תפוחי האדמה הלוהטים שממתינים לביידן: מפתרון לשוכרים ועד לתוכנית בריאות פדרלית

בכוונת ביידן להעלות את מס החברות ל-28% לעומת 21% כיום. המשמעות היא פגיעה חמורה בהיקף משמעותי של ירידה ברווח הנקי ועלייה בהוצאות למסים ביחס לרמתם הנוכחית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ו ביידן
ג'ו ביידןצילום: JIM WATSON / AFP

עם מספר שיא יומי של נדבקים בקורונה, כשארה"ב חברה בקבוצת המדינות שבהן נרשם שיא של מספר המתים ביחס לאוכלוסייה, הנשיא הנבחר, ג'ו ביידן, ייאלץ להתמודד עם השלכות משבר הקורונה בבריאות ובכלכלה.

תכנון אסטרטגי להשקעות מחייב משקיעים וכלכלנים להבין ולהתכונן בהתאם להשפעות הצפויות במדיניות הכלכלית של הנשיא הנכנס, לעומת דונאלד טראמפ. בטור זה אבחן את הסוגיות שעמן יידרש ביידן להתמודד ומהם האתגרים של הטטוח הקצר.

מסים

שנים רבות נשמעות טענות על מדיניות המיסוי האמריקאית, שלא עודדה מעבר חברות לארה"ב ושאיננה הגיונית. בקרב הציבור הרחב נשמעת קריאה למס שוויוני והוגן יותר, כך שהתאגידים האמריקאיים הגדולים וחברות הביגטק ישלמו מסים בהיקפים הרבה יותר גדולים. ואולם מהלך של הטלת מסים אינו חביב הציבור, ויש לבחון האם וכיצד יצליח ביידן ליישם מדיניות זו.

עד כמה צעד כזה צפוי להיות משמעותי? בכוונת ביידן להעלות את מס החברות ל-28% לעומת 21% כיום. המשמעות היא פגיעה חמורה בהיקף משמעותי של ירידה ברווח הנקי ועלייה בהוצאות למסים ביחס לרמתם הנוכחית. פגיעה בשורת הרווח של החברות האמריקאיות צפויה ללא ספק להיות בעלת השפעה על שווי החברות ושערי המניות. אגב כך, ראוי לציין כי שיעור מס החברות בתקופת ממשל אובמה היה 35%.

ניסיון העבר מלמד כי הורדת שיעור המס הזניקה את שוק המניות, וכעת ניתן לצפות כי רכבת ההרים של המיסוי החדש לא תתרום לכלכלה האמריקאית, ובימים אלו של הקורונה, אף מאיימת לעודד אף את יציאת המשקיעים ותנועות ההון אל מחוץ לארה"ב.

תוכנית רשת ביטחון בריאותית

בעוד ממשל אובמה פעל נמרצות להעביר את "אובמה-קר", בשווקים מבקשים לראות כיצד יפעל הנשיא הנבחר.

לדברי ביידן, בכוונתו ליישם את התוכנית. לשיטתו, המטרה היא לייצר מסלול של ביטוח בריאות ציבורי ממלכתי בארה"ב עבור אזרחים שלא מגיעים לרף הכנסה מסוים שייקבע.

מדיניות הדיור

במהלך המשבר נפגעה הכנסתם של אזרחים רבים, כשחלקם הגדול מורכב משוכרי דירות ובתים. על רקע מבנה החזקה כזה, החליט טראמפ לעצור את הפינוי של אזרחים אמריקאיים מהבתים. 

סוגיית מדיניות הפינויים היא חבית נפץ, העלולה לייצר משבר חברתי עמוק וחמור. כיום יש כ-2.8 מיליון אזרחים אמריקאיים ועוד כ-1.1 מיליון ילדים העלולים למצוא עצמם מפונים מבתיהם. אותם שוכרים חייבים כיום כ-7.2 מיליארד דולר דמי שכירות, או כ-5,400 דולר בממוצע לשכ"ד. במצב הנוכחי, נראה כי הציבור הזה לא יוכל לשלם שכירות. 

ביידן כבר אמר כי הוא מעוניין לחזק את ההגנה על השוכרים ולייסד מסמך זכויות של שוכרים ומשכירים. כיום המדיניות האמריקאית עוסקת יותר בצד ההגנה על בעלי הבתים מאשר על השוכרים, כשהצעד שעליו הכריז טראמפ להקפאת הפינוי בזמן משבר הוא בהחלט חריג.

כך או כך, בעוד שוק הדיור האמריקאי היה הגורם למשבר 2008, כיום הוא אחד הקטליזטורים ליציאה מהמשבר, כשהאמריקאים מחפשים בתים גדולים יותר בפרברי הערים הגדולות. 

הלוואות הסטודנטים

שוק האשראי בארה"ב מורכב מערוצי אשראי מגוונים הפועלים לטווחים קצרים וארוכים. המימון לאשראי לצריכה מקבל סיוע ועזרה פדרלית במטרה למנוע גלישה למיתון ולחדלות פירעון ולעודד את השמירה על מגמת הביקושים. 

ערוץ נוסף נידון עוד ב-2018, הרבה לפני פרוץ משבר הקורונה, ונכתב עליו בבלוג - הלוואות הסטודנטים שעלולות להתפוצץ. כיום, חייבים הסטודנטים ובוגרי התארים האמריקאים סכום דמיוני של יותר מ-1.6 טריליון דולר, סכום שמכביד מאוד על התקציב החודשי, שכן ההחזר החודשי של החובות נגרע מחשבון החייב, ומצמצם בכך את היקפה של ההכנסה הפנויה ועמה את כושר הצריכה.

פגיעה ביכולת לרכוש מוצרים וצמצום הצריכה החודשית פוגעים במנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה האמריקאית, המבוסס על היקפה ועוצמתה של הצריכה הפרטית. חוב הסטודנטים האדיר לוחץ קשות על תקציבם הפנוי של משקי הבית ובהמשך אף על הוריהם. 

לשיטת ביידן קיים פתרון, שנשמע כמעט דמיוני, והוא מבוסס על מחיקת חובות ל-30% מהלווים. כיום לא ברור כיצד צעד כזה יתבצע, שכן חלק מהחובות הם לגופים פרטיים. מדובר בכשל חברתי קריטי הפוגע במנועי צמיחה מרכזיים של המשק האמריקאי, בתקופה שבה קברניטי המשק נוטים לסייע. 

לא לעולם חוסן, והנשיא הנבחר יידרש להתמודד עם ההשפעות הרוחביות של משבר הקורונה. 

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker