מחקר חדש מלמד שהדרך להתאוששות כלכלית עוברת בסגר והגבלות מחמירות

מחקר שפורסם באחרונה מלמד שמדינות שדגלו בסגר היו דווקא אלו שרשמו התאוששות מרשימה וחדה יותר בחזרה לפעילות הכלכלית, בהשוואה למדינות שלא אימצו מדיניות של סגר מחמיר

יוסי פריימן
יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צעירים ומבוגרים בירושלים בזמן הקורונה (למצולמים אין קשר לנאמר)
צעירים ומבוגרים בירושלים בזמן הקורונה (למצולמים אין קשר לנאמר)צילום: אמיל סלמן

מדינות רבות ברחבי העולם, כמו בריטניה וספרד, נפגעו מהקורונה, אך למדו להסתגל ולנהל את המשבר בצורה טובה. אחרות, כמו דרום קוריאה ואוסטרליה, הצליחו לשמור על שיעורי תחלואה נמוכים וכלכלות עם פגיעה נמוכה. לעומת זאת, בישראל המצב לא תואם אף אחד מהתרחישים.

ישראל, שהיתה מובילת דרך למדינות רבות כשהחליטה להכריז על סגר ובידוד חברתי מלא כבר בסוף מארס, הצליחה באמצעות לבלום את הנסיקה בהיקף התחלואה. אולם לצד ההחלטה האמיצה וההגבלות החמורות, ההנהגה בישראל לא השכילה לאמץ לאורך זמן מהלך לא פופולרי של צעדים דרסטיים בולמי תחלואה. היעדר מדיניות עקבית וקפדנית במלחמה בנגיף, מאלצת כיום את המשק הישראלי לשלם מחיר כלכלי כבד של האטה מתמשכת בחזרה המוגבלת לשגרה.

חברת המחקרים הכלכליים אוקספורד אקונומיקס, שמרכזה בעיר אוקספורד, פירסמה באחרונה מחקר שבחן את הביקורת על מדיניות האצבע הקלה שהונהגה ברחבי העולם בקבלת ההחלטה על בידוד חברתי. המחקר ביקש לבחון את השפעת הסגר על מידת הנזק הכלכלי שנגרם.

מנתוני המחקר עולה כי מדינות שדגלו בסגר מחמיר ובהגבלות משלימות היו דווקא אלו שרשמו התאוששות מרשימה וחדה יותר בחזרה לפעילות הכלכלית, בהשוואה למדינות שלא אימצו מדיניות של סגר מחמיר.

מסעדה בלונדון, בריטניה
מסעדה בלונדון, בריטניהצילום: JOHN SIBLEY/רויטרס

מומחי כלכלה ורפואה התחבטו - ומתחבטים - כל העת, בשאלת האיזון שבין מדיניות של סגר ושמירה על הפעילות הכלכלית. הדעות היו ונותרו מגוונות מאוד, ולכל החלטה יש מחיר לכאן או לכאן. חוקרי אוקספורד ביקשו להתמקד בצד המעשי, ובחנו את השאלה המרכזית של מה כדאי ונכון לבצע; האם הפחתת תחלואה באמצעות סגר היא האמצעי הנכון כדי לייצר ודאות כלכלית ועסקית, או שמא עדיף לשמר חיי שגרה בצל מגפה ללא סגר או בידוד.

במבחן התוצאה, ישראל כשלה. המדינה ידעה לפעול נכון בתחילת המגפה, כשהטילה סגר ונאלצה לשלם מחיר כלכלי כבד בעקבות ההשבתה הכלכלית, אולם היעדר מדיניות עקבית והחלטית הביאה להידרדרות חזרה לנתוני תחלואה גבוהים לצד מספר נדבקים הגדל מדי יום.

גרמניה התאוששה

מדובר במצב של אי ודאות, כשלטעויות אפשריות יש מחיר גבוה בכל אחת מהחלופות שתתקיים לכאן או לכאן. המחקר מלמד כי מדינות שבהן נצפו שיעורי תמותה גבוהים טעו בכך שלא הטילו סגר מוקדם, יותר ובכך תרמו לקריסה של מערכות הבריאות, בעוד במדינות עם שיעורי תמותה נמוכים מאוד, כמו ישראל, זכו קובעי המדיניות לביקורת חריפה על כך שבחרו להטיל בידוד חברתי שפגע בכלכלה. לפגיעה בכלכלה יש מחיר שאינו רק במישור הכלכלי אלא גם במישור הבריאותי - מחקרים מראים שמי שפוטרו ממקום עבודתם או שעסקיהם כשלו, ספגו לעתים בנוסף לשבר הכלכלי גם פגיעה בריאותית.

בישראל – סגר מחמיר, תחלואה גבוהה, ושיעור אבטלה גבוה

אם מביטים על המדדים במחקר של אוקספורד, שבהם ישראל לא הופיעה, ניתן להסיק שישראל היתה יכולה להיות דוגמה גרועה ויוצאת דופן לתוצאות מדיניות הבידוד החברתי המחמיר.

המדיניות הישראלית החלה בהחלטה נכונה להטיל סגר, אולם עד מהרה התברר כי הצעדים שננקטו לא היו אפקטיביים להורדת היקף התחלואה, בעיקר בשל היעדר ניהול כולל עקבי ומקצועי של המצב. ישראל מסמנת את הכישלון, הן במישור הבריאותי בעקבות הסגר הלקוי והן בהשפעת הסגר על ההתמודדות עם המשבר הכלכלי.

חוזרים לנוע

מידת פגיעת הסגר בתוצר כפונקציה של גמישות העבודה מרחוק

אחת הטענות שניסו חוקרי אוקספורד לבדוק היתה אם ככל שמספר המשרות שמבוססות על אינטראקציות חברתיות גבוה יותר, כך הכלכלה נפגעת יותר במקרה של בידוד חברתי. מצב זה מסביר, לטענת חלק מהכלכלנים, את הירידה החדה שנרשמה בתמ"ג של מדינות כמו ספרד ובריטניה, שבהן הונהג משטר של בידוד חברתי מחמיר במהלך המחצית הראשונה של 2020. ספרד, שהכלכלה שלה המבוססת יותר על תיירות ופחות על שירותים פיננסים, ביטוח וטכנולוגיה, לעומת בריטניה, אכן נמצאה כפגיעה יותר להשפעת הבידוד החברתי – סגר, על מצבה הכלכלי.

עם זאת, בריטניה שמרה על מעמדה כמרכז פיננסי ועסקי בינלאומי, על אף הברקזיט, והיא משמשת צומת חשוב ומרכזי בחיבור בין חברות, מדינות וכלכלות. העובדה שחלק גדול מהעובדים בבריטניה מסוגלים לבצע את עבודתם ללא אינטראקציה חברתית ובאמצעות העבודה מרחוק תורמת לחוסנו של המשק הבריטי ולהבנת תוצאות המחקר.

תלמידת בית ספר יסודי מחבקת את המורה שלה מרחוק, ברצלונה, ספרד, יוני 2020
תלמידת בית ספר יסודי מחבקת את המורה שלה מרחוק, ברצלונה, ספרד, יוני 2020צילום: Emilio Morenatti/אי־פי

ריחוק חברתי גם ביום שאחרי

אחת הבעיות עם מדינות שניהלו מדיניות ניהול כושלת בהתמודדות עם מגפת הקורונה טמונה בעובדה המצערת כי מדינות אלו לא נכשלו רק במישור הבריאותי, אלא שהן עתידות להפגע גם במישור הכלכלי, שכן הן עתידות לסבול מפגיעה חמורה יותר עם הסרת הסגרים בעקבות שחיקת התוצר המקומי הגולמי.

כך למשל, ניתן לראות אפילו בישראל, מדינה שבה מתקיימים סקרים שוטפים באשר לשמירה על ההנחיות הרפואיות. העובדה שהבידוד החברתי והסגר לא בלמו את עוצמת המגפה ואת האפשרות להידבק, הביאה לכך שאנשים רבים מעדיפים להימנע מקרבה חברתית כצעד מחמיר למניעת הדבקה. הימנעות ממפגש חברתי המגבילה קיומם של אירועים חברתיים, אירועי תרבות, הליכה למסעדות ומקומות בילוי, היא מדיניות שיש לצדה השלכות כלכליות חמורות, בהשוואה למדינות שהצליחו להוריד את היקפי התחלואה באופן דרמטי, ובכך תרמו לתחושת הביטחון והנכונות למעורבות חברתית מבוקרת.

טוב יהא אם קובעי המדיניות יבחרו במיגור התחלואה האפשרי גם במסגרת מהלך של סגר סלקטיבי, מהלך שמצמצם ומכיל את הנזק ברמה המקומית, תוך צמצום האפקט הכלכלי הרחב של סגירת המשק, לצד עידוד הצמיחה והחזרה משגרת הקורונה לחיי היומיום.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker