הגל השני של המשבר הכלכלי מאיים להטביע את שוק הנדל"ן

בחודשים הקרובים תפוג תקופת הדחייה שהעניקו הבנקים לעשרות אלפי משכנתאות. אם הלווים, שלא בהכרח הצליחו לחזור למקומות העבודה, לא יצליחו לשלם את החוב וייאלצו לפנות את בתיהם, שוק הנדל"ן יוצף באלפי דירות - שעלולות להביא להתמוטטותו

יוסי פריימן
יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית שמש
בית שמש. למצולמת אין קשר לכתבהצילום: אמיל סלמן

בעוד מרכז הכובד הניהולי של הממשלה, בכל הנוגע בטיפול בנגיף הקורונה, מוקצה עדיין לניהול מערכת הבריאות, הנזקים הכלכליים נערמים. אחת הסוגיות הכלכליות החשובות שהוזנחו היא אפקט הדומינו בשוק המשכנתאות, שנהפך לאחד האיומים הגדולים ביותר על המשק הישראלי. 

המידע אודות החזרי המשכנתאות הראשונים שנדחו מלמד כי דחיית תשלומים להחזר המשכנתאות החלה כבר בתחילת מארס. הנתונים מראים כי 20% מהמשכנתאות הפעילות בישראל קיבלו אישור ממוסד פיננסי לדחיית החזרים. בנוסף, נמצא כי לווים נוטים ליטול בתקופת המשבר תוספת אשראי דווקא דרך מסגרת המשכנתאות, במטרה להקטין את האשראי היקר שבחשבונות הבנק. באשר לדחיית החזר המשכנתאות, בתחילה עמדה הדחייה על שלושה חודשים. אולם לאחר מכן איפשרו הבנקים, בתמיכת בנק ישראל, דחייה ("גרייס") לתקופה של חצי שנה, בדומה לנהוג גם בארה"ב.

המשמעות היא שבמהלך ספטמבר-אוקטובר תפוג תקופת הדחייה שהעניקו הבנקים לעשרות אלפי משכנתאות. כלומר, במצב כזה, לווים רבים, שלא בהכרח הצליחו לחזור למקומות העבודה, יידרשו לחזור ולשלם את החזרי המשכנתאות.

במערכת הבנקאית ובבנק ישראל מבינים היטב כי בסביבה של שיעור אבטלה העולה על 20%, הקושי לשלם משכנתאות צפוי להימשך. על פי נתוני הלמ"ס בדבר העלייה שנרשמה בשכר הממוצע במשק, עולה כי השכר הממוצע גדל בשל יציאת רבים מבעלי השכר הנמוך במשק ממעגל העבודה. משמע, בעלי השכר הנמוך הם אלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת, כך שבקבוצת החישוב נותרה אוכלוסייה בעלת שכר ממוצע גבוה מבעבר. כלומר, בעלי השכר הנמוך מהממוצע במשק הם הקבוצה שנפגעה במיוחד.

עסקי המשכנתאות של הבנקים

באופן די צפוי, מי שעשויים לאבד את ביתם אינם עשירי המשק, אלא דווקא החולייה החלשה של המעמדות הנמוכים ביותר; ציבור העומד על סף הגלישה אל מתחת לרף העוני ולמעמד של נתמך סעד. נתונים קשים אלו מורים כי עומד לפתחנו פוטנציאל גבוה למשבר חברתי עמוק, ולא רק משבר בריאותי ו/או כלכלי.

במבחן תמונת המיקרו, כל משק בית שנקלע למשבר כלכלי כה עמוק, התמונה האישית המתקבלת אצלו היא קשה ועצובה. אם אותו משק בית ייאלץ למכור את דירה המגורים, ההשלכות לטווח הארוך עבורו יהיו הרות גורל. דירת המגורים היא אמצעי חשוב לצבירת הון והעברתו לדורות הבאים - הוא וילדיו עלול להיפגע מכך.

חבית נפץ חברתית וכלכלית-משקית

עם זאת, הבעיה המרכזית נותרה ברמת המאקרו, באופן שעשוי לסכן את המשק. ראוי לדון במשמעות הכלכלית הרחבה של מצב שבו מימוש כשלי משכנתאות, יגרור להצפה בהיצע של אלפי דירות שיוצעו למכירה, בו זמנית. מצב זה אינו פוגע רק בבעלי הדירות הנאלצים למכור, אלא עשוי לגרור למשבר רחב בהיקפים שטרם נראו בישראל, ולהביא להתמוטטות של שוק הנדל"ן.

במצב של אבטלה ומיתון, שוק הנדל"ן יתקשה לקלוט מבול היצע דירות בסדר גודל כזה. החשש הוא מאפקט דומינו - המשבר יתגלגל מרמת הפרט לשוק הנדל"ן כולו, ומשם נעבור לתרחיש של גלישה למיתון כלכלי. רצף המשברים עשוי להביא להתמוטטות המערכת הבנקאית ולנזקים קשים ועמוקים לכלכלה הישראלית.

לתנודות בשוק המשכנתאות יש השפעה על חתך אוכלוסייה רחב ומגוון; ללא טיפול חכם, שאינו בהכרח צודק, עשוי המשק להיגרר לסחרור עם דיפלציה עמוקה. הסיכון הפוטנציאלי חמור בהרבה ממשבר הסאב פריים של 2008, או משבר הדוט.קום של שנות האלפיים.

משבר הסאב פריים התחיל כמשבר פיננסי בארה"ב שגלש לרחבי העולם. לקובעי המדיניות ולממשלות ניתנה האפשרות לחלץ את השווקים באמצעות מיקוד הטיפול לתחום הפיננסי. הסיוע המיוחל הגיע באיחור, כשבאמצעות הרחבה מוניטרית נדיבה מדינות פעלו לבלימת גלי הצונמי של השפעת המשבר. בפועל, הפגיעה היתה עצומה, וההתאוששות נמשכה לאורך שנים רבות. אולם מצב משולב, שבו משבר פיננסי מכה אחרי משבר פיסקלי בעקבות הקריסה בביקוש לא זכור בהיסטוריה, ותוצאותיו עשויות להיות כבדות וחמורות מאוד.

המשכנתאות התייקרו

ניהול אקטיבי ודחייה נוספת בפירעון משכנתאות

בנק ישראל, משרד האוצר והמערכת הבנקאית צועדים לקראת שעת מבחן, שבה יידרשו להתמודד עם אחת ההחלטות הקשות והמורכבות מזה יותר מעשור - ההחלטה בדבר ההכרח לאפשר ללווים חלון אשראי להארכת משך דחייתן של הלוואות משכנתא. מהלך פרטני בהתאם לחוסן הלווה יציל את המערכת הפיננסית והבנקאית, וימנע את הצפת שוק הדירות. ואולם, עד כה איש מבין שרי הממשלה, פקידי האוצר, בנק ישראל וכמובן במוסדות האשראי, טרם התייחס לסוגיה הכה משמעותית באופן פומבי, ברור ומדויק.

הדיון על השאלה כיצד יש להתמודד עם הסכנות האורבות למערכת הבנקאית חייב להתחיל במהירות האפשרית. זו אינה סוגיה תיאורטית, אלא סכנה מוחשית המחייבת מענה מוקדם ככל האפשר, במטרה לספק לשני הצדדים - משקי הבית והמוסדות הפיננסיים - ודאות ואורך נשימה.

גל פיטורים נוסף במשק יחמיר את הבעיה

במהלך השבוע האחרון הודיעו חברות גדולות על כוונתן לפטר עובדים. אם בגל הראשון למדנו כי נפגעו בעיקר ענפי התיירות, המסעדות, תרבות הפנאי ומקצועות צווארון כחול, בגל השני הפיטורים עלולים להגיע לענף ההיי-טק ולמקצועות שבהם רמות השכר גבוהות הרבה יותר.

מכאן אנו למדים כי היקפי המשכנתאות שבגינן עשויים לווים לבקש דחייה, וכן הרכב הנכסים החשופים לסכנה, עלול דווקא לגדול ולהתרחב למגוון רחב של נכסים ולמשכנתאות חדשות שיידחו, וכך כדור השלג עשוי לגדול עוד יותר.

דרוש קבינט כלכלי לזמני משבר

קובעי המדיניות כבר הבינו את החשיבות שבהקמת קבינט קורונה רפואי, המומחה בכל הקשור לניהול המערכה הרפואית. כעת נדרש מממשלת ישראל להקים קבינט כלכלי. משרד האוצר חייב לפעול בנחישות ובשקיפות, להקים קבינט כלכלי החמוש במומחים מהשורה הראשונה, לצד אנשי שטח, עצמאים, תעשיינים, יצואנים ויבואנים, כדי לקבל תמונת מצב רציפה, אמינה ומאוזנת לצורך קבלת החלטות נכונות בשיתוף עם המגזר הציבורי והפרטי.

כל דחייה בביצוע המהלך, או במימוש ההחלטות שכבר הוכרזו, מביאים להחרפת המשבר וליצירת אי ודאות כלכלית וחברתית, תוך קבלת החלטות שאינן אופטימליות לפרט, למשק ולחברה בישראל.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker