יכול להיות שפוטרתם בלי לדעת? התרגיל של המעסיקים לעובדים שהוצאו לחל"ת

מעסיקים רבים יודעים כי לא ישיבו לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת, אך לא מעדכנים אותם ■ כך השכירים נותרים בחוסר ודאות, בלי האפשרות לנסות לחפש עבודה חדשה — ובלי שיקבלו פיצויים ואת הזכויות שצברו ■ פסיכולוגים: "עדיף לפטר מלהשאיר אותם תלויים באוויר"

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדת בחנות נעליים מתכוננת לחזרה לשגרה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה
עובדת בחנות נעליים מתכוננת לחזרה לשגרה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבהצילום: תומר אפלבאום

בשבוע שעבר הבין מ' כי החל"ת (חופשה ללא תשלום) שלו תימשך, אף שחלק לא קטן מהעובדים שהוציאה חברת הפיננסים שבה הוא עובד לחל"ת שבו לעבודה בתחילת מאי. המנהלת הישירה שלו הסבירה את ההחלטה בכך שלא כולם יכולים לחזור לעבודה, אבל אחרי שחלפו שבועיים מבלי שקיבל הודעה חדשה בעניין, פנה אליה — והפעם התשובה היתה שאין כעת צורך בהרבה אנשי מכירות, ולכן, לפחות בינתיים, החל"ת שלו תוארך. עד מתי? על כך לא הצליח מ' לקבל תשובה.

לפי החוק, בשגרה שלפני הקורונה חל"ת היה הסכם בין עובד למעסיק, והמחוקק קבע כי יש לקבוע לחל"ת תאריך התחלה וסוף כדי להגן על העובד ממצב שבו הוא מעוניין לשוב לעבודה — והמעסיק בוחר שלא לעשות זאת. ואולם בעקבות משבר הקורונה הוסרו ההגבלות: עובדים הוצאו לחל"ת ללא תאריך סיום, בלי שנדרש מהם לפדות את ימי החופש הצבורים שלהם לפני היציאה לחל"ת, ובעיקר בלי ההסכמה ההדדית של העובד והמעסיק הנדרשת לצורך יציאה לחל"ת במצב עסקים רגיל. כתוצאה מכך, כיום יש עובדים רבים במשק שאינם יודעים מה מצבם.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, רק 135 אלף מתוך כ–900 אלף מקבלי קצבת האבטלה בגין חל"ת או פיטורים בעקבות המשבר שבו לעבודתם. עם זאת, גם בביטוח הלאומי מודים כי לא בטוח שהנתונים שבידם מייצגים נכונה את מציאות, מאחר שלא כל מי ששב לעבודתו מיידע אותם על כך מיוזמתו.

חוזרים לעבודה

למרות היעדרם של נתונים מלאים, לאיש אין ספק כי חברות רבות יבחרו ואף ייאלצו להתייעל בעקבות המשבר. השינוי בביקושים ובתהליכי עבודה בעקבות הקורונה גרם לכך שבעסקים רוצים ואף נאלצים להקטין את מצבת כוח האדם שלהם. המשמעות: רבים מאלה שהוצאו לחל"ת יהפכו למפוטרים. הבעיה היא שהם עדיין אינם יודעים זאת.

לחלק מהמעסיקים אין אינטרס לומר לעובדיהם כי פוטרו, מאחר שהודעה שכזאת מייצרת הוצאות לעסק בגין ימי הודעה מוקדמת, פדיון זכויות של העובד (ימי מחלה וחופש) ופיצויים. הם אינם מחויבים בינתיים להודיע לעובדים דבר, וגם אם העובדים ימצאו עבודה חדשה, המעסיקים יוכלו לטעון שהם התפטרו ולא פוטרו.

יעל מררי, פסיכולוגית קלינית ויועצת לעסקים, טוענת שחלק מהמעסיקים אינם מודיעים לעובדים כי פוטרו מאחר שהם חשים שכך הם מקלים עליהם. "בעלי עסקים מרגישים לא נוח לפטר עכשיו — הרי לעובדים אין אפשרות למצוא עבודה אחרת כי יש משבר. המעסיקים חושבים שאם הם יאמרו לעובדים שהם בחל"ת, הם יותר מבסדר איתם כי הם שומרים עליהם. אבל הם לא מביאים בחשבון את מצב העובדים, שבפועל נקלעים לאי־ודאות גדולה יותר".

זהו בדיוק המצב שמתאר מ', שאינו יודע אם לחפש עבודה חדשה מאחר שאינו יודע מה מצבו. לדברי הפסיכולוג הקליני שמוליק ברוידא, מי שהוצאו לחל"ת ורואים אחרים שבים למקום העבודה, מתמודדים עם אי־ודאות גדולה עוד יותר. "כשהחל"ת נחת על כולם, הוא היה צרת רבים מרגיעה וניתן היה להתייחס לכך כסוג של חופשה ללא תוכניות. הקושי מתחיל כאשר מתחילים להחזיר אנשים לעבודה, ואז השאלה היא את מי מחזירים, וחוסר הוודאות המשותף נהפך לחוסר ודאות אישי", הוא אומר.

חנויות בגדים בצל משבר הקורונה. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה
חנויות בגדים בצל משבר הקורונה. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אוהד צויגנברג

מררי וברוידא מסכימים כי אלה שהוצאו לחל"ת מעדיפים לדעת את מצבם האמיתי. "זה קשה לדעת שאתה מפוטר — אבל באופן מסוים זה טוב יותר, כי זה מעניק לאנשים ודאות רבה יותר", אומר ברוידא.

8% אבטלה בסוף השנה

מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בענפי ההיי־טק, התעשייה, הבינוי, המסחר הקמעוני והשירותים הפיננסיים והביטוח, עולה כי בתחילת מאי מספר העובדים בחל"ת היה 18%. הסקר פורסם ב–13 במאי ולא כלל חלק מהתחומים שעדיין לא שבו לפעול. כך, עובדי שירותי האירוח והאוכל תחום עדיין לא שבו לפעול, וכ–130 אלף מעובדיו — 80% מהעובדים בענף — נמצאים ברובם בחל"ת. גם כ–60 אלף עובדי בתחום הפנאי והבידור, המהווים כ–76% מהמועסקים בענף, עדיין אינם יכולים לשוב לעבודה.

מהסקר עולה כי חלק ניכר מהעובדים שנמצאים בחל"ת עובדים בענפים ששבו לעבודה כמעט סדירה. כך, כ–18% מהעובדים בתחום התעשייה עדיין בחל"ת; כ–20% מהעובדים בתחום הבינוי; יותר מ–20% מהעובדים בתחום השירותים המקצועיים והטכניים; וכ–7% מעובדי ההיי־טק — התחום שנפגע הכי פחות מהמשבר בגלל היכולת לעבוד מרחוק, ומלכתחילה הוצאו ממנו הכי מעט עובדים לחל"ת.

התחום שבו יש הכי מעט עובדים שעדיין נמצאים בחל"ת הוא תחום הפיננסים, שמלכתחילה רק כ–15% מעובדיו הוצאו לחל"ת. נכון למועד הסקר, רק 5.2% מהעובדים היו עדיין בחל"ת. תחום המסחר הקמעוני אמנם התחיל לפעול מחדש והותר גם לחנויות בקניונים לשוב לפעול, אבל עדיין 33% מהעובדים בענף נמצאים בחל"ת.

חנות פתוחה בת"א בימי הקורונה
חנות פתוחה בת"א בימי הקורונהצילום: מגד גוזני

במארס העריכו בשירות התעסוקה כי 20% ממי שאיבדו את עבודתם בעקבות משבר הקורונה יישארו מובטלים. ההערכה אז נשענה על ההנחה כי המשק יחזור לפעול מיד לאחר הפסח — הערכה שלא התממשה. בשירות התעסוקה נמנעים מלנקוב במספרים ברורים, אבל ההערכה היא כי הימשכות ההגבלות על פתיחת עסקים במאי תגרום להעמקת המשבר התעסוקתי.

לפי התחזית הרשמית האחרונה שפירסם משרד האוצר ב–23 באפריל בתרחיש של התאוששות מהירה יחסית מהמשבר, שיעור האבטלה במשק (לרבות עובדים בחל"ת), שהגיע בשיא המשבר לכ–30% — יירד במהירות עד הקיץ לסביבות 10%, ואז יזחל מטה באטיות. בתרחיש כזה, האבטלה בסוף 2020 תהיה בסביבות 8%, כלומר כ–350 אלף איש יישארו מובטלים. גם בסוף 2021 האבטלה לא תגיע, לפי התחזיות, לרמתה ערב המשבר — 3.4%.

התחזית הזאת רגישה מאוד לקצב הסרת ההגבלות על המשק, וגם למידת ההתאוששות שלו. אם ענפים רבים ימשיכו לעבוד בתפוקה חלקית, הם כנראה לא יעסיקו את כל העובדים שהעסיקו לפני משבר הקורונה — גם לאחר שהממשלה תעודד אותם לעשות זאת באמצעות מענק התעסוקה שהיא מתכננת, בסך 6 מיליארד שקל.

מחל"ת לפיטורים? אתם עלולים לאבד זכויות בביטוח לאומי

בהחלטה הגורפת לאפשר קבלת דמי אבטלה בגין חל"ת (חופשה לא תשלום), איבדה המדינה גם את יכולתה לדעת אם מי שהוצא לחל"ת נהפך למפוטר. דמי האבטלה מגיעים בהתאם לזכאות למי שיצא לחל"ת ולמי שפוטר. המדינה לא יכולה לדעת אם היה שינוי בסטטוס שעליו דיווחו מי שהוצאו מעבודתם ביום שבו נרשמו לקבלת אבטלה בגין החל"ת.

לשכת התעסוקה בתל אביב (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)
לשכת התעסוקה בתל אביב (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: דודו בכר

מי שהודיע לביטוח לאומי כי החל"ת שלו נהפך לפיטורים, הופתע לגלות שכתוצאה מכך נשללו ממנו דמי האבטלה למשך 30 יום. הסיבה לכך פשוטה: אי אפשר לפטר מחל"ת. מי שפוטר צריך לקבל הודעה מראש שבה הוא מקבל משכורת, לפדות את ימי החופשה והמחלה ושאר הזכויות. לכן, אינו זכאי לדמי אבטלה הישר מהיום הראשון לפיטורים.

לפי הערכות, כ–5,000 איש הודיעו לביטוח הלאומי על שינוי הסטטוס. הפסקת דמי האבטלה אם החל"ת נהפך לפיטורים אינה פוגעת בזכאות. אחרי כ–30 ימי הפסקה, אם לא ימצאו עבודה חדשה, המפוטרים ישובו לקבל דמי אבטלה עד לסיום זכאותם.

הבעיה קיימת רק למי שזכאותו כבר תמה עד מאי והוארכה מתוקף החלטת הממשלה כי ניתן יהיה להאריך את החל"ת עד סוף מאי. מדובר בעיקר בצעירים מתחת לגיל 28 שמשך הזכאות שעמד לרשותם היה 50 ימים ופחות מכך. הם קיבלו עוד כ–25 ימי זכאות לדמי אבטלה מהם לא יוכלו ליהנות אם יודיעו שהסטטוס שלהם שונה מחל"ת — לפיטורים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker