הקרב על האינפלציה: השיפורים הטכנולוגיים חזקים יותר מהגירעונות והדפסת הכסף

לפי מחקר שהתפרסם בשנה שעברה, הסיבה העיקרית לאינפלציה נמוכה בארה"ב מאז שנת 2000 היא העידן הטכנולוגי. מהמחקר עולה שככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפשטת לתחומים רבים יותר, כך ההשפעה שלה על האינפלציה גדולה יותר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדפסת כסף

גירעון הממשלה הוא אחד ממחוללי האינפלציה המשמעותיים ביותר, מהסיבה שהוא מגדיל את הביקושים העודפים במשק על פני היצע נתון של סחורות ושירותים. ב-2020, בעת משבר הקורונה, מדינת ישראל מתמודדת עם גירעון שעשוי להגיע ל-12.9% מהתמ"ג - שיעור שיא שלא נראה כמותו בעשורים האחרונים.

הממשלות והבנקים המרכזיים ברחבי העולם המשיכו להציף את העולם בכסף רב בעקבות משבר הקורונה, במטרה למנוע קריסה כלכלית בהיקפים חסרי תקדים בעקבות הסגרים והשיבוש בפעילות הכלכלית. להזרמת הכספים הזו - הן של הממשל האמריקאי בהיקפים של טריליוני דולרים והן של הבנקים המרכזיים ובראשם האירופי והאמריקאי - יהיו במוקדם או במאוחר השלכות אינפלציוניות.

ועם זאת, יטענו רבים שארה"ב, למשל, מנהלת מדיניות גרעונית שרק מתעצמת והולכת, לצד אינפלציה נמוכה מאוד. אכן, ההשפעות של השיפורים הטכנולוגיים במאה ה-21 מייצרים מציאות חדשה שבה הטכנולוגיה פועלת במרץ כדי להוזיל לצרכנים את המוצרים והשירותים. כך נוצר מנוע נגדי הפועל להוזלת עלויות תוך שיפור בפריון. השיבוש הטכנולוגי, במובן החיובי, הרי הוא אחד הגורמים הממתנים עליות מחירים והבולמים במיוחד את האינפלציה.

האם הטכנולוגיה היא הכוח שמונע את התפרצות האינפלציה?

מחקר שהתפרסם בשנה שעברה ונכתב על ידי חוקרים באוניברסיטת בייג'ין, טוען כי הסיבה העיקרית לאינפלציה נמוכה בארה"ב מאז שנת 2000 היא העידן הטכנולוגי. לא זו בלבד, אלא שמהמחקר עולה שככל שהטכנולוגיה מתקדמת ומתפשטת לתחומים והיקפים רבים יותר, כך ההשפעה שלה על האינפלציה גדולה יותר. הררי הכסף הגלובלי זורמים בסופו של תהליך לעבר חברות הטכנולוגיה המתקדמת, ופועלים, לפחות במידה מסוימת, להוזלת המחירים - ועמם לבלימה ואף לירידת האינפלציה. 

עד כמה התופעה הזאת היא הדומיננטית והשולטת? קשה מאוד לקבוע, מאחר שישנם אינספור פרמטרים בעלי השפעות שונות הפועלים במקביל. לצד הטכנולוגיה פועלת גם מגמת הגלובליזציה שמואצת בזכות הטכנולוגיה, כמו למשל קלות ונגישות של שיחות ועידה (דרך זום ופלטפורמות נוספות), לעשיית עסקים בקלות ובמהירות, כתחליף לפגישות עסקיות. גלובליזציה יכולה לאפשר לכל כלכלה לממש ביתר קלות את היתרון היחסי שלה, ואותה יעילות יכולה להיות מתורגמת לנגישות של מוצרים ושירותים בתנאים תחרותיים יותר, ומשכך אף זולים יותר. 

חנות בבייג'ין שמקדמת רשת דור 5. הררי הכסף הגלובלי זורמים בסופו של תהליך לעבר חברות הטכנולוגיה המתקדמתצילום: Andy Wong/אי־פי

מצד שני, הבנקים המרכזיים מאותתים שהריבית תישאר נמוכה - ולטווח ארוך מאוד. מעבר לריבית, הבנקים מחויבים לשמר את הנזילות בשווקים, והמשמעות היא המשך הזרמה של כספים בתנאים נוחים במיוחד, שמוצאים את דרכם בחיפוש אחר תשואה לשוקי האג"ח, המניות, שוק הנדל"ן ואף להשקעות אלטרנטיביות. 

הכסף הישראלי זורם לצמודי המדד 

הטכנולוגיה משפיעה לא רק על האינפלציה העולמית, אלא גם על הכלכלה הישראלית, בשני מישורים: הראשון, הוזלת המוצרים הטכנולוגיים, הפחתת העלויות לצרכנים ולעסקים ושיפור איכות החיים.

המישור השני הוא דרך שער החליפין, מאחר שלישראל יש יתרון יחסי בעולם טכנולוגיית העלית, בדגש על התוכנה. העלייה בביקוש העולמי לטכנולוגיות עלית מביאה לצמיחת החברות הישראליות, הן בצד ההשקעות וכמובן בהכנסות שלהן. כל אלה הם גורמים שמביאים לזרימת מטבע חוץ לישראל, ובמיוחד דולרים, שתופסים חלק משמעותי מנתח מטבעות היצוא.

היצע נוסף של מט"ח זורם מהשקעות הזרים במדינת ישראל, וכך נמצא שירידת שער הדולר מוזילה את המחירים המקומיים במונחי שקלים, תוך שהיא משמשת כאמצעי מקזז של האינפלציה.

שיחת ועידה בזום. אילוסטרציהצילום: AFP

צפי לעליית האינפלציה בישראל

עם זאת, הפעילים בשוק צופים את עליית האינפלציה בישראל. השאלה באיזה קצב, והאם העלייה תגרור את בנק ישראל לנקוט בצעדים מצמצמים. מבט על נתוני המקרו ברמה הגלובלית והמקומית מלמדים שככל הנראה, התרחישים של שנות ה-70 או ה-90 של אינפלציה וריבית גבוהה לא יחזרו על עצמם בשנים הקרובות.

אולם לישראל זורם כסף מחו"ל אל צמודי המדד בציפייה לשינוי מגמה, והיצע הכסף וגירעון ממשלת ישראל צפויים להביא לעודפי ביקוש ולעליות מחירים. מטבע חוץ זורם לישראל משלל כיוונים ובהיקפים משמעותיים. הזרים מזרימים כספים להשקעות בתחום הראלי ובאפיקים הפיננסיים; המוסדיים מזרימים כסף רב להשקעות גלובליות ונדרשים לגדר סיכונים ומשכך מוכרים מט"ח; ואילו היצואנים מזרימים מטבע חוץ לתשלומי שכר ומסים. 

מנגד, היבוא צועד במקום, הציבור נע בין בידוד חברתי לסגר, נמנע בחופשות בחו"ל ומהזמנת מלונות וטיסות לחו"ל, ממעט בתנועה ובכך מקטין את צריכת האנרגיה והביקוש למטבע זר. כל אלו גורמים לעודפי היצע ולייסוף השקל. 

הגירעון של ממשלת ישראל צפוי להיות גבוה גם בשנים הבאות, שכן לא סביר לצפות לרדת מגירעון של כ-13% אל גירעון של מתחת ל-3% בתוך שנה בודדת. 

בנק ישראל בהערכותיו מעריך כי רק בתחילת 2022 ישראל תתחיל לצמצם את הגירעון בשיעור משמעותי. כל עוד משבר הקורונה משפיע על המשק ומספר המובטלים מגיע למיליון, נראה שצמצום האבטלה יהיה אתגר. המשק יזדקק לסיוע ותמריצים בדמות מענקים ואשראי זול ונדיב. השאלה שנותרה פתוחה היא האם כל הגורמים, שפועלים בכוחות מנוגדים, יביאו לעליית האינפלציה.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker