מדמי בטלה לתמריצי העסקה

הגדלת דמי אבטלה בלבד היא כמו לשלוח צ'ק ישירות אל האזרחים. ככלי מדיניות, לטווח ארוך זו תהיה טעות. במקום זה, ראוי לאמץ חשיבה שרואה בדמי אבטלה דרך למימון הכשרה מקצועית, סיוע בשירותים נדרשים ועוד, שיאפשרו להשיג יעדים בעלי ערך לטווח ארוך

יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המוסד לביטוח לאומי. למצולמת אין קשר לנאמר
יוסי פריימן

בתקופת משבר כלכלי, כשמשקי הבית על סף קריסה, הענקת דמי אבטלה מספקת רשת ביטחון עד לחזרה לשגרה. אולם, לאור הסיכון שמשבר הקורונה יימשך זמן רב, נכון וראוי לבחון את השלכות צעדי הממשלה על רקע הניסיון בארה"ב, אנגליה ומדינות נוספות. זאת, במטרה לעצב פתרון גמיש ויעיל לפרט ולמשק כאחד. 

הטעות הממשלתית טמונה בהנחה שאפשר להאריך למובטלים את משך קבלת דמי האבטלה, וכשהמשבר יסתיים, גורם האבטלה ייעלם ועמו המובטלים ישתלבו מחדש בשוק העבודה. מחקרים שנערכו בעולם מלמדים כי ככל שעומק האבטלה מחמיר, כך סיכויו של המובטל לחזור למעגל העבודה יורדים.

יתרה מכך - ככל שגיל המובטל עולה, כך הסיכויים שיחזור למעגל העבודה במהרה, יורדים. אם נכליל את הקבוצה של מובטלים כרוניים עם אלה שגילם אינו צעיר, נקבל אוכלוסייה שתתקשה מאוד להשתלב בחזרה במעגל התעסוקה. המדיניות הקיימת של האוצר, הרואה בדמי האבטלה את חזות הכל, שגויה.

אם נוסיף לכל אלה את העולם הטכנולוגי שבו אנו חיים, עולם של שינויים תכופים, מהירים ומשבשים, אזי ברור כי כיום, יותר מתמיד, עולם העבודה שאותו עזבו המובטלים לא יהיה דומה לזה שיחזרו אליו ב-2021. משמע, המובטלים יוצאים מעולם עבודה אחד ויצטרכו להשתלב בעולם עבודה אחר - עולם המאפשר עבודה מרחוק, בסביבה גמישה לשינויים, תוך שימוש במערכות שונות כמו זום ואחרות, המעצבות נורמות עבודה חדשות.

תור ללשכת אבטלה בזמן משבר הקורונה ביוטה, ארה״בצילום: Rick Bowmer/אי־פי

הפתרונות הכלכליים האפקטיביים במקום דמי אבטלה

הצורך לסייע למובטלים מוצדק וברור, אך הסוגייה העומדת למבחן היא באשר לשיטה הנכונה לעשות זאת, בעולם העסקים של 2020. הגדלת דמי אבטלה בלבד היא כמו לשלוח צ'ק ישירות אל האזרחים. ככלי מדיניות, לטווח ארוך זו תהיה שגיאה, שהתשואה הממשלתית בגינה תהיה נמוכה. במקום זה, ראוי לאמץ חשיבה שרואה בדמי אבטלה דרך למימון הכשרה מקצועית, סיוע בשירותים נדרשים ועוד, העשויים לסייע להפיק מדמי האבטלה יותר מאשר דמי בטלה, אלא כלי להשגת יעדים בעלי ערך לטווח ארוך.  

(מרשים לראות עד כמה רלוונטיים לזמננו דברי הרמב"ם מלפני כ-850 שנה, באשר לטיפול הראוי בסיוע לנזקק [כצדקה לעני]. בדבריו, עוסק הרמב"ם בדרך הראויה לסייע למי שמתקשה לפרנס את משפחתו. הרמב"ם מציין את החשש שהנצרך לעזרה יתרגל ולא ישוב לפרנס את עצמו, מה שמוכר כ"לתת חכה" במקום "לתת דגים". הרמב"ם חיפש פתרון יעיל ואפקטיבי שייתן מענה בונה, מכבד ותומך לנצרך, תוך מיצוי פוטנציאל המקורות שהועמדו למטרה.)

תוכניות לתמריצים ותמיכה במעסיקים: אחת הבעיות בישראל טמונה בחשיבה לטווח קצר, כשחברה הנהנית ממענק ממשלתי נבחנת בשבע עיניים על פעולותיה כבר בטווח הקצר. העובדה שחברה כמו פוקס משכה דיווידנד לבעלי המניות בסמוך לקבלת מענקים וסיוע ממשלתי העלתה את כעסם של רבים. ללא ספק היה בכך צדק. אולם, אילו היו פקידי הממשל דורשים מפוקס כי במקום להחזיר את המענק היא תתחייב להגדיל את מצבת העובדים, אזי היה ניתן לראות במענק סיוע להרחבת היקף התעסוקה תוך התחייבות להעסקת העובדים. זהו מהלך שיש בו הרבה יותר ממענק בלבד, והוא נכון ורלוונטי לעידוד התעסוקה וצמצום האבטלה.

מימון של תוכניות הכשרה לעובדים בחברות היי-טק: אחת הבעיות בשוק העבודה של טרום הקורונה היא מעבר בין תעשיות של עובדים מוכשרים. כשהאבטלה ב-2019 היתה כ-3.3% בלבד, הרי שהיה מדובר על אבטלה של חיפוש עבודה. המונח הכלכלי "אבטלה חיכוכית", שנקרא גם "אבטלה זמנית", משקף את שיעור המובטלים במהלך מעבר שבין עבודות. אולם, השם שניתן אינו בהכרח מתאים כדי לתאר את המצב, שכן שיעור האבטלה במשק של 2019 היה ברמת שפל ושיקף מצוקה הדדית של מחפש העבודה והמעסיק באיתור עובדים במהלך המעבר בין עבודות.

מחוסרי עבודה בלשכת תעסוקה בלאס וגאס, במארסצילום: John Locher/אי־פי

בתקופה של שיעור אבטלה כה נמוך, אנשים מוכשרים שרצו לבצע הסבת מקצוע, למשל להיי-טק, בציפייה לשיפור בתנאי העסקה, גיוון והרחבת קשת המשרות הרלוונטיות, נתקלו בקושי על רקע עלות המעבר בין העבודות - הן לעובד והן העלות מצד החברות הקולטות. העלות נובעת מהיעדר תעסוקה במהלך תקופת החיפוש, עלות ההכשרה, הסיכון שביציאה ממקום עבודה ואי הוודאות באשר לסיכוי להיקלט במקום עבודה חדש. כתוצאה מאי הוודאות והחלופה של התעסוקה, שהיתה זמינה, נבלמה תופעת המעבר ההמוני, כך שתנועת עובדים הייתה לרוב במסגרת התקשרות המוסכמת בין הצדדים טרם המעבר, לעומת מעבר וחיפוש ללא התקשרות מוקדמת, מה שצימצם מאוד את התרחשות השינוי.

כעת, כשמובטלים רבים נמצאים מחוץ למעגל התעסוקה, מחיר הוויתור על מצבם הנוכחי, דמי אבטלה שהם 40%-70% משכר הקודם, הוא זול לעומת טרום המשבר. כלומר, מחיר ההכשרה האלטרנטיבי של אותם עובדים הוזל לעתים גם ב-60%. בכך, נוצר התמריץ לאיתור מקום עבודה, שכן עלות ההימנעות מעבודה ירדה.

מימון ההכשרות המקצועיות עבור ארגונים הוזל

במצב הנוכחי, במקום להמשיך ולשלם לעובדים דמי אבטלה, יהיה חכם יותר לעודד הכשרה מקצועית רלוונטית, מעין תיאום ציפיות בין המובטל לתעסוקה. כך למשל, ניתן לצפות כי בעתיד, עם הגידול בהכנסות של חברות הסטארט-אפ, מענקי ההכשרה והסיוע הנדיב שניתן יחזירו את ההשקעה באמצעות מסים וצריכה מקומית, הן מצד המובטלים שיזכו לתעסוקה, והן מצד המעסיקים ונותני שירותים נוספים במשק בישראל. 

להשקיע ביתרון היחסי

קשה להצדיק מתן תמריצים לחברות סטארט-אפ בעלות פוטנציאל עסקי גבוה, משום שהן עשויות להימכר בעתיד במאות מיליוני דולרים. אבל הפתרונות טמונים בצורך לפעול באופן ממוקד להשאת היתרונות למובטל, למשק ולחברה המעסיקה.

שירות התעסוקהצילום: שירות התעסוקה

כל תוכנית כלכלית שלא תתמקד ביתרונות היחסיים שיש לישראל על פני מדינות אחרות לא תהיה טובה מספיק. כלומר, כל תוכנית שלא תחזק את המיקוד של המשק הישראלי ביתרונות הייחודיים לישראל, כמו מוצרי פיתוח תוכנה, מחקר ופיתוח בתחומי ביוטק, פינטק, סייבר ודומיהם, תחטא למטרה.

התמורה על כל דולר שמושקע בתעשיות בעלות ערך מוסף גבוה, כמו תעשיות ההיי-טק והחדשנות, מניב למדינה ערך גבוה, הרבה מעבר לכל תחום אחר. ראוי כי נשכיל למנף את ההון המושקע בעקבות המשבר כדי להגיע למצב שבו המובטל, המעסיק והמשק יצאו מורווחים מהמשבר הנוכחי. 

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker