאיבדו את עבודתם ומאות האלפים שעדיין לא שבו לעבודה נמנים אלפי צעירים שמתקשים לשוב ולהשתלב בשוק העבודה. אם בימים כתיקונם הצעירים מתקשים למצוא את המשרה הראשונה שתמצה את יכולותיהם ותסייע להם בגיבוש הקריירה, ב–2020 הפכה הבעיה מורכבת שבעתיים.

התמונה העולה מן הנתונים היא שהבעיה העיקרית בשוק העבודה בישראל בעידן הקורונה היא הירידה בביקוש לעובדים. מספר המשרות הפנויות נחתך, היחס בין מספר המשרות הפנויות למחפשי העבודה נסק, והסיכוי למצוא עבודה ירד בחדות.

הנתונים מגלים כי אין מדובר רק בתחומים כמו אמנות, בידור ופנאי שהפעילות בהם נסגרה או צומצמה, או בתחום שירותי האירוח, שהפעילות בו צומצמה והותאמה לתו הסגול: גם בתחומים כמו נדל"ן, בנקאות, ביטוח ושירותים פיננסיים ומידע ותקשורת, היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות קפץ בחדות במארס־מאי 2020, בהשוואה ל–2019.

דרושה התאוששות דרמטית בתעסוקה

המשמעות היא שבלי התאוששות דרמטית של שוק העבודה, יהיה קשה מאוד למצוא פתרון למאות אלפי המובטלים. מהנתונים עולה גם כי הפעילות הכלכלית בכללה נפגעה פחות מאשר התעסוקה. חלק ניכר מהעובדים נפלטו מתחומים שבהם הפריון נמוך, ולכן ההשפעה של הפיטורים על התוצר נמוכה יותר. מנגד, מאחר וחלק הארי של התל"ג בישראל נובע מצריכה פרטית, ובמשקי הבית שנפגעו יש ייצוג רב למעמד הביניים, קיים חשש שהפגיעה בצריכה הפרטית תגבר ותביא עמה להעמקת המשבר.

היחס בין מספר המועסקים

בוועדת התעסוקה הבינמשרדית, שעבורה נעשה הניתוח, מנסים להתמודד עם המצב בשוק. בוועדה, בראשות מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר־אייל ומ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, יושבים נציגי כל המשרדים והגופים העוסקים בתחום — משרד העבודה הרווחה, משרד הכלכלה, המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, המועצה הישראלית לכלכלה וגופים נוספים, והיא אמורה להגיש מסקנות ראשוניות בעוד כשבוע־שבועיים.

עד לכינוסה של הוועדה לפני כשבועיים, הממשלה לא גיבשה מדיניות כוללת ומקיפה לשוק העבודה ולמשבר התעסוקתי. בסוף יוני הכריזו שר האוצר וראש הממשלה כי קיבלו החלטה להאריך את הזכאות לדמי אבטלה עד יוני 2021, או לחלופין עד ירידת שיעור האבטלה במשק ל–10%. המהלך, שהשרה אמנם תחושת רוגע מסוימת בקרב המובטלים, גרר ביקורת מצד כלכלנים. פרופ' עומר מואב ואחרים טענו כי מתווה הפיצוי לעסקים מעודד עסקים ועובדים לא לשוב לעבודה.

עם זאת, מהניתוח של בנק ישראל עולה תמונה מורכבת המעידה על כך שהמובטלים היו מתקשים מאוד למצוא עבודה גם אם המדינה לא היתה מאריכה את תקופת הזכאות לדמי אבטלה.

הפגיעה במעמד הביניים ניכרת גם בניתוח הביקוש לעובדים בתחומים השונים וביחס בין מספר המשרות הפנויות במארס־מאי 2020 לבין התקופה המקבילה ב–2019. לצד הירידה החדה בביקוש לעובדים במקצועות שתחום הפעילות שלהם נפגע באורח החמור ביותר מהמשבר, בהם טבחים, מנהלי בתי מלון ומסעדות ומדריכי ספורט וכושר, נפגע מאוד גם הביקוש לפקידים ועובדי משרד, לעובדי מינהל, למתקינים וטכנאים בתחומי האלקטרוניקה והתקשורת (טלקומניקציה), לבעלי המקצוע במדעי הפיזיקה וכדור הארץ, לעובדים בתחום המכירות, השיווק ויחסי הציבור, לעיתונאים, סופרים ובלשנים, לבעלי משלח יד נלווה בתחום הפיננסים והמתמטיקה ועוד.

ביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמר
ביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמרצילום: אוהד צויגנברג

לפי הנתונים, גם שיעור המובטלים בקרב העובדים הערבים והעובדים החרדים לא השתנה מהותית. אף שבמארס ואפריל היתה קפיצה בשיעור המובטלים החרדים והערבים ונפתח פער גדול בין שיעורם במארס־אפריל 2020 לבין התקופה המקבילה ב–2019, במאי 2020 היה שיעור המובטלים החרדים והערבים 22%, לעומת 21% במאי 2019. חשוב לציין כי טרם המשבר, בפברואר 2020, היה שיעור המובטלים באוכלוסייה החרדית והערבית 16% — נמוך בהרבה ביחס לשיעור המובטלים בפברואר 2019 — 20%.

גם שיעור הנשים מבין המובטלים לא השתנה מהותית, לפי הניתוח של בנק ישראל. בפברואר 2020, טרם המשבר, היה שיעור הנשים מבין המובטלים 59%, לעומת 56% בפברואר 2019; במארס 2020 ירד שיעור הנשים מבין המובטלים ל–57% (לעומת 56% במארס 2019); באפריל היה שיעור הנשים מבין המובטלים 56% (60% ב–2019); ובמאי היה שיעורן 57% (לעומת 58% ב–2019).

העשירונים העליונים כמעט לא נפגעו

למרות הפגיעה העמוקה והנרחבת במשק, מי שספגו את הפגיעה הנמוכה ביותר היו העובדים בחמישון העליון של השכר (עשירונים 10–9). בפברואר 2020, טרם המשבר, שיעור המובטלים מהחמישון העליון היה 12% (כמו ב–2019). ואילו במאי 2020 היה שיעור המובטלים מהחמישון העליון 9% (16% במאי 2020).

שני העשירונים הגבוהים סבלו גם מהירידה המתונה ביותר ביחס בין מספר המועסקים ב–2020 למספרם ב–2019 (לפי עשירוני השכר השנתי ב–2018): 97% ממועסקי העשירון העליון במארס־מאי 2019 היו מועסקים במארס־מאי 2020. בעשירון התשיעי, 91% מהמועסקים במארס־מאי 2019 היו מועסקים במארס־מאי 2020.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker