הבכירים באוצר נוטשים - ולא יישאר מי שיתווה מדיניות

הפקידים הבכירים ביותר מרגישים כנראה כי אינם יכולים להיות שותפים יותר לדרך ולמחדל הניהולי והביצועי בתקופת הקורונה

יוסי פריימן
יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
קרן טרנר אייל
קרן טרנר איילצילום: אוליבייה פיטוסי

הפרישה של מנכ"לית משרד האוצר, קרן טרנר אייל, שהגיעה כמנהלת מצטיינת ממשרד התחבורה וכאשת סודו של שר האוצר הנכנס החדש, היתה אולי המסמר האחרון בארון של הבכירים הנוטשים את משרד האוצר, לפניה עשה זאת שאול מרידור, ראש אגף התקציבים לשעבר. להם קדמו רוני חזקיהו שפרש ביולי ומנכ"ל משרד האוצר הקודם, שי באב"ד.

הפקידים הבכירים ביותר מרגישים כנראה כי אינם יכולים להיות שותפים יותר לדרך ולמחדל הניהולי והביצועי בתקופת הקורונה. בטווח הארוך, התמונה המתקבלת אינה נראית טוב, גם בניכוי השפעות המשבר העולמי, שפוקד מדינות רבות.

אחת הבעיות של הקורונה הוא שאם בגל הראשון הטענה היתה שעסקים שלא שורדים את הסגר הראשון, שהשבית כ-25% מהפעילות הכלל-משקית, הם עסקי זומבי שאין להם זכות קיום, הרי בסגר השני, המשבית כ-32% מהפעילות במשק, מדובר כבר בטלטלה של ממש.

גרנד קניון עופר בבאר שבע, סגור בגלל קורונה
גרנד קניון עופר בבאר שבע, סגור בגלל קורונהצילום: אליהו הרשקוביץ

ההשפעות ארוכות הטווח על המשק

סגירת עסקים יציבים ומקומות עבודה: אחת הבעיות שמציבה הקורונה היא שיבוש ארוך טווח לאורך חודשים של פעילות המשק והעסקים. חברות רבות שפעילותן נפגעה יתקשו לחזור להתניע את הפעילות, גם אם משבר הקורונה יעבור ויסתיים כבר מחר בבוקר. עבור חלקם יהא הדבר שקול להקמה מחדש של העסק, התמודדות עם חובות וקשיים תפעוליים לצד העלויות הנדרשות לחזרה לכשירות, חידוש מלאי, איתור לקוחות וספקים ועוד. 

גירעון: הקורונה תגרום בסבירות גבוהה לסטייה ארוכת שנים בגובה ובהרכב הגירעון התקציבי והחוב הלאומי, כל זאת על אף קיומו של כלל ההוצאה ותוואי הפחתת הגירעון שנקבעו בחקיקה. מצד אחד, האילוצים התקציביים יהיו קשים מאוד, עלות גיוסי ההון למימון האשראי העצום שנדרש עד כה לתוכנית הסיוע מוערכת בכ-120 מיליארד שקל ל-2021-2020, ועלות מימון האשראי (הוצאות הריבית) השנה בלבד כבר מוערכת ביותר ממיליארד שקל.

המשמעות היא שהאוצר יידרש להוציא מרכיב משמעותי בתקציב על מימון והחזר האשראי. מצד שני, ההכנסות ממסים צפויות להיפגע קשות. ההערכה באוצר היא כי הכנסות המדינה יקטנו השנה ובשנה הבאה ב-50 מיליארד שקל בכל שנה, פגיעה בעלת משמעות גם בטווח הארוך. כך תיווצר תנועת מלקחיים, שתיצור חור חסר תקדים בחוב הלאומי ובהוצאות מימון והחזר האשראי.

מסעדה סגורה בנמל ת"א בשל משבר הקורונה
מסעדה סגורה בנמל ת"א בשל משבר הקורונהצילום: תומר אפלבאום

עלייה בהוצאה לקצבאות הביטוח הלאומי: הביטוח הלאומי נכנס מתחת לאלונקה כשנדרש לשמש כצינור המרכזי ביישום מהלכי עידוד הצמיחה של הממשלה. לצד פעילותו בתחום האבטלה ועידוד ההכשרה והתעסוקה לצד משרדי ממשלה נוספים, הביטוח הלאומי שימש כצינור להעברת מענקים לציבור לצד פיצוי ייחודי לאוכלוסיות מועטות יכולת ובעלי נכויות וצרכים מיוחדים. אולם מאחר שלקורונה ישנם נזקים ארוכי טווח, שעלולים להתבטא בנכויות או צורך בסיוע, אין לדעת אם המגמה תחריף בעתיד, ומהיכן יגיע המימון לכיסוי חובות המוסד.

אבטלה ותמיכה ארוכת טווח במובטלים: הרעיון להעניק רשת ביטחון למובטלים טומן בתוכו את הרעיון של סיוע חירום בעת משבר, ולא כשינוי דרך ומעבר לדרך חיים חדשה. בשנות השבעים והשמונים למדו רבים כי תוכנית ממשלתית שמרגילה רבים לקבל דמי אבטלה ולא להשתלב בשוק העבודה היא מחלה המחייבת מאבק ושינוי תפישה במטרה למנוע את יצירת הסביבה המעודדת אבטלה. 

עסקים סגורים בירושלים
עסקים סגורים בירושליםצילום: אמיל סלמן

כיצד להניע מחדש את העסקים ולהקטין אבטלה

תוכנית תמריצים חודשיים לחברות שיחזירו עובדים מחל"ת: כשהמדינה מוציאה בכל חודש מאות מיליוני שקלים על תשלום דמי אבטלה של עובדים שיוצאים לחל"ת, מוטב יהיה שתשלם את הקצבאות הללו למעסיקים ככלי לעידוד החזרת עובדים מחל"ת. אולם, על קבלת המענקים להיות מותנית בכך שהמעסיק יתחייב להעסיק את העובד לפרק זמן משמעותי - לפחות כשנה. בנוסף, ראוי כי התוכנית תהיה מוגבלת, או כלל לא תקפה, למעסיקים שיוציאו עובדים לחל"ת לאחר כניסתה לתוקף. זאת, כדי שלא לייצר מצד שני תמריץ להוצאת עובדים לחל"ת כדי לקבל את המענקים.

מענקים למובטלים שימצאו עבודה: גם כאן, במקום לעודד את האבטלה, מוטב יהיה לייצר תוכנית שבה המדינה מציעה מענק חד פעמי גבוה, שיתפרש על פני יתרת הזכאות שנותרה לעובד לדמי אבטלה. התקבולים הללו יתווספו למשכורת החודשית של העובד ולא יחויבו במס. שורש הרעיון טמון ברצון למנוע מצב בו בעלי שכר נמוך מעדיפים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה מאשר לצאת לעבוד. 

עסקים סגורים בתל אביב, בחודש שעבר
עסקים סגורים בתל אביב, בחודש שעברצילום: תומר אפלבאום

המרת דמי אבטלה במענק פתיחת עסקים ומיזמים: אחת הבעיות במשבר היא היעדר תמריצים להקמת עסקים (בדומה לתוכניות באירופה ובארה"ב) במקום אלה שנסגרים. אם רק היו מציעים לכל מובטל את היוזמה הבאה – במקום לקבל אבטלה למשך שנה ולשבת בבית, לקבל את כל הכסף מראש כמענק לפתיחת העסק, כנגד אישור פתיחת עוסק פטור או מורשה ברשויות המס והתחייבות להשקעה של לפחות 20% מהסכום בפיתוח החברה. אותו יזם יוכל להשתמש גם בסכום הראשוני לחודשי המחיה, אך אם לא תהיה לו תוכנית כיצד הוא מייצר לעצמו הכנסה עתידית, המענק ייגמר והוא יישאר ללא הכנסה, כך שבתוכנית כזאת יש תמריץ למי שבוחר בה לקבל מענק ולייצר הכנסות.

מעבר לבידוד חברתי סלקטיבי: בידוד הבוחן ומכמת גם את השפעת המגזר המושבת על הצמיחה, למשל את תרומת ענפי הבידור וההסעדה לתוצר, שפחותה מ-8%, אל מול מהלך של השבתת כלל הסקטור הפרטי, הגורעת 32% מהתוצר. 

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום