המכללה קיצצה מיליונים לסטודנטים - ושילמה לחמישה מבכיריה 8.3 מיליון שקל

הקריה האקדמית אונו עברה ב-2019 תהליך הבראה עמוק: המלגות והמחקר קוצצו, משכורות בדרג הביניים צנחו וחברי סגל אף התבקשו ללמד בחינם ■ במקביל, שכר הבכירים עלה, ובראש טבלת השכר עומד חבר סגל שקיבל 2.2 מיליון שקל ברוטו בשנה - אף שאינו מלמד

טלי חרותי-סובר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הקריה האקדמית אונו
הקריה האקדמית אונוצילום: SoInkleined

2019 היתה שנה קשה בקריה האקדמית אונו. המכללה סבלה מגירעון של כ-8 מיליון שקל ונכנסה לתהליך הבראה דרמטי. המייסד והמנכ"ל, רנן הרטמן, הזכיר לעובדים שוב ושוב כי מדובר בימים קשים וכי כולם צריכים להירתם למאמץ, והם אכן נרתמו: שעות ההוראה צומצמו, משכורות בדרגי הביניים קוצצו ב-10%, חברי סגל נדרשו גם ללמד ללא תשלום, שכר ההוראה לשעה ירד וחברי סגל ומינהלה פוטרו. ואולם מתברר כי באותה העת שכר הבכירים במכללה לא נפגע ואף נסק.

לפי הדו"ח הכספי ל-2019 שהגישה העמותה באחרונה לרשם העמותות, במהלך השנה בוצע קיצוץ של 2 מיליון שקל בסעיף מלגות לסטודנטים, ועוד חצי מיליון שקל קוצצו מסעיף שירותים לסטודנטים. סעיף פיתוח מסלולי לימוד, נחתך גם הוא ב-2 מיליון שקל בשנה, והוצאות ההוראה קוצצו ב-4.5 מיליון שקל בשנה. שליש מהקיצוץ היה בסעיף מחקר, השתלמויות ושיתוף פעולה אקדמי. ואולם בעוד סטודנטים, חברי סגל ועובדי מינהלה ספגו את הקיצוץ והפגיעה - רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר מגלה דווקא גידול בהוצאות.

בראש הטבלה ניצב חבר סגל בכיר שמשתכר 2.2 מיליון שקל ברוטו בשנה ושכרו לא קוצץ. הבכיר הוא דודי שוורץ, לשעבר רקטור המכללה ובשנים האחרונות חבר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). שוורץ אינו מופיע ברשימת בעלי התפקידים במכללה, ול-TheMarker נודע כי גם אינו מלמד בה. בקריה האקדמית אונו סירבו להשיב מהו תפקידו של שוורץ במכללה ומדוע הוא ממשיך לקבל שכר כה גבוה.

השני ברשימת מקבלי השכר הגבוה הוא הרטמן, שהשתכר 1.7 מיליון שקל ב-2019, ירידה קלה של כ-90 אלף שקל (5%) בהשוואה ל-2018. הרטמן נדרש בעבר לקצץ בשכרו בהוראת רשם העמותות, לאחר שב-2017 ושנים קודם לכן השתכר 2.3 מיליון שקל בשנה.

כאן עובדים בכיף

בניגוד לתפישה שלפיה חברות פרטיות רשאיות להתנהל כרצונן, כאשר מדובר בגוף חינוכי, הפעילות כרוכה ברגולציה. הפיקוח על התחום האקדמי נתון בידי המל"ג, שנדרשת לאשר כל חוג, פתיחת תוכנית, קנייה ומיזוג מוסדות, הענקת דרגות פרופסור ועוד.

על ההתנהלות הכלכלית מפקח רשם העמותות במשרד המשפטים. המכללה נדרשת להגיש בכל שנה דו"ח כספי ודו"ח מילולי, כמו גם את רשימת מקבלי השכר הגבוה. המכללה נדרשת לדווח על העסקת קרובי משפחה של בעלי תפקידים בה, ולמסור נתונים על רשימת התורמים, פעילות הדירקטוריון ועוד. מדי שנה צריכה המכללה לבקש אישור ניהול תקין מרשם העמותות. בשנים האחרונות התערב הרשם בהתנהלות של מכללות פרטיות. דו"חות העומק של הרשם הניבו המלצות שבהן המכללות נדרשו לעמוד כתנאי לקבלת האישור.

המחקר קוצץ, הממונה עליו קיבל 1.7 מיליון שקל

שוורץ והרטמן מככבים כבר שנים בראש טבלת השכר של הקריה האקדמית אונו, אך את המקום השלישי ברשימה כבש שם חדש: שמואל האוזר, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, המשמש סגן נשיא למחקר במכללה.

כאמור, ב-2019 בוצע קיצוץ חד בסעיף מחקר, השתלמויות ושיתוף פעולה אקדמי - אך שכרו של האוזר היה 1.7 מיליון שקל. לשם השוואה, במקום השלישי בטבלת השכר ב-2018 דורג הסמנכ"ל, רמי חדד, עם שכר של 1.1 מיליון שקל.

הרביעי ברשימת המיליונרים של אונו הוא פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר. זליכה, הנושא בתפקידים רבים ושונים גם מחוץ למכללה, מוגדר נשיא המועצה האקדמית העליונה במכללה וראש ההתמחות בחשבונאות. ב-2019 השתכר זליכה 1.6 מיליון שקל. ב-2018 לא דורג זליכה בין חמשת מקבלי השכר הגבוה במכללה, אך בין 2015 ל-2017 היה שכרו 1.1 מיליון שקל בשנה. כלומר, ב-2019 קיבל זליכה העלאה של חצי מיליון שקל.

רנן הרטמן
רנן הרטמןצילום: דודו בכר

את רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה סוגר זוהר גושן, המוגדר מרצה בכיר. גושן, שגם הוא שימש בעבר יו"ר רשות ניירות ערך, מלמד רוב הזמן בארה"ב, אך הדבר לא מנע ממנו לגרוף שכר של 1.1 מיליון שקל מהקריה האקדמית אונו ב-2019. במכללה סירבו להשיב כמה קורסים או שעות לימוד בשנה מקדיש גושן לסטודנטים שלו בישראל.

מהדו"ח עולה כי ב-2019 - שנת הקיצוצים - השתכרו חמשת מקבלי השכר הגבוה 8.3 מיליון שקל יחד, כמיליון שקל יותר מאשר ב-2018. לשם השוואה, במרכז הבינתחומי הרצליה, הידוע במשכורותיו המפנקות, משתכרים הבכירים כמחצית מכך - וכולם, שלא כמו באונו, הם אקדמאים.

כך, נשיא המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן, בעל השכר הגבוה ביותר במוסד, משתכר 1.2 מיליון שקל ברוטו בשנה - מעט יותר משכרו של גושן, החמישי בטבלת השכר באונו. המשנה לנשיא הבינתחומי מקבל כ-950 אלף שקל בשנה, והדקאן השתכר 870 אלף שקל בשנה. חמשת מקבלי השכר הגבוה בבינתחומי השתכרו ב-2019 פחות מ-5 מיליון שקל יחד.

בתגובה לפניית TheMarker בנושא שכר הבכירים, השיבו בקריה האקדמית אונו כי "בשנה וחצי האחרונות נפתחו תוכניות חדשות, נכנסו טכנולוגיות מתקדמות ומספר הסטודנטים צמח משמעותית. האחריות הרבה הנלווית לכך באה לידי ביטוי גם בתגמול של הגורמים הבכירים שנושאים באחריות להמשך הצלחתה של הקריה האקדמית אונו, וביניהם המרצים הטובים בישראל".

מובילי השכר

דודי שוורץ מסר בתגובה: "אני חבר סגל בקריה האקדמית אונו ומכהן בהתנדבות כחבר במועצה להשכלה גבוהה כמינוי של שר החינוך על פי בקשתם של מכללות לא מתוקצבות ובכללם הקריה האקדמית אונו - לנוכח האמון וההערכה לתרומתי בתפקידי הנהגה בעולם האקדמי. ככל חברי המל״ג המשתייכים למוסדות אקדמיים מגוונים, אני זכאי לקבלת משכורתי מהמוסד האקדמי אליו אני משתייך על פי החוזה האישי שלי. זכות זו מעוגנת מאז ומתמיד לגבי חברי המל״ג וזכתה לכל האישורים הנדרשים.

"ככלל משכורתי כמשכורתם של אחרים בקריה, מבטאת  בין היתר את ההערכה לתרומה ארוכת שנים לפיתוח  הקריה האקדמית אונו והפיכתה למכללה הרב תרבותית הגדולה והמשמעותית בישראל שזוכה שנה אחר שנה במקום ראשון בסקרי הוראת הסטודנטים מבין כשישים מוסדות אקדמיים בישראל".

ירידה בתרומות, עלייה בהוצאות פרסום

אחד ממקורות ההכנסה של המכללה, כמו גם של מוסדות אקדמיים אחרים, הוא תרומות. ב-2019 צנח סעיף זה לשליש בלבד מסך ההכנסות שלה, מ-2 מיליון שקל ב-2018 ל-660 אלף שקל. התורמים העיקריים לקריה האקדמית אונו הם קרן ותיקי אם המושבות, שתרמו לה ב-2019 רבע מיליון שקל, וקרן היסוד מנדל קפלן, שתרמה 325 אלף שקל.

הכנסות המכללה ב-2019 היו 295 מיליון שקל, והוצאותיה - 286 מיליון שקל. בניגוד ל-2018, שהסתיימה בגירעון של 7.8 מיליון שקל, ב-2019 נרשם עודף של 8.9 מיליון שקל. ההכנסות משכר לימוד ב-2019 עלו ב-10 מיליון שקל ביחס לשנה קודמת, וההכנסות מדמי רישום עלו בחצי מיליון שקל.

פרופ' ירון זליכה
פרופ' ירון זליכהצילום: עופר וקנין

במקביל לקיצוצים במלגות ובשירותים לסטודנטים, נרשמו עליות לא רק בשכר הבכירים, אלא גם בהוצאות התפעול ואחזקת הרכב במכללה. גם הוצאות השיווק העצומות של המכללה המשיכו לטפס. ב-2019 הוקדשו לסעיף השיווק 27 מיליון שקל - גידול של 5 מיליון שקל מהשנה הקודמת; מתוך סכום זה, הוקדשו לסעיף פרסום ויחסי ציבור 18 מיליון שקל - גידול של 4 מיליון שקל בהשוואה ל-2018.

מהקריה האקדמית אונו נמסר בתגובה: "2019 היתה שנת צמיחה. הקריה האקדמית אונו פועלת זה 25 שנה והיא מכללה חזקה ואיתנה בעוצמתה החברתית והכלכלית. מדובר במכללה שאינה מתוקצבת על ידי המדינה, שבמסגרתה לומדים בקמפוסים שונים יותר מ-15 אלף סטודנטים ומועסקים בה אלפי עובדים. לראיה, בתקופת הקורונה שמרה הקריה על מקום עבודתם של כלל עובדיה, ללא קיצוץ בשכר".

מסלול תעסוקה באקדמיה המשפחתית

פרופ' טובה הרטמן
פרופ' טובה הרטמןצילום: אורן כהן / הקריה ה

בקריה האקדמית אונו מועסקים כיום לא פחות מ-13 בני משפחה וקרובים, חלקם מוזכרים בדו"חות המילוליים (המקבילים לדו"ח הכספי) שמוגשים לרשם העמותות, וחלקם לא נזכרים בהם. המכנה המשותף לכל אותם קרובים הוא המנכ"ל הרטמן.

אחותו של המנכ"ל, פרופ' טובה הרטמן, היא דקאנית הפקולטה למדעי הרוח במכללה. לפי הדו"ח, שכרה הוא יותר מ-30 אלף שקל ברוטו בחודש; גיסו של הרטמן הוא מנהל מחלקה במכללה; ובשנת הקיצוצים 2019 נמצא מקום לעובד נוסף מהמשפחה - גיס אחר של המנכ"ל, ששובץ במחלקת האחזקה.

זוגתו של הרטמן, ריבה הרטמן, היא מנהלת מחלקה ושכרה גבוה מ-30 אלף שקל; זוגתו לשעבר ואם ילדיו של הרטמן, מאיה האוזר, היא סמנכ"לית השירות לסטודנט; היא נשואה כיום לשמואל האוזר, המשמש סגן נשיא למחקר במכללה; כמו כן, אחותה וגיסתה של מאיה האוזר עומדות בראש מדורים במכללה.

הדו"ח המילולי נוגע גם בקרובי משפחתו של סמנכ"ל השיווק ישי כץ שינפלד, אך למרבה התמיהה אינו מזכיר את העובדה שכץ הוא אחיינו של המנכ"ל הרטמן. אמו של כץ שינפלד, אחותו של המנכ"ל, עובדת במכללה בעיצוב והפקת אירועים, בשכר של 20-10 אלף שקל בחודש; זוגתו של כץ שינפלד היא מרצה מן החוץ במכללה; ואחיו, אמיתי כץ שינפלד (עוד אחיין של הרטמן) הוא חבר סגל ב-50% משרה.

סטודנטים חרדים בספרייה בקריה האקדמית אונו
סטודנטים חרדים בספרייה בקריה האקדמית אונו. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: דודו בכר

על פי הדו"ח, בן זוגה של חברת ועד מועסק במכללה בתפקיד פיתוח משאבים; ובת זוגו של חבר ועד אחר היא חברת סגל אקדמי. בסך הכל מועסקים בקריה האקדמית אונו 15 קרובי משפחה - מתוכם 13 קשורים למנכ"ל, הרטמן.

מהמכללה נמסר בתגובה: "בקריה האקדמית אונו קיים נוהל העסקת קרובי משפחה. העובדים שעליהם הוא חל קיבלו אישור מיוחד של ועדת ביקורת, ומדובר בעובדים מסורים ואיכותיים".

קונים ויורשים סטודנטים ממוסדות שהתפרקו

מהדו"חות שהגישה המכללה עבור 2019 ניתן ללמוד על אסטרטגיית הגדילה האגרסיבית של המקום. "בכל מוסד שמתפרק תמצא את אונו", אומר גורם בקי בתחום ההשכלה הגבוהה בישראל. "ברור להם שהישועה לא תבוא מגידול במספר הסטודנטים שמגיעים ישירות אליהם - ולכן הם 'יורשים' סטודנטים או תלמידים של מוסדות אחרים, והופכים לאחד המוסדות הגדולים בישראל".

ואכן רק במהלך 2018, כפי שמפרט הדו"ח, רכשה אונו את מכללת הד למוזיקה (שאינה אקדמית), את מכללת לנדר החרדית שהתפרקה, ואת המכללה החרדית ירושלים. עוד מוזכרת בדו"ח הטמעת פעילותו של המרכז האקדמי כרמל.

את הקמפוס בחיפה מנהל גיל רשף, מי שחריגות בהוצאותיו ל-2017 מככבות בדו"ח העומק של רשם העמותות למכללה האקדמית נתניה, שם שימש מנכ"ל בתפקידו הקודם. לקראת סוף 2018 קיבלה אונו לידיה מהמל"ג גם את פעילותה של המכללה לחברה ואומנויות (מכללת לסלי לשעבר) שפעלה בנתניה, כך שבשנת הלימודים הקרובה הסטודנטים שלה יהפכו לסטודנטים של אונו. בספטמבר 2019 חתמה אונו עם שלוש מכללות אחרות על הסכם לרכישת פעילות המרכז האקדמי באור יהודה (מל"א), עוד מכללה פרטית שהתפרקה. במסגרת רכישה זו תוכל אונו להעניק תואר שני בחינוך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker