הקשר בין דירות להשקעה להתמודדות עם קורונה, או: כך ניתן להתמודד עם נזקי הגל השני

שילוב של מידע וטכנולוגיה יכול לייעל את ההתמודדות עם משבר הקורונה - ולשפר את הסיוע לנזקקים

יוסי פריימן
יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אתר בנייה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבה
אתר בנייה בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

תג המחיר הכלכלי בסגר הראשון הסתכם בכמיליון מובטלים חדשים ועסקים קורסים, גם אם חלקם היו מובטלים זמניים אשר חזרו בהמשך למקומות העבודה. נראה כי המחיר הכלכלי של הסגר השני עלול כבר לחרוג ממסגרת העלות הכלכלית של הוצאה ההמונית של עובדים לחל"ת, אלא תהא במסגרת פיטורים המוניים בשורה ארוכה של ענפים.

אם בסגר הראשון היו אלה ענפי התיירות, הפנאי והבידור שנלחמו על ביסוס מעמדם. הסגר השני יגע בחלקים אחרים בכלכלה הישראלית, ובהם ענפי הביגוד והתעשייה. גם חלקים בתעשיית ההיי-טק עלולים להיפגע. עבור ענפי התיירות, הפנאי והבידור מדובר בסתימת הגולל על מה שכבר מתרחש מספר חודשים.

בסגר הראשון ירדה הצריכה הפרטית בכ-8%. כעת, ירידה נוספת בצריכה הפרטית עלולה להביא עסקים עד לכדי סגירה. פגיעים במיוחד הם הענפים שפועלים במרווחים נמוכים ועסקים חדשים שטרם צברו "שומנים" - במיוחד חנויות ורשתות קטנות. לצדם, חשופה לקריסה התעשייה המסורתית, שנפגעה מהסגר והשחיקה ברווחיות עם הירידה בשער הדולר - ויבוא זול שמתחרה במכירות בשוק המקומי. רמת הפגיעה מהסגר השני תלויה בדרך שבה אנשים ניהלו את העסק שלהם. האם הם שמרו על רזרבות ליום סגריר והתנהלו בצורה אחראית ונכונה.

מי שעוקב אחר בלוג זה נחשף למחקר המרתק של אוניברסיטת אוקספורד שהעלה כי מדינות שיישמו את הסגר הראשון בצורה אמינה, אפקטיבית ויעילה, הצליחו לא רק להוריד את שיעורי התחלואה, אלא להתאושש כלכלית מהר יותר ממדינות אחרת.

סגר בירושלים
סגר בירושליםצילום: תומר אפלבאום

אחת הסיבות העיקריות להצלחה טמונה במרכיב האמון. כשהציבור מאמין וסומך על מקבלי ההחלטות הוא יודע שתמורת התשלום האישי הנדרש במהלך הסגר, הוא יזכה לפיצוי הוגן ביותר.

הסגר הראשון היה אפקטיבי למדי בכל הנוגע לבלימת המגיפה. נראה כי סגר שני עשוי להיות פחות אפקטיבי מכיוון שחלקים בציבור מפגינים חוסר אמון במערכת ובשיטה, לאחר שכבר נפגעו בצורה קשה מבחינה כלכלית. חוסר האמון הוא הבעיה המשמעותית ביותר שניצבת בפני הממשלה.  

קריאת השכמה לממשלה

העובדה שפרויקטור הקורונה, רוני גמזו, התייחס גם לצד הכלכלי, אף על פי שהעיסוק שלו הוא בתחום הרפואי, ראויה להערכה. זה לא מובן מאליו שנציג מתחום הבריאות, בכיר ככל שיהיה, יידרש לקחת בחשבון שיקולים כלכליים בהתמודדות עם משבר הקורונה.

אחת הבעיות שצפו במהלך המשבר היא שהצוותים השונים אינם עושים שימוש רציף ויעיל בהררי המידע שעומדים לרשותם ויכולים לסייע בעבודה מול אזרחי ישראל. כל עוסק מורשה וחברה בע"מ מחויבים בדיווחים שוטפים למע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. המשמעות היא שלמדינה יש בזמן אמת בסיס שכולל מידע עדכני על מצבה של כל חברה וחברה. מדוע לא נעשה שימוש חיובי במידע זה על מנת לסייע לחברות שנמצאות שבקשיים.

דרך אחת לבסס את האמון מחדש בקרב הציבור הרחב היא יצירת מנגנון "יוזם ודוחף" – שיעניק פיצויים ויסייע ליזמים בהתאם למידת הפגיעה בפעילות העסקית. מנגנון שכזה יראה לציבור שהוא שותף לדרך.

משרד האוצר פירסם בשבוע שעבר את סקירת הנדל"ן החודשית. בסקירה ציין משרד האוצר כי "שיעור גבוה של משקיעים שיצאו לחל"ת התחילו למכור דירות להשקעה". העובדה שנמסר מידע ממוקד שכזה מוכיחה כי ניתן לבנות מנגנון יעיל של איסוף וטיוב נתונים על שכירים, עצמאיים, עסקים, חברות ובעל עסקים, תוך שמירה קנאית ומאובטחת של המידע. נקווה כי שילוב של מידע וטכנולוגיה יוביל לייעול ושיפור בסיוע לציבור ובמודעות לצרכיו.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker