רכבת הרים של 8 חודשים: כך נהפכה הקורונה לשנת שיא בתנודות הדולר

ממשבר שבתחילתו לווה בפיחות אגרסיבי ומהיר, למחסור בדולרים שהזניק את שוויו לפסגות חדשות - ולאחר מכן לקריסה חדה. זהו רצף האירועים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משרד וויקס בתל אביב

בחודש מארס, בעת פרוץ משבר הקורונה, זינק שער הדולר לכ-3.9 שקלים. בשבוע הראשון של חודש דצמבר נסחר הדולר תמורת 3.26-3.24 שקלים, כאשר ללא התערבות של בנק ישראל, היה הדולר רושם ככל הנראה שפל מאז 2008 - עת בה נסחר תמורת 3.23 שקלים.

אז איך הגענו ממשבר שבתחילתו לווה בפיחות אגרסיבי ומהיר, ובתקופה קצרה בחודש מארס מחסור בדולרים וקשיי נזילות במשק הזניקו את הדולר לפסגות חדשות - ומנגד בהמשך נרשמת קריסה חדה בשער הדולר? רצף האירועים יסביר את הסיבות.

דולריםצילום: Elise Amendola/אי־פי

היתרון היחסי של חברות ההיי-טק בישראל גדל - וכך גם ההכנסות והמימושים

היתרון היחסי של חברות ההיי-טק וסטארט-אפים בא לידי ביטוי בעוצמה בשוק העולמי. ישראל, שתפסה מעמד מוביל כמדינה מומחית בשירותי תוכנה, למדה כי היתרון היחסי של מרכז פיתוח עולמי מתעצם בעקבות משבר הקורונה.

חברות ישראליות הונפקו והכנסותיהן של חלקן נסקו, חברות כמו Wix, JFrog  ו-Fiverr זכו לתנופה עסקית משמעותית בעידן של בידוד חברתי, כשנסק הצורך בדאטה ושירותים מרחוק. חלק מחברות ההיי-טק טוענות כי הקורונה העניקה להן דחיפה עסקית של שנים קדימה והזדמנות חד פעמית לצמיחה מהירה.

אותה תנופה עסקית של ההיי-טק בישראל באה לידי ביטוי כבר כעת בזרם ההכנסות הגדולות יותר, מצב בו חברות מכניסות מטבע זר בסכומי כסף הגדלים והולכים, גורר למצב של עודף היצע מט"ח ההולך ועולה.

סוחרת בוול סטריטצילום: Colin Ziemer/אי־פי

גידול בהשקעות הון סיכון בישראל

לפי הנתונים, עולה כי זרימת הכספים מחו"ל להשקעות הון סיכון בישראל גדלה חדות בתקופה הקורונה. אמנם ידוע כי ישנן חברות שנפגעו במהלך הקורונה, אולם הרוב המכריע של חברות תעשיית ההיי-טק הישראלית הרוויח ולא מעט בזכות משבר הקורונה. לפי נתונים שפירסמה הלמ"ס, בנק ישראל וגורמים פרטיים שונים, היקפי הגיוסים של חברות סטארט-אפ ישראליות יגיעו ב-2020 ליותר מ-10 מיליארד דולר, זינוק של 25% לעומת 2019, שהיתה אף היא שנת שיא. מגמה מתרחבת זו הביאה לגידול משמעותי בהיצע המט"ח.

הצפת העולם בכסף

מאז תחילת משבר הקורונה בנק מרכזיים מזרימים לשווקים סכומי שיא של כספים. לפי הערכות מדובר מדובר על כ-15 טריליון דולר. הבנקים המרכזיים ברחבי העולם המציפים את השווקים בכספים, ובמיוחד הפעולות שנוקט הפדרל ריזרב האמריקאי - מחלישות את הדולר בשווקים הבינלאומיים ודוחפות מעלה את שוק המניות בוול סטריט. היחלשות הדולר ברחבי העולם משפיעה אף היא על שערו אל מול השקל ומטבעות מרכזיים ברחבי העולם. חולשת הדולר בשווקים נתפשת כמגמה חזקה ביחס לגורמי פיחות אחרים, ואף יותר מכל התערבות בעת החדשה.

דלפקי אל על בנתב"גצילום: RONEN ZVULUN / REUTERS

הפעילות בנתב"ג ירדה דרמטית ואין תיירות יוצאת כבעבר

אם הסתכלנו על גורמי ההיצע עד כה, הרי שבכל הנוגע לגורמי הביקוש, התיירות היוצאת מישראל באה לידי ביטוי בתקופת טרום הקורונה בהמרות מט"ח בהיקפים גדולים. במבט לטווח הקצר והבינוני נמצא כי גם במקרה של מציאת חיסון לקורונה, ייקח עוד זמן לא מבוטל עד שהיקפי הנסיעות ברחבי יחזרו להיקפים שהיו בעבר.

צריכת הדלק בישראל ירדה: מספר הנסיעות קטן בגלל העבודה מהבית

בתקופת הסגרים במשק, היקף הנסיעות בכבישים ירדו בצורה משמעותית הן מצד הרוכשים הפרטים והן מצד הפעילות המוסדית. מסיבה זאת היקף צריכת הדלק והיבוא שלו ירדו בצורה משמעותית. כשמייבאים פחות דלקים, חברות האנרגיה צריכות לרכוש פחות נפט וחומרי גלם. כשהביקוש לדולרים ומט"ח יורד, כך נפגע גורם הביקוש למט"ח. מספר רב של חברות מאפשר עדיין לעובדים רבים לעבוד מהבית, כך שהיקפי הנסיעות בכבישים והיעדר הצפיפות מלמדים כי השוק לא חוזר בשלב הנוכחי לתקופה של טרום הקורונה.

החשיפה המוסדית

פעילויות הגופים המוסדיים המבקשים לגדר חשיפות פיננסיות, גוררות להיצע מט"ח עם העלייה בשווי ההחזקות בנכסים בחו"ל. על רקע הנסיקה בשערי המניות, ולאור העובדה שחלק נכבד מההחזקות שוכן בזירה הגלובלית, נמצא כי גידור חשיפה מטבעית של פעילות המוסדיים, יביא לידי היצע מט"ח משמעותי. בדיוק כפי שקורה כעת בתנועה הפרו מטבעית.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker