משרד העבודה והרווחה: מיליון מובטלים הושארו כנדוניה

אתגרים רבים עומדים בפני שוק העבודה בימים שיגיעו בתום משבר הקורונה: התמודדות עם רמת אבטלה שלא הכרנו בישראל כולה ובחברה הערבית בפרט, טיפול בנזקי המגפה בחברה החרדית, חיזוק התעסוקה בפריפריה והפחתת פערי שכר מגדריים וגיאוגרפיים

טלי חרותי-סובר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לא מעט אתגרים עומדים בפני שוק העבודה בימים שאחרי הקורונה. על פי הערכות בנק ישראל, תקפוץ רמת האבטלה, שהיתה בשפל היסטורי של 3.8%, ל–8%. מבדיקת נתוני היוצאים לחל"ת והחופשות הכפויות עולה כי 60% מתוכם הן נשים ושרובם הם בעלי משכורות נמוכות. על פי הערכות, חלקם לא ישוב לשוק העבודה.

בימי הקורונה למדנו שוב שבזמן משבר נכנסות לפעולה החלטות אוטומטיות, ועמן גם הדעות הקדומות. החזקים ממשיכים להחזיק בעבודתם הטובה — כמו שיאני השכר במגזר הציבורי בנמלי הים, חברת החשמל או רכבת ישראל, שלא פעלה אך ניצלה את הזמן לפרויקטים מיוחדים — בעוד החלשים נזרקים לצדי הדרך. לטובת עובדים חלשים אלה תידרש תוכנית הכשרות חדשנית, מהירה ובעיקר מתוקצבת היטב, שיכולה להתבסס על תוכנית 2030 הקיימת. בימים שבהם מועמסים על תקציב המדינה עוד כ–100 מיליארד שקל, ניתן רק לקוות שהתחום החשוב הזה לא יישכח.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker