האינדיקטור שמדאיג את וורן באפט - ומאותת על בועה בשוק המניות

לטענת המשקיע המפורסם, מצב שבו שווי שוק המניות המצרפי הינו גדול מהיקף התוצר הינו מצב חריג. או במלים אחרות: איתות לשינוי קרב בשוק

יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
וורן באפט
יוסי פריימן

בשני העשורים האחרונים שוקי המניות ברחבי העולם נעו בתנודתיות. מהלך ירידות משמעותי התרחש כששווי שוקי המניות הגלובליים עבר את ערכו של שווי התוצר העולמי. אירוע כזה קרה בשנת 2000 עם בועת הדוט קום, כאשר שווי חברות נסק לגבהים ושיקף רמת מכפילי שווי קיצוניים; ב-2008, בעת פרוץ משבר הסאב-פריים; ובעת התיקון שנרשם בשוק המניות ב-2018.

האינדיקטור שהגה המשקיע האגדי וורן באפט, שנחשב לאחד המשקיעים הטובים ביותר בהיסטוריה, זכה בראשונה לפופולריות רבה ביוני 2000. באותה שנה, מדד הנאסד"ק התנתק לחלוטין מהשווי הכלכלי של החברות שנסחרות בו. השפעת המדד על תמחור מניות הטכנולוגיה בעולם היה כה משמעותי עד שאפקט הדומינו גרר לנסיקה גורפת בשוק המניות הגלובלי - ועמו הפך המדד לבועתי לאחר התנתקות מחיר המניות מערכן הראלי של שווי החברות שנסחרות במדד.

עבור המשקיע עתיר הניסיון וההצלחות, מדובר באחד האינדיקטורים המובהקים שברשותו לניתוח ותמחור שוק המניות. עיוותים רבים נגרמו בעקבות העובדה שמספר מצומצם של מניות טכנולוגיה גוררות מעלה את שווי המדד כולו וכך נוצר שווי מצרפי חריג וקיצוני למדד המניות. מהלך דומה מתרחש במדדים השונים כאשר קומץ חברות נוסק באופן קיצוני וגורר עמו מעלה את ערך המדד.

דבריו של באפט הינם פשוטים להבנה גם למי שאינו אנליסט מומחה לניתוח ניירות ערך. לדברי באפט, מצב שבו שווי שוק המניות המצרפי הינו גדול מהיקף התוצר הינו מצב חריג. או במלים אחרות, מצב שבו שוק המניות נסחר בתמחור יתר אינו הגיוני כלכלית והדבר מאותת על תיקון קרוב.

נשאלת השאלה מדוע לדעת באפט יש קשר הדוק בין היקף התוצר הגלובלי, שהוא סך הסחורות והשירותים שיוצרו בשנה נתונה, לשווי של כלל שוקי המניות הגלובליים? שהרי שוק המניות משקף ציפיות עתידיות בעוד נתוני התוצר הינם נתוני עבר.

ערך השירותים והסחורות שמייצרות כלל החברות שנסחרות בבורסות ברחבי העולם, יחד עם היקף ההוצאה הממשלתית העולמית, מראים באופן ברור האם אותן חברות הגדילו את ההכנסות ואת רווחיהן.

בורסת בנגקוקצילום: Sakchai Lalit/אי־פי

החשש גובר כאשר היקף ההכנסות והרווחים של החברות הנבחנות אינו גדל בקצב תואם לעליית שווי המניות. מדובר במצב של אנומליה, או תמרור אדום שמאותת על שינוי מגמה ותיקון בשוק.

חשוב לציין כי חברות ועסקים רבים אינם נסחרים בשוקי ההון, כך שאינם נכללים במדד המניות הסחירות. לכן אפשר וחסר מידע זמין באשר לערכן ולשינוי שחל בשווין תהיה השפעה על נתונים שנדרשים לצורך קבלת ההחלטה.

התוצר העולמי יירד השנה בחדות ושוקי המניות לא

אנליסטים רבים, כלכלנים ומומחי שוק ההון, ניסו להסביר את הפער הגדול שנוצר בין נתוני התעסוקה, המסחר והצמיחה שרשמו ירידות חדות, מול השינויים בשוקי המניות ברחבי העולם, שרשמו עליות ואף נסיקות חדות בתקופה של האטה בפעילות הכלכלית. מחד, בימי הסגר והבידוד החברתי נרשמה קריסה במחירי המניות בשווקים השונים, מקומית וגלובלית, אולם בהמשך נרשם תיקון מרשים. מבחן הנתונים מלמד כי בוול סטרייט חזר השוק במהירות לעליות ושבר שיאים - גם בשעה שנתוני המקרו כלכלה מתקשים להתאושש מרמות השפל.

התמונה שמתקבלת היא ששוקי המניות מגלמים תרחיש התאוששות פנומנלי ונשענים בעיקר על ציפייה לאפקט שייווצר בעקבות הוצאות ענק של ממשלות ברחבי העולם, רכישות אג"ח בהיקפים אדירים על ידי הבנקים המרכזיים, תוכניות סיוע מוניטריות בהיקפים אדירים ושלל צעדים שננקטו לעידוד הביקושים והצריכה.

שלל התוכניות המוניטריות והפיסקליות, לצד צעדי עידוד הביקוש והביקושים הממשלתיים, מתגלגלים בשני ערוצים מרכזיים. מצד אחד, הם מפחיתים את תשואות האג"ח והריביות חסרות הסיכון. המשמעות היא שיותר שחקנים בשוק מוכנים לקחת סיכונים ולהשקיע בשוק ההון ונוצרות בועות פיננסיות שמשפיעות על העברת כספים לנכסים שמסוכנים בחלקם אף יותר ממניות. בחלק מהמקרים החיפוש אחר תשואה מוביל להשקעה בנכסים עתירי סיכון, תוך התעלמות מהפיצוי הזניח שניתן למשקיעים עבור נטילת הסיכונים.

באמצעות הרחבות כמותיות, מוזרם הון שיוצר ביקושים למניות שבחלקן הוחזקו בחיים אף על פי שאינן בעלות זכות קיום - "מניות זומבי".  במצב שכזה, משבר בסביבה של שוק מניות קורס עשוי להיות חמור שבעתיים.

הדרך השנייה שבה פועלים התמריצים בשוק הינה בדרך של הגדלת הביקושים לתוצר בפועל, באמצעות הגדלת הצריכה הפרטית, השקעות והגדלת ההוצאה הציבורית כמדיניות אנטי מחזורית.

בצידו השני של מדד באפט נמצא התוצר הגלובלי. מבחן בסיס הנתונים מלמד כי המדד נסמך על היקף התוצר הגלובלי בשנה החולפת. נתון זה אינו לוקח בחשבון את משבר הקורונה שגורר למיתון גלובלי. בנוסף, הירידה הצפויה בתוצר במהלך 2020 אינו בא לידי ביטוי בנתונים העדכניים ויידרשו עוד חודשים ארוכים עד לשילוב הנתונים החדשים במידע הזמין ובבסיס התכנון. מהאמור עולה שירידת היקף התוצר הגלובלי והנסיקה בשוק המניות גורמים לנסיקה חדה עוד יותר ביחס שבין שווי שוק המניות לתוצר העולמי.

איך ייתכן שהתמריצים הרימו את שוקי ההון - אבל לא את התוצר?

עד כמה חזקים יהיו שלל צעדי המדיניות (מוניטרית ופיסקאלית) והאם יהא בכוחם לתמוך בעידוד הפעילות עד כדי כך שיצדיקו את רמות המחירים בשוק המניות? על שאלה זאת מתקשים הכלכלנים לענות. האי ודאות באשר להשפעות הקורונה והחורף המתקרב, מעלים חששות. גם המתיחות ביחסי ארה"ב-סין וארה"ב-אירופה תורמים לאי ודאות.

בארה"ב דיווחו כי בחשבונות העובר ושב קיימים פיקדונות נזילים של כ-4.7 טריליון דולר - שיא. ההון הרב שנמצא על הגדר בבנקים והשפעתו על רמות המחירים, האינפלציה ושוקי המניות בטווח הקצר והבינוני מחייבים משנה זהירות. בחינת הנתונים מראה כי שלל הצעדים שננקטו לעידוד הפעילות הכלכלית לא היה בכוחם עד כה לחולל את השינוי במגמת ההתכווצות של תוצר הגולמי.

התמריצים שינו את המשוואה בשוקי ההון - אבל לא בכלכלה

לפי כלל בסיסי בכלכלה, נדרש טיפול במגמה אם רוצים לחולל בה שינוי. המגמה הנוכחית הינה של האטה. הסיוע הממשלתי והמוניטרי שניתן על מנת לשנות את המגמה לא שינה את המצב הכלכלי. לכך התכוון באפט כאשר הציג את המדד.

באפט התכוון שתמריץ גדול ככל שיהיה לא יהא בכוחו להביא לשינוי מהיר בתוצר בהיקף דרמטי שיעזור לבטל את היווצרותו של מיתון. למרות זאת, אין צורך למהר ולצאת משוק המניות, שכן תזמון השוק הינו משימה בלתי אפשרית.

גישת באפט, הרואה את המדדים כסמן להבנה ולימוד הסיכונים ומצבי אנומליה של חוסר הגיון בתמחור נכסים פיננסיים, מאפשרת קבלת החלטות בצורה זהירה ונהירה יותר, במיוחד בכל הקשור לנכסי סיכון.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker