היצוא משלם את מחיר ההסתמכות על סל המטבעות

בזמנים של שבר כלכלי חמור, ראוי כי קובעי המדיניות יפעילו את "התותחים הגדולים" במטרה לשמור על חוסנם של קטרי המשק - חברות הענק שסיפקו למדינה את הבסיס לנסיקה שנרשמה ברמת החיים ובהכנסות המדינה ממסים

יוסי פריימן
יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכולה בנמל חיפה
מכולה בנמל חיפהצילום: רמי שלוש

ביולי 1976 הנהיג בנק ישראל לראשונה את "סל המטבעות". בנק ישראל, באותם הימים, החל לפחת את המטבע המקומי (לירה ובהמשך השקל) אל מול סל מטבעות שהורכב לראשונה מסל של חלק ממטבעות היצוא המרכזיים של ישראל של אותן השנים, ובהם הדולר האמריקאי, המרק הגרמני, הליש"ט, הפרנק הצרפתי והגילדן ההולנדי, חמש מטבעות העוגן של היצוא המקומי. 

מדיניות בנק ישראל בקביעת שער הסל עברה שינויים במהלך השנים, מפיחות זוחל לשער מנויד מנוהל. כך, כעשור מאוחר יותר, הונהג שער סל מטבעות חדש, שמטבעותיו ומשקליהם שיקפו את סחר החוץ של ישראל בסחורות ובשירותים (למעט יהלומים). 

עד ליוני 2005, נקבע שער החליפין ביחס לסל מטבעות ולא ביחס למטבע בודד. החל ביוני 2005, עם ביטול רצועת הניוד של שער החליפין של השקל אל מול סל המטבעות, עבר בנק ישראל לפרסום סל המטבעות לצרכים סטטיסטיים בלבד של שער הסל. 

ביישום מדיניותו, בנק ישראל מתערב במסחר באמצעות פעולות רכישה או מכירה של הדולר האמריקאי, כשאת השער היציג קובע לרוב בנק ישראל, באמצעות שיטת מדידה של דגימות שערים, שאותם הוא מבצע במרחב זמנים מוגדר, במהלך המסחר הבין בנקאי המקומי. על אף שהתערבות במסחר במט"ח מבוצעת באמצעות מטבע בודד (הדולר האמריקאי), הרי שאת מדיניותו במישור האנליטי מבסס הבנק ביחס לשער "עוגן" - שהוא השער הנומינלי האפקטיבי של סל מטבעות הסחר והשירותים של מדינת ישראל. בבנק ישראל מעדכנים את הרכב ומשקל המטבעות.

בבחינת משקל מטבעות הסחר של ישראל ב-2006, נמצא כי הדולר האמריקאי תפס משקל של יותר מ-65% בסל מטבעות הסחר, ואילו ליורו נמצא משקל של כ-23% בלבד. חלף יותר מעשור, והיצוא והיבוא הישראלי פרצו גבולות והגיעו למחוזות מרוחקים. אולם לצד ההצלחה בפרישה הגיאוגרפית, נשחק משקל הדולר מסך מטבעות היצוא הישראלי, כך שכיום הדולר תופס כ-40% מנפח מטבעות הסל,  בעוד משקלו בסל המטבעות המשוכלל צנח לכדי 28% בלבד, כפי שפורט בטבלה שבהמשך.

הפער נובע מכך שסל המטבעות של בנק ישראל, מטרתו לשקף את כלל תנועות הסחר והשירותים של ישראל. מאחר שחלק גדול מהיבוא הישראלי מגיע ממדינות יורופה ואסיה, ואילו היצוא הישראלי, שנהפך בעשור האחרון למוטה עוד יותר לשירותי תוכנה והיי-טק, מופנה בעיקר לארה"ב ולמדינות הסוחרות בדולר אמריקאי.

סל המטבעות

על רקע התלות של תעשיות יצוא מובילות בישראל בדולר האמריקאי, הרי שחברות אלו קובעות את מדיניותן בין היתר על בסיס שער החליפין של הדולר-שקל. בנק ישראל בוחן את התמונה המקרו כלכלית של כלל המשק, וקובע את מדיניות הבנק על בסיס השינוי בסל מטבעי רחב. ההתייחסות לעוגן ייחוס שונה עשוי להסביר כיצד נוצר הפער שבין השיטות. בעוד חברות היי-טק, המייצאות בדולר, מוצאות עצמן נאבקות בשוקי היעד למכור ולהגדיל את היקף המכירות, הרי שבשורת הרווח עם ייסוף השקל, רווחי החברות נשחקים.

ייסוף השקל מול הדולר פוגע בכושר התחרות של החברות המקבלות פחות שקלים עבור תמורות היצוא. מנגד, טוענים בבנק ישראל כי התמונה המקרו כלכלית שונה. בנק ישראל קובע את החלטות ההתערבות שלו בשוק המט"ח, תוך בחינת ההשפעות של תנועות ההון על שער השקל אל מול סל המטבעות. 

אולם בפועל, בשבועות האחרונים ובפרט בתחילת אוגוסט 2020, בעוד המטבעות המרכזיים בעולם מתחזקים אל מול הדולר, בזירה המקומית השינוי בשער סל המטבעות מתון בהרבה. התחזקות המטבעות המרכזיים גוררת בהתאמה להיחלשות הדולר בעולם וגם אל מול השקל. נמצא ששער סל המטבעות מתחזק, ומנגד היצוא הישראלי, הממוקד במכירות בדולר, נפגע קשה.

סל המטבעות לא משקף את הפגיעה של משק מוטה דולר

מאז שנקבע ההרכב סל המטבעות המקורי ב-1976, בנק ישראל בודק מעת לעת את הרכב מטבעות הסחר והשירותים בשנה החולפת, ומשווה אותו עם הרכב הסל הממוצע באותה שנה. היצוא הישראלי נחשף לבעיה שאינה כרוכה בעדכון שגוי של הסל, אלא במידת היכולת לשנות את הרכבם של המטבעות ומשקלם בסל. 

כפי שהסברתי בטור קודם, הפגיעה הכלכלית בעת משבר הקורונה היא קשה ומשמעותית, במיוחד בהשוואה למצב שבו הכלכלה נתונה בתהליך צמיחה. מבחן הנתונים מראה כי היצואנים הישראלים נפגעים מההאטה בפעילות הכלכלית הגלובלית, ומכך שכל דולר יצוא מניב פחות שקלים, כשהיצואנים באים להמיר את התמורות לשקלים ולרכוש שירותים וסחורות בישראל. בפעם השנייה, היצואנים נפגעים מהנסיקה בעלות העסקת העובדים, עלות המתייקרת דווקא עכשיו בתקופה של משבר כלכלי. 

תנועת שערים

מבט מהיר בגרף מלמד כי סל המטבעות מגיב בעוצמה עם תנועת שער הדולר-יורו. שער הדולר-שקל ממשיך לנוע במרחב מוגבל, מהלך ממתן המונע מצבים של תנועה חדה ושל נסיקות/צלילות בשערים. 

אילו פתרונות קיימים?

הגישה המסורתית בכלכלה רואה ביצואן כאחראי לשמירת ערך התמורות והרווחיים. הגישה הזו תצפה שכל בעל מניות יפעל לשמור את רווחיו בהתאם לתוכניותיו ומדיניותו. מנגד, במהלך השנים חל שינוי הקורא לרשת ביטחון ומעורבות ממלכתית בשמירה על חברות עוגן.

בזמנים של שבר כלכלי חמור, ראוי כי קובעי המדיניות יפעילו את "התותחים הגדולים" במטרה לשמור על חוסנם של קטרי המשק - חברות הענק שסיפקו למדינה את הבסיס לנסיקה שנרשמה ברמת החיים ובהכנסות המדינה ממסים. התערבות ממשלתית לשמירת שער חליפין תעודד יצוא, תספק ודאות לטווח ארוך ותאפשר ליצואנים לשרוד את המיתון הכלכלי הקשה. 

ספינת מטען
ספינת מטעןצילום: בלומברג

קופת המדינה תרוויח פעמיים

לא זו בלבד, אלא שיצואנים חזקים הם יצואנים שרושמים רווח נקי בשורה התחתונה ומשלמים מסים, כך שקופת המדינה תרוויח כמה פעמים - ממסי הכנסה גבוהים יותר שישלמו החברות; מגיוס עובדים שישלמו מסים על הכנסתם; מרכש שיבצעו היצואנים בשוק המקומי; מפעילות של רכש גומלין; ומשלל פעולות רכש שיבוצע אותן החברות כשרווחיהן יגדלו ויאפשרו את ההתרחבות.

התרחבות עסקית גורמת לאפקט הדומינו, שבו עסקים שירוויחו יותר ישלמו יותר מסים ויתרמו להרחבות מעגל הנהנים מהגידול בהכנסתם, ובתוכם קופת הכנסות המדינה.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker