השפל בסל המטבעות חובט במשק בתקופה קריטית של מיתון

היעדר אסטרטגיה ברורה וממוקדת - כאשר לא נוקטים באף צעד, בדומה להתנהלות ב-2008 עם פרוץ משבר הסאב-פריים - אינה נכונה למשבר הקורונה. נדרשת כעת פעילות אקטיבית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מטבעות שקלים
צילום: בלומברג

שער החליפין הנומינלי אפקטיבי הגיע בשבוע האחרון לשפל של כל הזמנים עם הידרדרות שער הדולר לעבר רמת 3.38 שקלים, במקביל להימצאות חלק ממטבעות הסחר של ישראל ברמות שפל אל מול הדולר.

בימים כתיקונם החדשות הללו לא היו גורמות לכותרות מהדהדות ותשומת לב גדולה, בטח שלא ברשתות החברתיות והרבה פחות בתקשורת המסורתית. במציאות הישראלית, הנושאים המדיניים ושלל סוגיות כלכליות אחרות דוחקים את קריסת שער החליפין לעמודים האחוריים.

אולם לא כן הפעם. האבטלה נוסקת, התוצר קורס, וגובר החשש מנטישת חברות מובילות שמתקשות לפעול מישראל. השקל החזק ושער החליפין הפוגע ברווחיות היצוא, הוא מהגורמים המשפיעים על תנאי הסחר בישראל, שכן לשער החליפין השפעה על עתיד התעסוקה, הביקושים, רמת החיים, הכנסות המדינה והצמיחה בישראל.

בטור לפני שבועיים הסברתי כיצד הזינוק במדד נאסד"ק ובהשקעות המוסדיים במניות בחו"ל גורם לתנודות בשערי החליפין, ובטווח הארוך להמשך התחזקות השקל. תמורות רבות התרחשו בעשור האחרון בשוק המט"ח, החל מגידול דרמטי בהשקעות בחברות סטארט-אפ וכלה בנהירה של המוסדיים להשקעות מעבר לים. גם היצוא הישראלי צמח משמעותית, ומשקלו הלך ועלה לצד תנועות הון רחבות היקף של משקיעים זרים בישראל. כל הגורמים הללו שינו לחלוטין את משוואת כניסת המט"ח לישראל, כאשר בצד הרוכש המשמעותי הכמעט יחיד עומד בנק ישראל, הפועל לספוג את עודפי המט"ח שנכנסים למדינה.

העובדה ששערי החליפין וסל המטבעות נמצאים ברמת שפל בעת המיתון הכי חמור שידע המשק הישראלי, צריכה להדאיג מאוד את קברניטי המשק, משרד האוצר ומקבלי ההחלטות. היצוא הוא הקטר המרכזי במשק, ובזמן שבו מדד המחירים רשם בשנה האחרונה ירידה של 0.7%, אין כל חשש מנקיטת מדיניות אגרסיבית של תמיכה בתנאי הסחר וברווחיות היצוא - בין היתר, באמצעות תמיכה אגרסיבית בשערי החליפין גם מצד משרד האוצר.

נמל חיפהצילום: רמי שלוש

יהיה בסדר? זה לא יעבוד הפעם

תחושה של יהיה בסדר ושיטת הסמוך על... והחברות יסתדרו - הן שגויות מיסודן. העובדה שטרם התקבלו ידיעות על חברות שקורסות כמגדל קלפים, גורמת לתחושה של מרווח ביטחון גדול, של יש עוד זמן, כך שאין צורך לטפל בשער החליפין - אבל זוהי מציאות מדומה. מתחת לפני השטח מתקיימת תנועת מלקחיים של ירידה בהכנסות של חברות יצואניות - הנאלצות להתמודד בתקופת משבר חמור גם עם מצב של צניחה ברווחיות בשל העלייה היחסית בהוצאות השכר עם התחזקות השקל, וקריסת ערך תמורות היצוא במונחים שקליים.

נתוני התוצר של הרבעון השני שפורסמו אמש (ג'), צריכים להדאיג מאוד את קברניטי המשק. על פי נתוני הלמ"ס, נרשמה ירידה בקצב שנתי של 28.8% בתוצר הגולמי. המשמעות: היה וכל הרבעונים יהיו כמו הרבעון השני של השנה, הרי שבסיכום שנת 2020 התוצר יירד בפועל ב-28.8%. אולם ככל הנראה לא כך יהיה.

גם אם מסתמן שבמחצית השנייה של השנה תירשם התאוששות מסוימת בנתוני הצמיחה - השנה צפויה להיות שנת המיתון הקשה ביותר של המשק הישראלי מאז ומעולם. ראוי להדגיש כי התוצר העסקי ירד ברבעון השני בשיעור של 34.8%, בנטרול התמיכות של המדינה. משמעות הדבר היא שהפגיעה במגזר היצרני במשק היא משמעותית וחמורה עוד יותר.

מדאיגה מכל היא הירידה בתוצר העסקי והפגיעה ביצוא, שהם הבסיס לשמירה ועידוד תעסוקת העובדים במשק. קושי בהתאוששות המגזר העסקי עלול לבשר על הצונמי שבדרך, תוצאה הצפויה מאי-יכולת המשק לייצר משרות חדשות ביום שאחרי המשבר. אופן הפעלת מדיניות החל"ת, הגוררת את עידוד האבטלה, זועקת לשמים.

קרן טרנר איילצילום: אוליבייה פיטוסי

היעדר אסטרטגיה - ואדישות לשוק המט"ח

את הטור בשבוע שעבר הקדשתי לעזיבה של הפקידות המקצועית הבכירה במשרד האוצר, דווקא בזמן משבר הקורונה החמור. התעלמות ממצב שערי החליפין היא סימפטום של היעדר מנהיגות כלכלית - ושוב יהיה זה המשק שישלם את המחיר. הפגיעה בצריכה, בתעסוקה והנסיקה בהוצאות גררו פגיעה בהכנסות ממסים וגירעון מאמיר. אין כל תוכנית המופעלת הלכה למעשה שמטרתה לתמוך בפעילות העסקית.

היעדר אסטרטגיה ברורה וממוקדת - כאשר לא נוקטים באף צעד, בדומה להתנהלות ב-2008 עם פרוץ משבר הסאב-פריים - אינה נכונה למשבר הקורונה. נדרשת כעת פעילות אקטיבית בדומה לצעדי הממשל בארה"ב, לאור הירידה החדה בפעילות הריאלית של המשק.

העובדה שאין פקידות מקצועית מונעת נקיטה בפעולות חשובות, הנדרשות למשק דווקא בזמן משבר. מענקים, הקלות באגרות והפחתת מסים הם חשובים, אך לא הם בלבד ימנעו נטישת חברות או יצילו את שוקי היעד של היצואנים הישראלים.

תוכנית מקיפה לתמיכה בשערי החליפין ותנאי הסחר של היצוא הישראלי מצד משרד האוצר - היא קריטית, במיוחד עכשיו. לא די בצעדים מוניטריים שנוקט בנק ישראל, הגיעה העת לצעדים פיסקליים משמעותיים בדומה למדינות רבות בעולם. למהלך שכזה משמעות רחבה ועמוקה, החשובה הן בכל הנוגע לפיטורי עובדים או הוצאתם לחל"ת והן באשר לעידוד חברות להשקעה ופעולה מישראל.

החברות העסקיות שתחומי פעילותן נפגעו פחות מהמשבר, נדרשות להתמודד אף הן עם שחיקת הרווחיות בשל הירידה בביקושים, לצד התחזקות השקל ורמות השפל של שער החליפין. שילוב קטלני של פגיעה במשק בחוליה החלשה והפגועה בעיתוי הכה קריטי שלה – תפגע קשות בתעסוקה של עובדים.

ראוי כי מקבלי ההחלטות יפעלו בהקדם לעידוד הביקושים ושמירת תנאי סחר מיטביים, באמצעות צעדים פיסקליים כהפחתת אגרות, מסים ישירים ועקיפים, הפחתת המע"מ והארנונה; לצד שילוב פעולות מוניטריות כהתערבות במסחר המטבעי, הרחבת האשראי במשק ועידוד האשראי והמימון הצרכני. צעדים הנדרשים בזמן אמת כל עוד יש משמעות ישירה לאפקט המעשי של ביצוע הפעולות.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker