המענק שנתניהו הבטיח מתעכב - והמעסיקים לא ממהרים להחזיר את העובדים לפעילות מלאה

המעסיקים לא ממהרים להחזיר עובדים לעבודה, מחשש שלא יוכלו ליהנות מהמתווה שעדיין לא סוכם ■ התאחדות התעשיינים גיבשה תוכנית משלה שבמסגרתה יועברו 6 מיליארד שקל לקליטה והכשרה של מפוטרים ■ החשש: מעסיקים יפטרו עובדים אחרי שלושה חודשים

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
זוג בכיכר רבין, תל אביב
זוג בכיכר רבין, תל אביבצילום: מגד גוזני

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר לפני כמה שבועות על תקציב של 6 מיליארד שקל שישמש לעודד מעסיקים להשיב את העובדים לעבודה — ונתן את האות למאבק בין ענפים שונים במגזר העסקי שלוטשים עיניים למענק ודורשים להיכלל בו.

בשבועות האחרונים קיימו משרדי ראש הממשלה, האוצר והכלכלה ובנק ישראל דיונים על הדרך הנכונה לתת את המענק, על רקע החשש שהכסף יישפך לשווא ולא יניב את התוצאה הרצויה — החזרת כמה שיותר עובדים לעבודה, ומהר. המחלוקת על פרטי התוכנית גורמת למורת רוח במגזר העסקי ובקרב חלק מהמעורבים בגיבושה, ולהיסוס של מעסיקים בקליטת עובדים מחדש — מחשש שלא יקבלו את המענק. פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר ל–TheMarker כי "צריך לסגור את פרטי התוכנית — בינתיים מעסיקים לא מקבלים עובדים ומחכים".

כדי להרגיע את החשש ולעודד מעסיקים להחזיר עובדים, פירסמו במשרד האוצר בסוף השבוע הבהרה, שלפיה "עובדים שכבר הוחזרו לשוק העבודה יוכללו במנגנון התמריצים המתגבש בימים אלה". למרות זאת, משיחות עם מעסיקים גדולים עולה כי הם אינם ממהרים להחזיר את העובדים, משום שאינם בטוחים שהם זקוקים לכולם, ומפני שהם חוששים כי חזרה לפעילות מלאה לפני שסוכם עניין המענק תהיה הוכחה שאינם זקוקים לתמריץ — ולכן לא ייהנו ממנו.

אבי שמחון
אבי שמחון. עיכוב עלול לצמצם את יעילות המענקצילום: אורן בן חקון

"המענק לא יכול להיות 'טיפש'"

לפי המתווה המתהווה, מעסיקים שמחזור ההכנסות שלהם נפגע בשיעור של 25% ויותר במהלך ההסגר יקבלו מענק של עד 7,000 שקל על כל עובד מעבר לרף ה–50% מכלל עובדי החברה, שישולם בשלושה תשלומים. כמו כן, עלתה הצעה לקבוע מדרגה נוספת למעסיקים שמחזור הכנסותיהם נפגע בשיעור של 50% ויותר, אך עדיין לא התקבלה החלטה בנושא.

במקביל, במגזר העסקי דורשים להתאים את התוכנית למאפייני הפעילות. כך למשל, התעשיינים גיבשו מתווה שלפיו יינתן מענק למי שיוכיחו שהעסיקו ביוני לפחות 60% מהעובדים שהעסיקו ערב המשבר, בעוד גורמים במשרדי הממשלה היו רוצים להעמיד את הרף על שיעור גבוה יותר. עם זאת, בכיר בתחום הקמעונות אומר כי התקציב של 6 מיליארד שקל ניתן בהנחה שיישמש להחזרת כ–700 אלף עובדים לפי תשלום ממוצע של 6,000 שקל לעובד.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית של משרד האוצר
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית של משרד האוצרצילום: שאולי לנדנר

אף כי באוצר היו שרצו שגם ההוצאה לחל"ת (חופשה ללא תשלום) תיכלל בחישוב המענק — כדי לתת עדיפות למעסיקים שלא הוציאו עובדים לחל"ת — במשרד ראש הממשלה ובבנק ישראל דוחפים לכיוון תוכנית פשוטה יותר. החשש של גורמים במשרד האוצר הוא שמעסיקים יקבלו את המענק — ויפטרו את העובדים.

לדברי שמחון, "התפקיד שלנו הוא לדאוג שהמענק לא יהיה 'טיפש' וינצל בצורה המיטבית את הסכום הגדול שהוקצה לנושא". בבנק ישראל לוחצים להוציא לדרך את התוכנית כמה שיותר מהר, גם אם אינה מושלמת, משום שיש חשש כבד שכל עיכוב בתשלום המענק יצמצם את האפקטיביות שלו.

כדי למנוע מהמעסיקים לפטר את עובדיהם מיד לאחר קבלת המענק ביוני, נבחנת האפשרות לתת אותו בשלושה חלקים — ביוני, ביולי ובאוגוסט — ולבחון בספטמבר אם ההוצאה על שכר בעסק נשמרה. לדברי בכיר במגזר הציבורי, איש לא ישמור עובדים בשביל 2,000 שקל בחודש. מנגד, גורם בממשלה טוען כי למעסיקים לא תהיה מניעה לפטר את העובדים אחרי שלושה חודשים.

מיליארדים לשימור והחזרת עובדים

אתמול הגישו התעשיינים מתווה משלהם לשרי האוצר והכלכלה הנכנסים ולמשרד ראש הממשלה. לדבריו של ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, התוכנית צריכה להביא בחשבון את מי שהחזיר עובדים — אבל גם את מי שלא הוציא עובדים לחל"ת, וכן את השכר שקיבלו העובדים. לדבריו, "המודלים שנזרקו לאוויר עד כה היו שטחיים ומכלילים מדי. יש הבדל בין מי שהחזיק עובדים שלושה חודשים בחל"ת והחזיר אותם, לבין מי שהעסיקו אותם בחודשים האלה. המעסיק צריך גם לקבל יותר כסף על עובד יקר יותר. המודל שלנו מורכב יותר, אבל זו לא בעיה להוציא אותו לפועל".

רון תומר
רון תומרצילום: הילה תומר

התעשיינים מציעים כי 5 מתוך 6 מיליארדי השקלים שהוקצו לתוכנית לשימור עובדים, יוקצו למענקי שימור והחזרת עובדים לתעסוקה, וכי מיליארד שקל נוספים יוקצו לתגבור מסלולי "הכשרה ותעסוקה בעקבות הקורונה", כהגדרתם. "חשוב לא להזניח את העובדה שיש פער בין המיומנויות שיש לעובדים במשק למיומנויות שאנחנו צריכים", אמר תומר.

לפי תוכנית התעשיינים, מיליארד השקלים שנועדו להכשרות יוקצו דרך משרד הכלכלה למימון מודלים של חניכות, עידוד קליטת מתמחים ומסלול הכשרות עובדים קיימים להעלאת פריון העבודה. "אנו מבקשים שמיליארד שקל מתוך ה–6 מיליארד יוקצו לתוכניות כאלה דרך משרד הכלכלה", אמר תומר. "ככה לא רק יחזירו עובדים — הם גם יעלו מדרגה".

בנוסף, התעשיינים מציעים מסלול שמטרתו לתמרץ מעסיקים בענפים עם פריון ושכר גבוהים יחסית (תעשיה והיי־טק) לקלוט עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו. לפי התוכנית, המדינה תסייע בעלות של כ–30% מעלות השכר עד תקרה של 16 אלף שקל בחצי שנה.

מלשכתו של שר הכלכלה, עמיר פרץ, נמסר כי מחר תתקיים פגישה עם התעשיינים ושר הכלכלה בנושא, וכן שהשר עובד על גיבוש מתווה שיבטיח תעסוקה לאורך זמן. פרץ הצהיר כי יקדם מודל שבו המדינה לוקחת חלק בשכר העובדים כדי למנוע את פיטוריהם.

שיעור האבטלה יישאר גבוה

לפי נתוני הביטוח הלאומי, אף שחלק ניכר מענפי המשק שבו לפעול, רק 135,763 עובדים שבו לעבודתם מהחל"ת מאז ה–19 באפריל. מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בענפי ההיי־טק, התעשייה, הבינוי, המסחר הקמעוני והשירותים הפיננסיים והביטוח, עולה כי בתחילת מאי מספר העובדים בחל"ת היה 18%. הסקר בוצע ב–7 במאי ולא כלל חלק מהתחומים שעדיין לא שבו לפעול.

בסוף אפריל העריכה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, כי שיעור האבטלה הממוצע ב–2020 יהיה 13%–14% — או 8%–9% לפי הגדרת הלמ"ס, שאינה כוללת עובדים בחל"ת. בפירוט של תחזיות אגף הכלכלן הראשי, שפירסם משרד האוצר ביום חמישי שעבר, נכתב כי "סביר כי על רקע ירידה בביקוש המקומי והגלובלי, לא כל העובדים שיצאו לחל"ת יחזרו למקומות העבודה שעזבו, ולא כל המובטלים הטריים יצליחו למצוא מקום עבודה באופן מיידי". לפי התחזית של גרינברג, גם בתרחיש האופטימי שיעור האבטלה (לרבות עובדים בחל"ת) יישאר יותר מ–10% עד אוגוסט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker