"נישאר עם 27 שקל לשעה": קלינאיות התקשורת נגד המהלך של משרד הבריאות

היעד של הרפורמה, שתיכנס לתוקף בעוד כחודשיים, הוא ש–95% מהטיפולים בתחום ייעשו בקופות החולים ובזמן סביר ■ למרות תמיכתן במטרת הרפורמה, העמותות המקצועיות יצאו למאבק

סיון קלינגבייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ריפוי בעיסוק. השירות כלול בסל הבריאות
ריפוי בעיסוק. השירות כלול בסל הבריאותצילום: Phanie / AFP

כבר שמונה שנים שמיכל (שם בדוי) עובדת כקלינאית תקשורת. היא בת 36, למדה ארבע שנים את התחום — ועובדת בשלושה מקומות: 12 שעות בשבוע בעמותה, כ–15 שעות כפרילנסרית של קופת חולים והיא משלימה הכנסה בטיפולים פרטיים, לא דרך הקופות.

היא יושבת מול מטופלים 35 שעות בשבוע, אבל אומרת שהיא עובדת מבוקר עד ערב מדי יום: "העבודה לא נגמרת בפגישה של 45 דקות; יש דו"חות, יש טלפונים להורים, שיחות עם גננות. מצד אחד אני לא מצליחה לעבוד מספיק שעות כדי להתפרנס כמו שצריך, ומצד שני לא באמת יכולה לעבוד יותר ממה שאני עובדת — זאת עבודה שגובה עומס נפשי רב".

מיכל מספרת שנאלצה לעבוד בחלקי משרות משום שכמעט אין תקנים למשרות מלאות. עבור המשרה החלקית בעמותה היא משתכרת כ–1,500 שקל בחודש, 30 שקל לשעה. כפרילנסרית של קופת החולים היא לכאורה משתכרת הרבה יותר טוב, 140 שקל לשעה — אבל זה לא כל כך פשוט: אם מטופל לא מגיע, אין תשלום; אם היא חולה או בחופש, אין הכנסה. "זה תנודתי. אני לא יודעת כמה כסף יהיה לי בכל חודש. וזה בלי להביא בחשבון שכל המסים, ההוצאות, הביטוחים, ההשתלמויות וכמובן ההפרשות הפנסיוניות — עלי", היא אומרת.

מיכל משלימה הכנסה בביקורים פרטיים. הורים שמגיעים אליה ומשלמים כ–300 שקל לביקור — כ–200 שקל הם מקבלים החזר מהקופה. על השאלה "האם היא נהנית מפרנסה טובה?" היא משיבה בחיוך עצוב: "אני עוסק פטור. את יכולה להבין מזה כמה אני מרוויחה". באחרונה היא גילתה מה קורה כשהיא משתכרת יותר מ–100 אלף שקל ועוברת מעוסק פטור לעוסק מורשה: החובה לשלם מע"מ גרמה לכך שכביכול השתכרה יותר, אבל בפועל נשאר לה פחות מבעבר.

מיכל מודאגת מהעתיד, ומכך שהרפורמה בתחום התפתחות הילד עלולה לפגוע בהכנסות שלה.

ביטול הדרגתי

הרפורמה בתחום התפתחות הילד עתידה להיכנס לתוקף ב–1 באפריל 2020. היעד של הרפורמה הוא להביא לכך שבתוך שנתיים 95% מהטיפולים בתחום התפתחות הילד ייעשו בקופות החולים, ובזמן סביר: לפי ההגדרות הקליניות בתחום — כשלושה חודשים.

הרפורמה היא תולדה של עלייה בצרכים ומחסור חמור במטפלים בקופות, שגרמו לכך שמטופלים חיכו זמן ארוך מאוד לאבחונים ולטיפולים. ב–2011 איפשר משרד הבריאות למטופלים שלא קיבלו תור בתוך שלושה חודשים לקבל מהקופות החזר של כ–200 שקל לטיפול פרטי, אבל ההחלטה שנועדה להקל על ההורים הביאה למעשה להפרטת התחום.

למטפלים השתלם יותר לעבוד מחוץ למערכת הציבורית: כך הם השתכרו הרבה יותר — וגובה ההחזר נהפך לתעריף מינימום לטיפול. כך למשל, ההחזר שמקבלת משפחה על טיפול אצל קלינאי תקשורת הוא כ–220 שקל, אבל המטפל הפרטי יכול לגבות 300–400 שקל לטיפול. את ההפרש ההורים נדרשים לשלם מכיסם. וכשיש כמה טיפולים כאלה בכל שבוע, "ההשלמה" עשויה להסתכם באלפי שקלים בחודש.

לפי משרד הבריאות, הורים מוציאים כ–60 מיליון שקל בשנה על השתתפות עצמית. כשמביאים בחשבון הוצאה בסך 80 מיליון שקל של קופות החולים, ההוצאה הכוללת מגיעה לחצי מיליארד שקל בשנה. במלים אחרות, ההוצאה על טיפולים פרטיים המספקים שירות שקיים בסל הבריאות מגיעה ל–140 מיליון שקל בשנה.

סניף של קופת חולים מכבי ברמת אביב
קופ"ח מכבי. "הורים שילמו מדי שנה 80 מיליון שקל למטפלים"צילום: אייל טואג

מטרת הרפורמה הנוכחית היא להחזיר את מרכז הכובד של הטיפולים לרפואה הציבורית — גם כדי לרסן את השוק הפרטי. לכן, הוחלט בממשלה לפעול בתנועת מלקחיים: לתקצב את קופות החולים כדי שישפרו את זמינות התורים — ולסגור בהדרגה את מסלול ההחזרים במערכת הפרטית.

לפי התוכנית של משרד הבריאות, קופות החולים יקבלו תוספת של 80 מיליון שקל אם יגדילו את מספר הטיפולים. הכסף יינתן אם יעברו מבחן תמיכה — כלומר, רק אם יוכיחו גידול במספר הטיפולים שהן מספקות לילדים. במקביל, מסלול ההחזר בשוק הפרטי ייסגר בהדרגתיות: בשלב הראשון יקטן בחצי ההחזר למטופלים חדשים וימשיך כרגיל למטופלים קיימים; לאחר תשעה חודשים יבוטלו כל ההחזרים למטופלים חדשים; ולאחר שנה נוספת, אם יוכח שהקופות מספקות טיפולים בזמינות סבירה — כל מסלול ההחזר יבוטל.

בתחום התפתחות הילד שוררת הסכמה כי הרפורמה חשובה, וכי לאחר תקופת הסתגלות היא תיטיב עם המטופלים לא רק במישור הכספי: החזרת הטיפול לקופות החולים תאפשר מעקב טוב יותר ואינטגרציה עם יתר המטפלים המסייעים לילדים — אבל יש המתריעים על הבעיות שתביא הרפורמה.

"שנהיה עובדי קבלן"

למרות ההסכמה העקרונית על חשיבות הרפורמה, גם תמר (שם בדוי) בעיקר מודאגת, ולא רק משום שמשנים את האופן שבו התרגלה לעבוד. היא מרפאה בעיסוק ומטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים. כבר 15 שנה שהיא במקצוע. היא בעצמה אימא לילדים עם צרכים מיוחדים.

"מה שמכעיס זה שעושים רפורמה, אבל לא עושים יותר תקנים", אומרת תמר. "לא רוצים לקחת אותנו לעבודה. לא באמת הולכים להכניס את המרפאים בעיסוק וקלינאי התקשורת לעבודה מסודרת שמקנה זכויות. רוצים שנהיה עובדי קבלן שלהם — בלי תנאים, בלי זכויות ובשכר יותר נמוך".

לדבריה, מספר התקנים בתחום מצומצם מאוד — וגם בעקבות הרפורמה נראה שלא יפתחו מאות תקנים. היא אומרת שהעוסקים בתחום מקבלים הצעה לחתום על חוזה פרילנס מול קופות החולים, בסכומים של כ–150 שקל ואף פחות. "במקום להוסיף תקנים, אומרים לנו 'תממנו את הטיפולים'. ההוצאות עלינו — מקום לטיפולים, ציוד, ספיגת העלות של מטופלים שמבטלים תור. אין השתלמויות, אין חופש, אין ימי מחלה", היא מפרטת.

עוד היא אומרת שהקופות משתמשות ברפורמה גם כדי לחסוך בהוצאה הכספית: "הם אומרים ניקח אנשים שעד היום שילמנו להם 180 שקל בהחזרים, נשלם להם רק 140 — ונחסוך. יש כמובן גם השתתפות עצמית, לכן הקופות מקבלות כ–30 שקל מההורים. בפועל, הקופה תשלם 110 שקל — במקום 180 שקל. חסכו על כל מטופל 70 שקל".

בימים אלה הכריזו העמותות המקצועיות — החברה הישראלית לריפוי בעיסוק והאגודה הישראלית של קלינאי התקשורת — על מאבק בתנאי ההתקשרות העתידיים. "שתי העמותות תומכות ברפורמה, אבל לא על חשבון תנאי ההעסקה הגרועים ממילא. על פי תחשיב שנעשה בסיוע רואה חשבון, בחלק מהתעריפים המוצעים על ידי הקופות לפרילנסריות, ומאחר שכל עלויות הקליניקה, הביטוח המקצועי, המע"מ, המסים, ביטוח לאומי, ביטולים וכדומה יושתו כעת על המרפאות והקלינאיות בתעריף שהוא כמחצית התעריף הריאלי במקרה הטוב — יישארו בידיהן בין 7 שקלים ל–27 שקל לשעה, מסביריםן בעמותות המקצועיות.

מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות, מבהיר כי משרד הבריאות אינו קובע לקופות אילו תקנים להקצות. הוא מוסיף כי "עבודת פרילנס זה מודל תעסוקה מקובל מאוד במערכת הבריאות. כל עניין השכר הנמוך הוא יחסי" — ומדגיש כי במשרד הבריאות מודעים לבעיה ואינם מתעלמים ממנה.

ואכן, התמונה מורכבת יותר. הבחירה לעבוד כפרילנסרים היתה בעבר בחירה של המטפלים, מאחר שעקב השינויים ב–2011 יכולת ההשתכרות כפרילנס היתה גבוה יותר משל שכירים. "כשהיתה לקלינאים בחירה, הם בחרו להיות עצמאים כי זה השתלם. המסלול של פרילנסר נוצר על ידי המדינה. כעת המדינה מבינה שנוצר עיוות, וכי מטפלים שעזבו כי היתה להם אלטרנטיבה בחוץ — רוצים לחזור כעת פנימה. למה לפני חמש שנים זה היה בסדר ועכשיו זה לא בסדר?", שואל בכיר במערכת.

תמר דוחה את הטענה שהעוסקים בתחום השתמשו בשיטה כדי להשתכר מאות שקלים לשעה על חשבון מצוקת ההורים. היא גובה 300 שקל לטיפול כעצמאית ועושה כ–18 טיפולים בשבוע — אבל מבהירה שהטיפולים כרוכים בהרבה יותר שעות עבודה: טלפונים להורים, ביקורים בגנים ודו"חות.

הדיון על הכסף והטענות כי מרוויחים שכר גבוה בתחום שלה, מרגיזים אותה. "כשאני הולכת עם הילדים לרופאים בתחום התפתחות הילד, הם גובים 1,000–1,500 שקל לבדיקה. לא אגיד אם זה הרבה או לא; אם אתה צריך מישהו מקצועי, תשלם על זה. אי־אפשר לומר שאנחנו מנסים להרוויח כסף על חשבון אנשים מתקשים", היא אומרת.

"תעריף הוגן"

תגובת מכבי: "הרפורמה של משרד הבריאות בתחום התפתחות הילד עושה צדק עם אלפי ילדים והורים. מדובר בשוק שהיה פרוץ לחלוטין עד עכשיו, ושבו הורים נאלצו לשלם למטפל מאות שקלים לטיפול. ניתן להעריך כי הורים שילמו מדי שנה 80 מיליון שקל למטפלים. מכבי מאפשרת למטפלות הפרטיות התקשרות בתעריף הוגן, בדומה לנהוג במקצועות בריאות נוספים, וכך להצטרף ליותר מ–100 מטפלות שקשורות עם מכבי בשיטה זו. בנוסף, אנו מציעים תמריצים כדי לעודד מתן כמה שיותר טיפולים".

תגובת שירותי בריאות כללית: "הרפורמה היא אתגר מקצועי ושירותי משמעותי. אנו פועלים להגביר זמינות לטיפולים ואבחונים בכל הערוצים. בשנה הקרובה יפתחו בכללית מרכזים חדשים להתפתחות הילד בכל המדינה. לצורך הפעלת המרכזים נגייס בעלי מקצוע מכל התחומים הרלוונטיים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום