מדד מלניק חייב להעיר את הממשלה משנתה

הגישה הפסיבית בעקבות המשבר הפיננסי, שהיתה נכונה למשבר 2009-2008, אינה נכונה למשבר הקורונה של 2020. אמנם, יש שיטענו כי בתחילת המשבר היתה מעורבות בצד ההיצע בכלכלה ולא לצד הביקושים, אך כעת ברור כי הפגיעה הקשה שוררת דווקא בצד הביקושים

יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנימין נתניהו וישראל כ"ץ
יוסי פריימן

מדד מלניק של פרופ' רפי מלניק הוא אחד המדדים המככבים ביותר בסקירות בנק ישראל כאינדיקטור משולב למצבו של המשק. מדד מלניק נחשב לכלי חשוב להבנת מצבו האמיתי של המשק הישראלי בזמן אמת. המדד רשם בחודשים אפריל-מאי ירידה של 11.7%, שנהפכה לנפילה המהירה והחדה ביותר מאז התחיל חישובו ופרסומו השוטף לפני כעשרים שנה, כך על פי דו"ח בנק ישראל.

מדד מלניק נבחן לאורך שנים בבחינה רטרוספקטיבית, עוד טרם השקתו, במטרה לאפשר קבלת מידע השוואתי איכותי ואמין. על בסיס חישובים אלה הצניחה בפעילות המשק הישראלי בתקופת הגל הראשון של נגיף קורונה חמורה יותר מזו של משבר ההיי-טק של שנת 2000. מדדי המשבר כה חמורים, עד כי המדד מלמד על הידרדרות המשק בחזרה אל עבר 2015.

מדד מלניק לבחינת מצב המשק מהווה אינדיקטור רב ממדי בו-זמני לזיהוי תבניות בפעילות הריאלית (מחזורי עסקים) בזמן אמת. במלים אחרות, החשיבות של המדד היא בזיהוי נקודת התפנית בין מחזור של צמיחה לגלישה למיתון. בעוד נתוני תוצר ואחרים מציגים את תמונת המצב באיחור מסוים, מדד מלניק מנסה לספק תמונת מצב בזמן אמת, ומכאן חשיבותו. קרי, ראוי כי מקבלי החלטות הן בממשלה והן בבנק ישראל יעשו שימוש במיוחד במצבים המספקים אינדיקציות על שינויים חריגים ודרסטיים במצב המשק, ויסתייעו במדד בקבלת החלטות בכל הנוגע לצעדי המדיניות הנדרשת.

הגישה הפסיבית בעקבות המשבר הפיננסי, שהיתה נכונה למשבר 2009-2008, שפגע באופן מוגבל במשק הישראלי, מתבררת ככל שעוברים הימים כמדיניות שאינה נכונה בתכלית למשבר הקורונה של 2020. אמנם, יש שיטענו כי בתחילת המשבר היתה מעורבות בצד ההיצע בכלכלה ולא לצד הביקושים, אך כעת ברור כי הפגיעה הקשה שוררת דווקא בצד הביקושים, שנפגע קשות.

על אף שנתוני היקף ההוצאות בכרטיסי האשראי, נתון המהווה סמן ואומדן לחוסן הכלכלי של הציבור, חזר לרמתו מלפני משבר קורונה, כיום נוטים לראות בנתון כמידע זמני שאינו משקף את המציאות הכוללת עם היעדרותם של מרכיבים מרכזיים כמו הוצאות בגין חופשות, מסעדות ונסיעות, מה שמלמד כי במוקדם או במאוחר יבואו לידי ביטוי השינויים בצריכה עם התאמת הפעילות לצמצום ההוצאה.

בארה"ב, מדד הרכישות המשוכלל רשם נסיגה של 20%-35% בהתאם לאוכלוסייה ולסביבה, ובכפוף להיקף התחלואה באזור שנבחן.

שוק מחנה יהודה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: Ohad Zwigenberg

כיצד על הממשלה לפעול אקטיבית כדי להפחית את עוצמת הפגיעה של המשבר?

1. תמריצי צמיחה עתידיים: בעוד מרבית פעילות הסיוע של הממשלה לעסקים התמקדה רק בהחזרי כספים על נזקים, ראוי לעבור מכיבוי שריפות לפיתוח והצמחת השממה הכלכלית שנוצרה בעקבות המגפה.

2. הפחתת מיסוי עתידי כתנאי לביצוע השקעות: מאחר שאי הוודאות גדולה, צעדים פיסקליים של הטבות מיסוי עשויות להפחית את אי הוודאות העסקית העתידית. הרי הטבות מס יתמכו בהחזרה מהירה של ההשקעה עם הגדלת החזר/ההכרה בהוצאה /ההשקעה - מהלך שיפצה ויצמצם את הסיכון הנלקח. ניתן לייצר מנגנונים פשוטים וקלים שיעניקו הטבות מס ויעודדו השקעות שיבצעו חברות, בהתאם לסדר עדיפויות ברמה המקרו כלכלית של המשק. 

3. שחרור דיווידנדים ורווחים כלואים: בעוד שר האוצר הקודם ידע להעניק הטבות מס לשחרור רווחים כלואים, כעת כדאי לשקול שוב את המהלך כדי לאפשר לבעלי חברות למשוך דיווידנדים בתנאים נוחים, ובכך מצד אחד לשמור על אותה רמת הוצאה (ביקושים) כפי שהיתה טרם המשבר, ומצד שני המהלך יספק הכנסה מהירה לקופת המדינה גם במחיר של אובדן עתידי חלקי של היוון הכנסות פוטנציאליות ממסים. 

4. תוכנית שחרור חסמים וביורוקרטיה: משבר זו הזדמנות טובה במיוחד להפחית באופן דרמטית חסמים ביורוקרטיים, ובהם תהליכי רישוי של עסקים מתחומים שונים ודרישות יצירתיות שעבר זמנם. תעשיינים, סוחרים, יצואנים, יבואנים ובעלי מקצועות חופשיים ידעו לספר כיצד עם השנים נהפכה ישראל לביורוקרטית ומסורבלת לחברות ועסקים, דבר הבולט במיוחד בעולם הטכנולוגי והדיגיטלי שבו נדרשת זמינות ומהירות תגובה לצד יעילות ואפקטיביות גבוהה. צמצום חסמי ביורוקרטיה הוא יעד שעליו הכריזו ראש הממשלה ושרים כמטרה לאומית לעידוד הצמיחה והתעסוקה, ובימים של משבר קרונה העיתוי וההכרח מחייבים ביצוע מהלכים אלו. צמצום הביורוקרטיה השלטונית לא רק שלא עולה כסף למשלם המסים, אלא תורמת לצמיחה ולתעסוקה וחוסכת כסף רב שניתן להשקיע בתמריצי מסים ועידוד השקעות.

5. צוות שטח לאיתור צרכים: לא ניתן לקבל את כל ההחלטות ממגדל השן; על משרדי הממשלה לאתר צוות ייעודי ובעל סמכות מעשית ואמיתית, כזה שיוכל להיפגש עם חברות ועסקים, כדי להבין את הצרכים שלהם הנוגעים והמושפעים לרעה ממוסדות הממשל. סוגיית הנגישות ויכולת היישום המהיר קריטית במשבר הנוכחי, שכן ביכולתה לסייע ולעזור לחברות ולעסקים בביצוע המהפך בחזרה לפעילות מלאה, לצמיחה ולעידוד הפעילות הכלכלית.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker