יאללה, תנו גז - יוסי לוי - הבלוג של יוסי לוי - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יאללה, תנו גז

מתווה הגז הנוכחי הוא הרע במיעוטו וככל שאישורו ידחה אנחנו רק נפסיד

5תגובות

הגורמים המעורבים: הממשל האמריקאי, ממשלת ישראל , חברות הגז והציבור.

הרקע לתסבוכת במתווה הגז:

אלבטרוס – צילומי

הממשל האמריקאי :  בעל אינטרסים אזוריים רחבים, רואה באפשרות ייצוא הגז למדינות שכנות ואף לאירופה, אמצעי להחלשת התלות בגז הרוסי, של אירופה.

הממשלה: הרקע לסחיבת הרגליים בנושא מתווה הגז מקורו בהסכם עבר של הממשלה, בו שיעור המס שאמור היה להיות מוטל על חברות הגז, היה נמוך מידי. אולם  כל עוד לא גילו שדות גז גדולים לא הופנתה לכך תשומת ליבו של  הציבור.

כאשר התגלו שדות הגז ופוטנציאל הרווח שלהם,  קמה צעקה גדולה, ובצדק,  בנושא חלוקת הרווחים הגרועה בין המדינה לחברות הגז.

בעקבות כך החליטה הממשלה להכפיל את שיעורי המס בדיעבד ולהגביל את היצוא ל- 40% . כמו כן, הממשלה החליטה על פירוק המונופול של חברות הגז באופן חלקי: בכך שהיא מאלצת את נובל אנרג'י למכור שיעור אחזקה של 11% ממאגר תמר ולרדת לשיעור אחזקה של 25%  במאגר. כמו כן, קבוצת דלק מחויבת למכור את אחזקתה במאגרי הגז הקטנים, כריש ותנין, בתוך שנה וחצי.

שותפויות הגז לא יקבלו את הטבת המס על הקמת צינור גז לייצוא למצרים, מנגד המדינה תכיר בהוצאות על הקמת צינור אשר יחבר בין מאגר תמר למתקן ההפקה. חברות הגז גם יצטרכו לבנות צינור נוסף אשר יחבר את מתקן ההפקה לאשקלון ובנוסף קבעה הממשלה כי חברות הגז יחויבו לפתח את מאגר לוויתן תוך שלוש וחצי שנים.

חברות הגז: החברות לא השכילו להבין כי הלך הרוח בקרב הציבור משמעותי ומכריע לגבי עתידם של הסכמי הגז ואף לא האמינו כי סעיפים בהסכמים שנחתמו עמם בעבר ישונו. החברות ניסו להפעיל לחץ על הממשלה דרך גורמי ממשל אמריקאים, ולחץ מקומי על חברי ממשלה וחברי כנסת. דבר אשר גרם להתארכות המשא ומתן עם הממשלה ולהתגברות הלחץ ציבורי.

הציבור: גורמים פוליטיים רבים שמחו לעלות על רכבת ההשמצות והלחצים נגד חברות הגז. מאמצים אלו היו מוצדקים בתחילה עקב ההסכם הגרוע של מדינת ישראל וגרמו לשינויים דרמטיים לטובת המדינה. הבעיה שכיום הם מעכבים את פיתוח המאגרים לוויתן, כריש ותנין.

המצב היום:

כל הגורמים המעורבים בתהליך אישור המתווה מפסידים:

הממשלה שאינה מצליחה למשול כראוי,  מעבירה את ההחלטה ממשרד למשרד ומגורם לגורם כמו תפוח אדמה לוהט ולא חותמת על ההסכם.

חברות הגז מפסידות מכיוון שתנאי השוק השתנו: התגלה מאגר גז גדול במצרים והייצוא לשם נמצא בסימן שאלה. הסכם על יצוא גז נוזלי עם חברת וודסייד האוסטרלית במחירים גבוהים בוטל והעיכוב בפיתוח מאגר לוויתן גורם להוצאות נוספות.

הציבור הוא המפסיד הגדול ביותר מאי החתימה על מתווה הגז. העיכוב בחתימה,  בעיקר בשנה האחרונה, גרם להפסד מסים גדול של מיליארדי שקלים בעקבות אי חתימת הסכמי הייצוא במחירים גבוהים לוודסייד ולמצרים. העיכוב בחתימה גרם לאי בניית צינור גז נוסף אשר יוכל להזרים גז למפעלים בארץ אשר כורעים תחת עלויות האנרגיה וחלקם אף סגרו חלקים מהמפעלים והעבירו אותם לחו"ל.

גם המיסים אשר היו יכולים להעשיר את הקופה הציבורית ולהקל את נטל המיסים הגבוה בארץ מתעכבים וגם קטנים עקב ירידת מחירי היצוא.

לסיכום: מתווה הגז הנוכחי הוא הרע במיעוטו וככל שאישורו ידחה,  אנחנו הציבור נפסיד יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

דן בודנר

המספרים שחברות שוכחות לדווח עליהם - ויכולים לשנות הכל בעבור המשקיעים

ורינט דיווחה על רווח חזוי של 3 דולרים למניה ב–2018,ולכן משקיעים ואנליסטים מציינים שהיא נסחרת במכפיל נמוך של 14 ■ יש רק בעיה אחת: המספר הזה תלוש מהמציאות הכלכלית ■ כיצד לקרוא בין השורות ולזהות את המניפולציות שמכניסות חברות לדו"חות הכספיים

כתבות שאולי פיספסתם