הנשיא הנבחר ייאלץ לפרק את פצצת החוב האמריקאי - אבל לא ברור אם הוא יעשה זאת

כך שככל שנשיאי ארה"ב יעדיפו לדחות את הטיפול בבור החובות, כך ינסוק המחיר שהדורות הבאים יצטרכו לשלם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנשים מצביעים לנשיאות ארה"ב בהצבעה מוקדמת בלוס אנג'לס
אנשים מצביעים לנשיאות ארה"ב בהצבעה מוקדמת בלוס אנג'לסצילום: FREDERIC J. BROWN - AFP

כל אחד מהמועמדים לנשיאות ארה"ב מחזיק בדעות וגישות שונות לגבי אופן הטיפול בצורכי המשק, בהגדרת סדר העדיפות הלאומי, בעידוד הכלכלה וניהול ארה"ב.

אם בוחנים את סקטור חברות הטכנולוגיה שמצמיחה ארה"ב, אז ללא ספק, בכל הנוגע לצד החברות והיוזמה הפרטית, ארה"ב מעולם לא היתה קרקע נוחה ופוריה יותר לגדילת חברות טכנולוגיה. סביבה רגולטורית נוחה, עידוד חברות אמריקאיות לשגשג ומדיניות של העדפת תוצרת אמריקאית, גם על חשבון פרוטקציוניזם, הם בהחלט הגנה וסביבה שהחברות מעוניינות בה.

החברות שנהפכו למדינות האמיתיות

כך, מבט מהיר על חברות כמו נטפליקס, טסלה, גוגל, פייסבוק, אמזון ומיקרוסופט, מציג את חזות הנסיקה בשווי חברות אלו, שהתבטאה דווקא בטיסה לגבהים חדשים במהלך משבר הקורונה.

אולם האבסורד הגדול טמון בכוח הכלכלי העצום, העובר מחצר המדינות אל זירת החברות בכל המישורים, שכולל ידע רב וכניסה לעוד ועוד תחומים ששולטים בחיי היומיום של כולנו, בהיקפים וממדים שאין להם תחליף. ענקיות הטכנולוגיה נהפכו למעין מדינות בפני עצמן. במציאות הנוכחית, אף אחד כמעט לא יכול להגביל את עוצמתן, ומדינות הפועלות בניסיון לעשות זאת עלולות להפסיד מכך.

במצב שנוצר, חוסנן של מדינות נחלש מול חברות הענק, וכך מדינות עמוסות חובות נהפכות לחלשות יותר. לכאורה, יטענו שכל מדינה יכולה במסגרת המדיניות הפיסקלית שלה להגדיל את שיעורי המס כמעט ללא הגבלה, אבל ברור שגישה שכזו אינה ישימה, שכן בהחלטות כאלה החברות מחפשות לייצר תכנוני מס שונים שיביאו לאופטימיזציה ויעילות.

מי יטפל בחוב של יותר מ-27 טריליון דולר?

אחד האתרים הפיננסים הפופולריים והמרתקים הוא זה שמציג בכל שנייה שלל נתונים, ובראשם נתון עדכני בכל רגע של היקף החוב האמריקאי, לצד שלל נתונים ברמה הלאומית והפרטנית.

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב
דונלד טראמפ, נשיא ארה"בצילום: ALEX EDELMAN / AFP

אז האם האמריקאים צפויים לטפל מתישהו בחובות הענק שלהם? ב-1960 יחס החוב האמריקאי לתוצר עמד על 52.26%, יחס שאפילו מדינת ישראל יכולה לקנא בו. ב-1980 ירד יחס החוב לתוצר באופן דרמטי לעבר 34.69%, בהמשך עלה מעט ל-55.7% בשנת 2000, ומרמה זו המשברים הכלכליים העולמיים לא הותירו ברירה והיקף החוב נסק. ב-2020 ארה"ב מתמודדת עם חוב של 27 טריליון דולר ויחס חוב לתוצר שהגיע לשיעור אסטרונומי של 128.1%.

כשמשבר הקורונה גובה קורבנות בגוף, נראה שאין זה העיתוי המתאים להתחיל בצעדים מצמצמים של קיצוץ, שעלולים להחמיר עוד יותר את היקף המשבר הכלכלי בארה"ב ועוצמתו.

עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שבמוקדם או במאוחר השווקים מצפים לפירעון החובות. אירועי העשורים האחרונים השאירו צלקות בקרב משקיעים המבקשים לעצור את חגיגת החוב של המדינות, ומתחילים לדרוש את הידוק החגורה ועמידה ביעדי לוחות הפירעון.

מה יקרה כשארה"ב תצטרך להתחיל לטפל בהחזר החובות?

לציבור המביט על השווקים מהצד נראה כאילו אפשרי להגדיל את היקף הגירעון לנצח. אולם בור תקציבי נוגס ומצמצם את היקף החלק החופשי שבתקציב המדינה. בישראל, אחד מגורמי הצמיחה שתרמו לכל חגיגת הצמיחה הכלכלית שידענו טרום הקורונה, טמון בירידה שנרשמה בנתח עלות מימון החובות. גירעון הוא מעין מס, כזה המספק נזילות ומנגד אינו מוטל על יחידים, חברות או ארגונים, כשהאחרונים השתמשו בו להשקעות, לצד הגדלת הצריכה ועוד.

איך שלא הופכים זאת, אי אפשר להגדיל את היקף החוב לנצח, כך שככל שנשיאי ארה"ב יעדיפו לדחות את הטיפול בבור החובות, כך ינסוק המחיר שהדורות הבאים יצטרכו לשלם. כמה גדול אותו מחיר? כרגע ארה"ב מתבשמת בריבית נמוכה המייצרת עלויות כמעט אפסיות על החוב הפדרלי, ורבים אף טוענים שאנו נתונים בתקופה ממושכת של אינפלציה אפסית ואף שלילית. אכן, מבחן הפרטים מלמד כי ענף הטכנולוגיה כל הזמן פועל להוזלת העלויות ומפחית את מחירי המוצרים, אולם אין לנו כל דרך לדעת כי הטיפול בהיקף החוב יימשך לנצח.

מגבלת הפעולה בסביבת ריבית אפסית

השווקים הפיננסים לא יוכלו לנצח לאפשר את המדיניות הגירעונית הבלתי פוסקת. גם כשנראה שהשווקים לא מוכנים לסבול מצב שבו הממשלה תקצץ בהוצאות או תטיל מסים חדשים על החברות. דור המשקיעים הנוכחי התרגל שהמצב הנוכחי שבו מחליטים על צעדים שיפגעו בשוק המניות האמריקאי פסול ונועד לכישלון.

אולם, לא ניתן יהיה לייצר מניפולציות כלכליות ללא טיפול בגירעון. השאלה הגדולה ממערכת הבחירות הנוכחית אינה מי יהיה הנשיא, אלא האם בקדנציה הנוכחית הוא יתחיל לטפל בגירעון - ואיך הוא יעשה זאת?

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker