תואר ראשון לא יעזור. גם שני לא: עכשיו צריך ללמוד הרבה יותר - רק כדי להישאר באותו המקום

השינויים בשוק העבודה הופכים "למידה לאורך כל החיים" להכרחית ■ מסקר שערכה חברת מידע שיווקי עולה כי יותר מ-40% מהעובדים חוששים שכישוריהם יהיו לא רלוונטיים - אך 86% סבורים כי האחריות להכשרתם מוטלת על המעסיק

סיון קלינגבייל
עובדת בגולן טלקום
עובדת בגולן טלקוםצילום: אייל טואג
סיון קלינגבייל

האם שאלתם את עצמכם מה למדתם בשבוע האחרון, או לחלופין כמה שעות הקדשתם במהלך השבוע ללמידה? השינויים בשוק העבודה הופכים את השאלה הזאת לחשובה ביותר. אם פעם נדמה היה כי ההשכלה שנרכשה בתיכון או באוניברסיטה מספיקה, כיום, בגלל קצב השינויים שמכתיבים הפיתוחים הטכנולוגיים, למי שרוצה להישאר רלוונטי אין ברירה אלא להמשיך ללמוד ולהתעדכן, אחרת הוא עלול לגלות בוקר אחד שהתחום שבו הוא פועל השתנה מן הקצה אל הקצה - והידע והכישורים שיש לו כבר אינם מתאימים. הדבר נכון לא רק בהיי־טק, אלא בכל הענפים והתחומים.

המון מלים נכתבו על ההשפעה של המהפכה הטכנולוגית על שוק העבודה. חברת הייעוץ הניהולי מקינזי חזתה ב-2017 כי עד 2030 ייאלצו 375 מיליון עובדים בעולם לעבור הסבה, מאחר שהמקצוע שבו הם מתמחים לא יהיה קיים עוד. לאחרונה פרסם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) תחזית מרוככת יותר, שלפיה רובוטים אולי לא ייקחו את העבודה של כולם, אבל ייתכן קיטוב שיגדל בין אנשים בעלי כישורים טכנולוגיים גבוהים לבין מי שנעדרים יכולות כאלה. אולם בין אם תבחרו בתרחיש הפסימי או האופטימי, דבר אחד ברור - קצב השינוי הואץ, וכדי להישאר מעודכנים ורלוונטיים אין ברירה אלא להיות בתהליך למידה מתמיד, להתעדכן בשינויים ולרכוש מיומנויות חדשות.

"למידה לאורך כל החיים" - "Lifelong Learning" - נהפכה הכרח. בנייר עמדה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ב-2018, נכתב כי כדי להתמודד עם התמורות בעולם העבודה לא מספיקה ההכשרה שקיבלנו בתיכון או באוניברסיטה. עלינו להיות כל החיים במצב של "עדכון גרסה" כדי לשמור על רלוונטיות ולנוע קדימה, במקביל לתמורות בעולם העבודה.

"כיום הנושא של יכולת למידה (Learnability) הוא מיומנות קריטית להצלחה בעבודה", אומרת מיכל דן־הראל, מנכ"לית מנפאואר ישראל. "כדי להצליח להתמודד עם העבודה באופן שוטף, להתקדם ולהתפתח - אתה חייב כל הזמן לרכוש עוד ועוד מיומנויות וכלים. פעם זה נדרש בקרב אוכלוסיות מסוימות, כמו רופאים, שהיו חייבים להתעדכן כל הזמן, אך כיום זה נחלת הכלל".

מי אחראי לעדכון גרסה?

גם אם מישהו הוא מומחה בתחום מסוים, אומרת דן־הראל, "בתוך שנתיים־שלוש הידע והמיומנויות עלולים להפוך ללא רלוונטיים, וזה נכון לכל התחומים ולכל הרמות. עובדים חייבים להפנים את זה ולקבל אחריות".

לדבריה, מעסיקים רבים מבקשים לבחון את יכולת הלמידה של מועמד פוטנציאלי לעבודה כחלק מתהליך המיון, מאחר שיכולת זו הוגדרה כאחת המיומנויות הקריטיות להצלחת העובד לאורך זמן. במנפאואר עושים שימוש בכלי שמסייע למעסיקים למדוד את יכולת הלימוד של העובד.

אם בעבר אדם התחיל וסיים את הקריירה שלו בארגון אחד, שהיה אחראי על הקניית ידע, מיומנויות, כלים והתפתחות אישית לעובד - הרי שכיום המצב שונה לחלוטין. "כיום כמעט ואין עובדים שנשארים כל החיים באותו ארגון", אומרת דן־הראל. לדבריה, עובד שרוצה להתקדם צריך לתכנן את השלבים שעליו לעשות, באילו תפקידים הוא חושק ואצל אילו מעסיקים הוא רוצה לעבוד. "כל תפקיד כיום - זוטר ובכיר - לא נשאר אותו דבר לאורך זמן. הכלים משתנים, אופן העבודה משתנה, המתודות, הידע הנדרש. לא ניתן כבר לצבור את הידע הרלוונטי באמצעות לימוד במוסד השכלה, התנסות ואז לבלות את שאר הקריירה ביישום הידע הזה", היא אומרת.

מיכל דן הראל
מיכל דן הראלצילום: רמי זרנגר

האחריות ללמידה

המצב בישראל לא מעודד במיוחד. סקר אינטרנטי, שנערך עבור TheMarker על ידי Ci מידע שיווקי בשיתוף חברת הסקרים פאנל ויו, בקרב 417 נשים וגברים מועסקים, בחן עמדות של ישראלים בנוגע ללמידה שמטרתה להישאר רלוונטיים בשוק העבודה. מהסקר עולה כי רוב המועסקים בני 40 ומעלה סבורים כי מקום העבודה הוא זה שאחראי על הכשרות והקניית ידע חדש לעובד. מחצית מהנשאלים סבורים כי זו אחריות של העובד, ואילו רבע מאמינים כי זה באחריותה של המדינה. בפילוח לפי סוגי מועסקים עולה כי יותר עצמאים סבורים כי זו אחריתו של העובד ואחריותה של המדינה, ואילו שכירים סבורים כי זו אחריות של מקום העבודה. מחצית מהנשאלים בסקר האינטרנטי לא עברו הכשרה ביוזמתם.

לדברי נעם רז, מנכ"ל מידע שיווקי, עובדים שהם בעלי תארים אקדמיים והכנסה גבוהה דואגים יותר להשלים ידע וללמוד. "הם מתעדכנים יותר ויותר ביוזמתם. כמו כן, עובדים מבוגרים יותר ובעלי ותק מבינים טוב יותר מהצעירים שהאחריות על העדכון רובצת על העובד", הוא אומר. עוד עולה מהסקר כי גברים חוששים לא להישאר רלוונטיים בשוק העבודה יותר מנשים.

אלה שחוששים פחות סבורים כי מקום העבודה הוא האחראי על ההכשרות, ואילו אלה שחוששים יותר סבורים כי האחריות ללמידה רובצת על העובד.

"מי שחושש יותר בוחר בדרך אקטיבית להתעדכנות, כמו קריאה, למידה עצמית וקורסים מקצועיים. לעומת זאת, מי שחושש פחות מהפיכה ללא רלוונטי מתעדכן בעזרת הכשרות מטעם המעסיק וסבור כי האחריות להתחדשות מוטלת על מקום העבודה שלו", מוסיף רז.

מתחת לממוצע

עידית ביטון - מנכ"לית Boost בית ספר למקצועות המחר מקבוצת פילת - תמהה על השאלה מי אמור להיות אחראי על הכשרות ורכישת ידע חדש של העובד. "מי שאחראי על כך הם בראש ובראשונה האנשים עצמם - כל אחד ואחת מאתנו", היא קובעת. לדבריה, הנטייה לחפש מי במערכת אחראי לנושא היא אולי תכונה אנושית טבעית, אבל היא הבעיה. "אחת הבעיות בעולם העסקי היא המחשבה שהעסקים ילמדו אותנו. מי שחושב שזאת אחריות של מקום העבודה נמצא בקיבעון - אנשים שלא ייקחו אחריות וילמדו יהפכו ללא רלוונטיים".

חברות שלומדות מהר

סקר גלובלי של PWC שנערך השנה בקרב 1,378 מנהלים ביותר מ-90 מדינות, העלה כי מנהלים רבים בעולם סבורים שהמפתח להתמודדות עם האתגרים שמציבים השינויים הטכנולוגיים המהירים הוא היכולת להפוך את הארגון ועובדיו ללומדים. רבים מהמנהלים טוענים שהפערים בין הידע הקיים בארגון לידע הקיים בעולם פוגעים ביכולת של החברות שלהם לחדש ולהתחדש, ומעידים כי חלק גדול מהשינוי יגיע דרך הכשרות של מיומנויות ולמידה אקדמית.

מחקר משותף של דלויט ו-MIT, שנערך בשנה שעברה בקרב יותר מ-4,300 מנהלים, הראה כי חברות רבות שמצטיינות בשיעורי צמיחה מהירים אכן הפכו את עצמן לחברות שמסוגלות ללמוד מהר, ושעובדיהן מעדכנים בכל עת את היכולות שלהם. 73% מהעובדים בחברות האלה מעדכנים את הכישורים המקצועיים שלהם מדי ששה חודשים, כך על פי המחקר, ו-44% מהעובדים מעדכנים את כישוריהם באופן רציף.

נועם רז
נועם רזצילום: שרונה גיא

"המעסיק דואג לרכישת חלק מהמיומנויות, אבל המעסיק פועל לפי הצרכים של הארגון שלו ולא תמיד יש קורלציה בין הידע הנדרש עבור העובד למה שמקבלים מהמעסיק", אומרת דן־הראל. "מעבר לזה, מאחר שהמעסיק יודע שהקריירה של העובד קצובה בזמן, גם ההשקעה שהוא מוכן להשקיע קצובה".

קצב תחלופת מקומות העבודה ותחומי העיסוק גובר והולך בהשוואה לעבר - עובדה שמחזקת את הצורך של עובדים להרחיב את תחומי הידע שלהם. "היום הבין־תחומיות נדרשת כמעט בכל המקצועות - שילוב של יכולות וידע מתחומים שונים לחלוטין", אומרת ביטון. ואולם ספק אם מעסיקים ברחבי העולם ישקיעו בהרחבת דעת כללית של עובדיהם.

ישראל מתנערת מאחריותה לעובדים

רוב מכריע מבין הישראלים אינם בונים על המדינה לספק להם הכשרה נוספת, ובפועל מדינת ישראל אכן מתנערת מהנושא ומשקיעה מעט מאוד במה שמכונה "מדיניות פעילה בשוק העבודה".

מושג זה מתייחס להכשרה מקצועית, השמה וייעוץ לעובדים ותוכניות לתמיכה במובטלים. על פי נתוני OECD, ההוצאה על פעולות אלה בישראל ב-2016 הסתכמה ב-0.16% מהתוצר, לעומת 0.54% מהתוצר בממוצע במדינות OECD. רק מקסיקו, ארה"ב ויפן משקיעות פחות מישראל.

"בהתאם לממצאי דו"חות בינלאומיים שאנו עוקבים אחריהם, אנו רואים חשיבות גבוהה בלמידה לאורך החיים במטרה לשפר מיומנויות של עובדים או לאפשר להם לרכוש ידע חדש שהוא רלוונטי לשוק העבודה", אומרת רוני שניצר, מנהלת אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה.

"נושא זה עלה גם כמשמעותי במסגרת ועדת התעסוקה לשנת 2030", הוסיפה. לדבריה, האחריות על שדרוג מתמיד של העובד וכישוריו מוטלת עליו, על המעסיק ועל המדינה יחד. "זרוע העבודה פועלת בכמה אפיקים לטובת קידום הנושא, לרבות קורסים, הכשרות ופלטפורמות חינמיות ללמידה, שמעמידה המדינה לטובת העובדים". לדברי שניצר, כ-50 אלף ישראלים השתתפו בהכשרות דרך הפלטפורמות של משרד העבודה והרווחה - אבל גם היא מודה שאין בכך די.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ