לא צרה של מבוגרים בלבד: שליש מהמובטלים הצעירים לא רכשו כישורים דיגיטליים בעבודה

היעדר מיומנויות דיגיטליות הוא מאפיין משותף לקבוצות רבות שעלולות לשקוע באבטלה כרונית ■ מנכ"ל שירות התעסוקה: "המשבר העמיק את הפערים בחברה"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
"אוריינות דיגיטלית לכל זה האינטרס של המדינה" (למצולמים אין קשר לכתבה)צילום: אוליבייה פיטוסי
נתנאל גאמס

התאוששות המשק ממשבר הקורונה מסתירות מאחוריהן מאות אלפי מובטלים, ושוק עבודה שעדיין לא קם על הרגליים. לפי תחזית שירות התעסוקה, המשק הישראלי ישוב לשיעור האבטלה ששרר לפני פרוץ המשבר, כ–4%, רק ב–2024–2025.

מהדו"ח השנתי של שירות התעסוקה ל–2020 עולה כי לא כל עובדי המשק הישראלי היו חשופים במידה שווה להשלכות המשבר. המשק, לפי שירות התעסוקה, נחלק בשנה החולפת לשלוש קבוצות עיקריות — אלה שלא נפגעו כלל מהמשבר; אלה שנפגעו והפכו לדורשי עבודה, אך מיהרו לחזור למעגל העבודה בסיום הסגרים; ואלה שיצאו ממעגל העבודה ולא הצליחו לחזור אליו.

הקבוצה השלישית מורכבת בעיקר מדורשי עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, מיישובים מהאשכולות הסוציו־אקונומיים הנמוכים (1–3) ומאוכלוסיות מבוגרות יותר. מה שמאפיין את דורשי העבודה המצויים בסיכון תעסוקתי — בין שהם ערבים, חרדים (בעיקר גברים), מבוגרים וכאלה המגיעים מאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים יותר — הוא רמות נמוכות של מיומנויות דיגיטליות וכישורי עבודה, שמתאימים הרבה פחות לדרישות של שוק העבודה המשתנה.

בשירות התעסוקה מסבירים כי משברים בשוק העבודה חוברים לעתים לתהליכי שינוי העוברים על שוק העבודה בלי קשר למשבר הקונקרטי — ובכך מואצים השינויים ומחריף המשבר.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, התייחס לכך ואמר כי "2020 הקצינה את תהליכי השינוי שאיפיינו את שוק העבודה והעמיקה את הפערים בחברה הישראלית. אם קודם למשבר היה ברור ששוק העבודה העתידי יתבע מיומנויות דיגיטליות גבוהות יותר, הרי שמאז המשבר הסתבר שהעתיד כבר כאן".

הקשר בין מיומנויות דיגיטליות לחוסן תעסוקתי בא לידי ביטוי ביתר שאת במהלך המשבר. בעלי רמות מיומנות נמוכות יותר נפגעו בהיקפים גדולים יותר; ורבים מהם שהו באבטלה ממושכת (פי שניים מדורשי עבודה בעלי רמות מיומנויות גבוהות) ועתידים להתקשות לשוב למעגל העבודה עם תום המשבר.

כך למשל, נכון לפברואר האחרון, 38% מדורשי העבודה מגיל 51 ומעלה הם נטולי מיומנויות דיגיטליות בסיסיות. בהתפלגות לפי קבוצות אוכלוסייה עד גיל 34, 49% מדורשי העבודה הערבים בפברואר 2021 היו נטולי מיומנויות דיגיטליות בסיסיות. זאת, לעומת 35% בקרב החרדים ו–31% בקרב יהודים שאינם חרדים. בקרב בני 51 ומעלה, ל–61% מדורשי העבודה הערבים אין מיומנויות דיגיטליות בסיסיות, בהשוואה ל–40% בקרב החרדים ו–30% בקרב היהודים שאינם חרדים.

בשירות התעסוקה מאפיינים את רמת המיומנויות הדיגיטליות של העובדים לפי הניסיון התעסוקתי שלהם, וכן לפי סוגי המשרות שהם מחפשים.

רלוונטי לכלל העובדים

בניגוד לתפישה הרווחת, היעדר המיומנויות הדיגיטליות לא מאפיין בהכרח את האוכלוסיות המבוגרות. המשבר הוביל לעלייה ניכרת במספר ובשיעור דורשי עבודה צעירים (עד גיל 34) ללא מיומנויות דיגיטליות בסיסיות בכל קבוצות האוכלוסייה.

היות שמיומנויות רבות נלמדות בשוק העבודה, מסבירים בשירות התעסוקה, ההיעדרות הארוכה של דורשי העבודה הצעירים משוק העבודה עלולה לפגוע בהשתלבותם העתידית בשוק העבודה המשתנה. מחקרים רבים הראו שגם כאשר יעלה בידי הצעירים להשתלב מחדש בשוק העבודה — הם עתידים להתקשות להתקדם בו.

"צריך לחזק את הכישורים הדיגיטליים של כלל העובדים בישראל, בלי קשר לרמת ההשכלה שלהם או לתחום שבו הם עובדים", אומר ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה. "מדברים הרבה על המשרות שצפויות להיעלם בגלל האוטומציה והדיגיטציה, אבל גם אלה שלא ייעלמו — יעברו שינוי משמעותי וידרשו מיומנויות חדשות".

זהר סבור כי כל הכשרה מקצועית צריכה לכלול גם חיזוק של המיומנויות הדיגיטליות, מעבר לתחום הליבה של ההכשרה עצמה. לדבריו, "האינטרס של המדינה הוא שכמה שיותר אנשים יהיו בעלי אוריינות דיגיטלית מפותחת, וימשיכו ללמוד לכל אורך החיים המקצועיים שלהם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker