דור אבוד: 150 אלף צעירים עלולים להיתקע באבטלה

כ–50% מהעובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו הם בני 18–34 ■ רובם הועסקו בענפים שיהיו מהאחרונים שישובו לפעילות — כמו הסעדה, בידור ומכירות ■ החשש: אבטלה ממושכת תקשה עליהם להשתלב בעתיד בשוק העבודה, כפי שקרה בספרד וביוון אחרי משבר 2008

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מלצרים במסעדה בספרד
מלצרים במסעדה בספרדצילום: JON NAZCA/רויטרס

קבוצת הגיל שנפגעה באופן הקשה ביותר ממשבר הקורונה היא מי שגילם פחות מ-34 - כך עולה מהנתונים של שירות התעסוקה. קבוצה זו מהווה 47.4% מהיוצאים לחל"ת ו-44.7% מכלל אלה שנפלטו משוק העבודה.

חלק גדול מהצעירים שאיבדו את עבודתם מועסקים בענפים ובמשלחי יד שככל הנראה יהיו מהאחרונים לשוב לפעילות כלכלית: בתי קפה, מסעדות תיירות וענפי שירותים נוספים כמו מכירות בקניונים ומאבטחים. גם כאשר ישובו ענפים אלה לפעילות, לא ברור עדיין אם הביקוש של הציבור יישאר כפי שהיה לפני המשבר, אבל ההנחה היא שלא יהיה צורך באותו מספר עובדים וככל הנראה לא כל העובדים שיצאו לחל"ת ישובו לעבודה. גם מי שלא יפוטר, ייתכן שהיקף המשרה שלו יצטמצם. ההערכה היא כי 153 אלף נמצאים בסכנה שייפלטו ממקומות העבודה - 71 אלף איש בגילי 24-18 ו-82 אלף איש בגילי 33-25. הסיכון נובע משילוב של כישורים נמוכים ותחומי עבודה שהפגיעה של המשבר בהם עמוקה.

לפני כשבוע העריכה הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, כי שיעור האבטלה הממוצע ב-2020 יהיה 13%-14%, או 8%-9% לפי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שאינה כוללת עובדים בחל"ת. "סביר כי על רקע ירידה בביקוש המקומי והגלובלי, לא כל העובדים שיצאו לחל"ת יחזרו למקומות העבודה שעזבו, ולא כל המובטלים הטריים יצליחו למצוא מקום עבודה באופן מיידי", נכתב בפירוט של תחזיות אגף הכלכלן הראשי. לפי התחזית של גרינברג, גם בתרחיש האופטימי, שיעור האבטלה (לרבות עובדים בחל"ת) יישאר מעל 10% עד יולי הקרוב.

בשבועות הקרובים תידרש הממשלה למצוא איזון בין שני כוחות שיש ביניהם ניגוד במידה מסוימת: שמירה על הביטחון הסוציאלי של הציבור, ועידוד מעסיקים להחזיר עובדים לעבודה - ועובדים לחפש עבודה במידת הצורך. הכוח הראשון עשוי לעודד את הארכת הזכאות לדמי אבטלה בכמה שבועות נוספים; הכוח השני, לעומת זאת, יביא לכך שבסופו של דבר יהיו עובדים שזכאותם תפקע, וייתכן שהם ייאלצו לקבל עבודה טובה פחות מזאת שהיתה להם. לצד זאת, בחלוקה של המענקים למעסיקים, שאמורים להסתכם ב-6 מיליארד שקל, אמורה להינתן עדיפות למעסיקים שיחזירו לעבודה את כל עובדיהם, ויבטיחו להמשיך להעסיקם לתקופה מסוימת.

"אנחנו צופים אבטלה ממושכת בקרב חלק גדול מהצעירים האלה שעובדים לרוב במשרות זמניות או בהסדרי העסקה חלופיים כגון חברות כוח אדם וקבלני משנה. בעצם אלה עובדים שמלכתחילה הביטחון התעסוקתי שלהם מועט גם בשל אופי העבודות וגם צורות העסקה", אומרת ד"ר נטע אחדות בר־שדה, מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון.

"פגיעותם של הצעירים בשוק העבודה היא תוצאה של שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר באופן מוחלט או כמעט מוחלט. אוכלוסייה זו מחייבת התייחסות מיוחדת, שכן כרית הביטחון שעומדת לרשותה במונחי נזילות נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת יותר, בעוד זכאותם לדמי אבטלה היא הנמוכה ביותר - עד 50 יום", מוסיפה דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה.

דמי אבטלה נמוכים

דמי האבטלה בישראל מצומצמים יחסית לעולם ומצומצמים עוד יותר באוכלוסייה הצעירה. הצעירים זכאים למספר נמוך של ימי אבטלה. עד גיל 25 ניתן לקבל עד 50 ימי זכאות לאבטלה, עד גיל 28 - 67 יום, ועד גיל 35 - 100 יום. אבל רבים זכאים לפחות - בעקבות משבר הקורונה וקיצור תקופת האכשרה, גם מספר ימי הזכאות נחתך בכמחצית. מי שהוצאו לחל"ת או פוטרו ולא עמדו בתקופת האכשרה של לפחות 12 חודשים כשכירים, לא יהיו זכאים למלוא הימים.

חלק מהצעירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו במחצית מארס כבר מיצו את הזכויות שלהם ורבים מתקרבים למיצוי. מסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בעיצומו של המשבר - ב-29 במארס עד 2 באפריל - עולה כי שכרם של 66% מהם נפגע: 29% אינם מקבלים כלל שכר ויקבלו שכר נמוך יותר בגלל ירידה בהיקפי משרה או צמצום משמרות.

באין להם יכולת לשוב לעבודה, הם יכולים להגיש תביעה להבטחת הכנסה, אבל לא בטוח שיזכו לקבל אותה. "כדי להיות זכאי לתביעת הבטחת הכנסה צריך לעמוד במבחן הכנסות, ויש חישוב של הכנסות מעבודה והכנסות שלא מעבודה ובעלות על רכב, נדל"ן ונכסים פיננסיים. בגדול צריך להוכיח שאתה עירום מכל נכסים ורק אז תהיה זכאי", אומרת אחדות בר־שדה.

מלצרית בבית קפה (למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: עופר וקנין

גם מי שיזכה להבטחת הכנסה יגלה שזהו סכום זעום למדי. קצבה ליחיד היא 1,761 שקל בהינתן כי למי שמקבל אותה אין כל הון אחר, בני זוג יקבלו 2,421 שקל וזוג עם ילד 2,641 שקל - סכומים שקשה לשלם מהם שכר דירה והוצאות מחיה אחרות.

"אם אנשים אלה לא מצליחים לחזור לשוק העבודה, אנחנו כמדינה במשבר כזה צריכים לפרוש רשת ביטחון", קובעת אחדות בר־שדה. לדבריה, הפתרון צריך להגיע מהגמשת התנאים לקבלת קצבת הבטחת הכנסה והתאמת הזכאות. "אנחנו לא רוצים שכולם ימכרו את הרכב, אנחנו לא רוצים שאנשים יאבדו את כל הנכסים ויתרוששו כדי לקבל קצבת הכנסה. יש פה משבר יוצא דופן ולכן צריך להעניק סיוע למי שלא מצליחים למצוא את דרכם חזרה לשוק העבודה". היא מדגישה כי בכל מקרה, מכיוון שהקצבאות נמוכות מאוד, לאנשים תהיה סיבה לחזור לשוק העבודה ולא להעדיף להישאר נתמכים.

"אנחנו נמצאים בבעיה חמורה"

החשש הוא כי אם אבטלת הצעירים תימשך לאורך זמן, דור שלם של ישראלים יתקשה למצות את הפוטנציאל שלו בשוק העבודה, ואולי אפילו להשתלב בו. ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, אומר כי ניסיון העבר מלמד כי מי שנמצאים זמן ארוך מחוץ לשוק העבודה מתקשים לשוב אליו. כך קרה בעקבות המשבר של 2008 באירופה, בעיקר בספרד ויוון.

"אנחנו בבעיה חמורה", אומרת אחדות בר־שדה. "יש פער ברור מאוד בין היצע העבודות לכמות העובדים שנפלטו. שוק העבודה לא יכול עכשיו לקלוט את כל העובדים האלה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה גדולה שלא ברור מה יהיו מקורות ההכנסה שלה. זו אוכלוסייה שיש לה מלכתחילה חסמים גבוהים לשוק העבודה בגלל הכישורים הנמוכים שלהם. בשעה של שיעורי אבטלה גבוהים ושיעורי תעסוקה חלקיים, הראשונים שיתפשו עמדות יהיו מי שיש להם הון אנושי גבוה יותר - השכלה ומיומנויות גבוהות יותר".

"כדי שאנשים ישתלבו בשוק העבודה הם צריכים שני מרכיבים: ניסיון יישומי בעבודה וחיזוק כישורים", אומר זהר. הוא מסביר כי אין די רק בצבירת כישורים או רק בכניסה לשוק העבודה. מי שרק יצברו כישורים, למשל יעשו תארים מתקדמים באוניברסיטה, עלולים להתקשות להשתלב בשוק העבודה כי יש להם כישורי יתר. מנגד, כניסה לשוק העבודה בלי חיזוק כישורים או לעבודות שאינן מייצרות כישורים אחרים תביא לכך שאנשים יישארו בעבודות הדורשות כישורים נמוכים מתאפיינות, לרוב, בשכר נמוך.

לדברי זהר, הדבר נכון שבעתיים לאור פרופיל העובדים שעל פי הערכה יתקשו להשתלב מחדש במקומות העבודה - בעלי השכלה עד תיכונית ותיכונית. "אלה עובדים שאם רק נכניס אותם לעבודה, בלי חיזוק כישורים, הם יישארו מאחור - כלומר, עבודות דחק הן לא פתרון", הוא אומר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker