יוסי פריימן
יוסי פריימן

שער המטבע המקומי מבטא את הביקוש למטבע בימי שגרה ובעתות משבר כלכלי. בעשור האחרון, עם השיפור החד בנתוני המקרו כלכלה של ישראל בזמן שבעולם נרשמים האטה ומשבר כלכלי, ישראל נהנתה מהצלחה כלכלית. דירוג האשראי של ישראל עלה, שוק האג"ח המקומי צורף למדדי אג"ח בינלאומיים ומעל לכל גבר העניין בתעשיות ההיי-טק של ה"סטארט-אפ ניישן".

בתקופה של פריחה נהפך השקל לשם נרדף למטבע חזק הנהנה מעודפי ביקוש חסרי תקדים. נתוני מקרו כלכלה מרשימים, ובהם פער חיובי ומרשים בנתוני הצמיחה אל מול כלכלות העולם המערבי, גירעון ושיעור אבטלה נמוכים ויחס חוב תוצר נמוך הנתון במגמת ירידה, עוררו עניין רב במשק הישראלי. כל אלה התבטאו גם בכניסה משמעותית של השקעות לישראל, מגזר ההיי-טק רשם אקזיטים משמעותיים וסטארט-אפים מקומיים גייסו הון בהיקפים משמעותיים של מיליארדי דולרים בשנה.

בעתות של משבר בשווקים הפיננסיים ועל רקע האי ודאות, גובר הביקוש לצמצום החשיפה למשק הישראלי ועמו נוטה השקל להיחלש והמטבעות הזרים להתחזק - כפועל יוצא של התהליך שבו משקיעים נאחזים בנכסים ש"נתפסים" כבטוחים, ומוכרים נכסים שנחשבים למסוכנים יותר כמו נכסים דלי סחירות, מניות ואיגרות חוב קונצרניות ונכסים שחשופים לאירועים ותנודות בשווקים.

באמצע מארס התרחש התהליך המתואר באופן זמני מאוד, ובמהלכו היתה מצוקת נזילות כאשר שערי המניות קרסו לרמות שפל ולקוחות מוסדיים נזעקו לחסל עסקות גידור ורכשו מיליארדי דולרים. המהלך יצר עודפי ביקוש לדולר בהיקף שיא. בעקבות הנסיקה בביקושים שער הדולר קפץ לעבר 3.9 שקלים לדולר לפרק זמן קצר מאוד.  

מיד לאחר הרחבת הנזילות והעמדת מסגרות בהיקף של 7.5 מיליארד דולר מצד בנק ישראל, נבלמה הנסיקה ושער הדולר שב והתייצב מתחת לרמת 3.6 שקלים לדולר. מאז שב הדולר ועמו סל המטבעות להיחלש. מנגד, הכלכלה הישראלית נותרה חשופה ונשארה פגועה, בגלל חוסנו של השקל וחולשת הדולר.

נפילת הדולר מייקרת את השכר השקלי עבור היצוא

אין ספק שכאשר ברחובות נשמעת המחאה ועסקים רבים עומדים על סף קריסה, הסיוע לחזקים לא מתקבל בעין יפה. לעתים נדרש לעשות צעד אחורה ולהביט על המכלול. על  מנת להקטין בהקדם את שיעור האבטלה הגבוה, הנע על פי מדדים שונים בין 10% ל-22%, נדרש לסייע ליצואנים. עם שער חליפין של 3.41 שקלים לדולר, ובזמן של מיתון עולמי, בתקופה שבה שוקיי היעד של מרבית היצואנים הישראלים נהפך מאתגר הרבה יותר, נדרש לסייע למנועי המשק - הקטרים הגדולים.

ככל ששער הדולר יורד ועמו התמורה השקלית שמקבל היצואן עבור כל דולר יצוא קטנה, נפגע קשות כושר התחרות ועלות השכר האלטרנטיבית של עובדים ישראלים מתייקרת. כאשר עבור עלות שכר של 10,000 שקל, שהיה שווה ערך ל-2,700 דולר, נדרש היצואן לשלם יותר מ- 2,900 דולר. זאת עוד טרם חישוב יתר מרכיבי השכר שכידוע אינם זולים במשק הישראלי. במציאות כה מאתגרת הרווחיות נפגעת והיצואן נדרש לצמצומים ולעתים גם פיטורים.

שער החליפין

היקף גבוה של גיוסי חוב עלול להגביר את היצע הדולרים

לאור הגידול המשמעותי בגירעון השנה, בעיה נוספת בשוק המטבע היא ההיקף הגבוה של גיוסי החוב שאליו נדרשת מדינת ישראל ויעוד הגיוסים למימון עלויות מקומיות. הדירוג הגבוה של ישראל והתאבון בשווקים לאג"ח ממשלתי עם תשואה חיובית, יכולים להיות מנוצלים על ידי ישראל לבצע גיוסים בעלות נוחה לטווחים ארוכים.

הגידול המהיר בגירעון, שמצריך מהממשלה לגייס הון רב בתנאי אשראי שנוחים לישראל, מעודדים גיוסי חוב גדולים גם במט"ח. מכיוון שהממשלה לא זקוקה למטבע החוץ בהיקף הנרחב שגייסה, הרי שהיא נדרשת להמיר את המט"ח בחזרה לשקלים ובכך עלולה ליצור עלייה בהיצע הדולרים ביחס לשקל. אולם, בנק ישראל צפוי לנקוט במהלכים שינטרלו אומנם את ההיצע אבל לרמת עודפי היתרות בבנק ישראל יש השפעה על החוב המטבעי באוצר, הריבית המקומית ועוד.

בנק ישראל כמעט לבד במערכה על היצוא

מאז פרשה קרנית פלוג, בנק ישראל, בהנהגת הנגיד אמיר ירון, החל להגביר את מעורבותו במסחר המטבעי. הבנק רכש דולרים בהיקפים גדולים, מהלך שבא לידי ביטוי במיוחד בשנה הנוכחית. רק ביוני גדלו יתרות המט"ח של ישראל ב-4.8 מיליארד דולר, כאשר מרבית העלייה נבעה מרכישות שביצע בנק ישראל. יתרות המט"ח של בנק ישראל רשמו שיא כאשר חצו את רף ה-147 מיליארד דולר בסוף יוני. למרות ההתערבות המאסיבית של בנק ישראל, שער הדולר המשיך להיחלש בזירה המקומית בדומה לחולשתו בעולם כאשר ירד לעבר רמה של 3.4 שקלים לדולר. שער כה נמוך בתקופת מיתון שקול לשער דולר הנמוך בהרבה יותר בתקופה של צמיחה.

בבנק ישראל העדיפו במהלך השנים לראות את שער הנומינלי האפקטיבי כעוגן בקביעת מדיניות הבנק בשוק המטבע המקומי. זהו שער המשקף את סל מטבעות הסחר של ישראל, והוא ממוצע גיאומטרי של שער החליפין של השקל מול 24 מטבעות המיצגים 31 מדינות - שותפות הסחר העיקריות עם ישראל על פי משקל.

אולם, במציאות היום יומית בחינת ההרכב המטבעי מלמד כי הדולר תופס כ-38% מנפח מטבעות היצוא, ואילו ביבוא משקל הדולר פחות בהרבה - והוא מהווה כ-19% בלבד. דבר המסביר את התלות הגבוהה של יצואנים רבים בשער הדולר. מנגד, משקלם ביצוא של היורו ומטבעות רבים נוספים נמוך לעומת משקלם ביבוא. בחלקם הפער משמעותי, כמו ביואן הסיני, שתופס ביצוא כ-8% ואילו ביבוא משקלו כ-15%. מנגד, ביורו הפער קטן יותר כאשר משקלו ביצוא כ-21% וביבוא משקלו כ-27%.

בסביבה שבה הדולר נחלש ושער סל המטבעות מספק תמונה של שער עולה, הרי שסל המטבעות מפספס בגדול את הצגת עומק השבר שעובר על היצוא הישראלי.

מדוע כה חשוב לתמוך ביצוא?

חלקו של היצוא בתוצר בישראל נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. נכון לסוף 2019 עומד חלק היצוא בתוצר על 31.2%, לעומת 30.4% ב-2016. חלק משמעותי מצמיחת המשק נובע מהגידול ביצוא, שתורם לשיפור ברמת החיים וחוסנו של המשק.

דולרים
דולריםצילום: KHAM/רויטרס

היצואנים אחראים על תעסוקה של אלפי עובדים שנהנים מתנאי שכר גבוהים ביחס לענפים רבים במשק. לא זו בלבד, אלא שבזכות ענף הטכנולוגיה, חברות יצואניות מתאפיינות גם בשיעורי פריון ויעילות גבוהים גם בהשוואה בינלאומית. יעילות בפריון מסייעת לרווחיות ומעודדת חברות לפעול מישראל. כמו כן, בעוד הביקושים המקומיים בענפים מסורתיים כמו מסעדות, תיירות ושירותי תחזוקה נפגעו קשות, תמיכה ביצוא תאפשר לעודד ביקושים מקומיים - דבר שיסייע לענפים אחרים במשק להתאושש.

כיצד ניתן לסייע ליצואנים?

מלבד העמדת הלוואות בערבות מדינה, יהיה נכון לעודד את היצוא באמצעות תמריצים ממשלתיים להוזלת עלויות ועידוד קליטה של עובדים מתעשיות אחרות, כפי שניתחנו בפוסטים קודמים. בזמנים קשים יותר, חברות יעדיפו לגייס עובדים מיומנים ויימנעו בין היתר מהשקעה בהכשרות, על מנת לחסוך בהוצאות וליעל תהליכים.

הדרך הנכונה יותר לסייע ליצואנים עוברת במסלול של winwin. באמצעות תמריצי מיסוי כנגד התחייבות לבצע השקעות כבניית מפעלים, ניתן לפתח קווי יצור ומרכזי פיתוח. בתוך כך, ניתן להעמיד מסלולי מענקים לחברות שנפגעו זמנית מהמשבר.

באמצעות הוזלת עלות הקליטה וההכשרה של עובדים חדשים לצד תמריצים לחברות כדי שאלה ירכזו את פעילותן בישראל, אפשר יהיה ליצור למשק הזדמנות פז למשוך חברות מובילות. בעתיד הדבר יתרום למשק באמצעות השקעות ארוכות טווח בישראל, שתורמות לתעסוקה, הכנסות, רמת חיים וסביבה המעשירה שמספק ההיי-טק הישראלי.  

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום