המגזר הציבורי מסרב לקחת חלק במשבר - והמשק ישלם את המחיר

במשבר הנוכחי, כשהסקטור הפרטי נאבק על שרידותו, זכאותו לדמי אבטלה, מענק חירום ופיצוי מינימלי, בסקטור הציבורי ניתן ביטחון תעסוקתי, תוספות שכר ותגמול, כאילו היה מדובר במדינות שונות ונפרדות

יוסי פריימן
יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחאת עצמאים בשדרות רוטשילד
מחאת עצמאים בשדרות רוטשילדצילום: תומר אפלבאום

מי שעוקב אחר בלוג זה בוודאי יכול להיזכר בטור מיוחד שהוקדש לאפשרות של משבר שיפגוש את המשק הישראלי. הטור זכה לאדישות רבה אצל מקבלי ההחלטות, שלא הפנימו כי הסבירות למשבר עלתה. הם עשו מעט מאוד כדי להתכונן לאפשרות כזאת, ואכן המשבר פגש את הכלכלה הישראלית עם גירעון גבוה, תוך חריגה מסוכנת מיעד הגירעון.

מילא הגירעון גבוה, הבעיה האמיתית, שאליה גם התייחס נגיד בנק ישראל, טמונה בהיעדר גמישות ותגובה מתאימה של המגזר הציבורי. מדובר בשבר של ממש, במיוחד לאור העובדה שהמשק הישראלי, במאמץ ממושך ועקבי, הצליח להפחית את יחס חוב תוצר לרמה של כ-60% לפני פרוץ המשבר, משמע שמבחינה מאקרו כלכלית המשק הישראלי חמוש היטב בכלים המשמעותיים להתמודדות עם משבר כלכלי, חרף הגירעון הגבוה, הסיכון והקושי הטמונים בו.

פערי גמישות בין המגזר הפרטי לציבורי

אירועים בכלכלה ובשווקים מתנהלים כיום במהירות בזק, בהתאם להתקדמות הטכנולוגיה והמסחר. אחד הגורמים המרכזיים והחשובים ביותר לחוסנו של המשק טמון במהירות התגובה, הניתוח וההפנמה של המערכות. ואולם, אין התאמה בין מהירות התגובה וקבלת ההחלטות במגזר הציבורי, לבין זו שנהוגה כיום במגזר העסקי ובסטארט-אפים. את המחיר על היעדר הגמישות משלמים אזרחי ישראל, וכעת במהלך המשבר אלו בעיקר העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים. 

היעדר הגמישות של המגזר הציבורי בולט בניתוק הנובע מדפוס פעולתו, עובר דרך מנגנון התגמול ועד לסרגל הקידום. במשבר הנוכחי, כשהסקטור הפרטי נאבק על שרידותו, זכאותו לדמי אבטלה, מענק חירום ופיצוי מינימלי, בסקטור הציבורי ניתן ביטחון תעסוקתי, תוספות שכר ותגמול, כאילו היה מדובר במדינות שונות ונפרדות.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אייל טואג

היעדר הגמישות באה לידי ביטוי במיוחד בכל הנוגע למענקים ולמנגנוני האשראי וההלוואות שניתנו במהלך המשבר לעצמאים. מערכת בעלת גמישות, נעדרת ביורוקרטיה או לפחות מוגבלת בהיקפה, שיכולה לספק תשובות מהירות ולבצע העברות כספים במענק ו/או הלוואה באופן מידי לעסקים הזקוקים לסיוע הבהול, יכולה היתה לצמצם ואף למנוע את המשבר שגבה מחיר כבד של אובדן צמיחה, ירידה חדה בכנסות ממסים ונסיקה חסרת תקדים במספר המובטלים. 

עסקים זקוקים למידת ודאות שתאפשר תכנון השקעות לצד הצפי לתשואה-רווחים. בזמן משבר, עסק קטן כגדול נתון באי ודאות בשעה שהוא זקוק לה יותר מכל. עסקים ועצמאים זקוקים, מלבד ככסף שיתקבל, לוודאות עסקית ולידיעה שיש מי שתומך ומספק את הגב הכלכלי בשעת משבר. תגובה שאינה גמישה, מהירה ומחייבת, אינה רלוונטית לעולם הטכנולוגי שבו אנו חיים. 

היעדר גמישות בטיפול בעצמאים הוא רק סימפטום לבעיה גדולה ומורכבת, אולם הוא מעיד על שורש הבעיה שחייבים לטפל בה - ובמהירות. היעדר הגמישות פוגע ואף מונע מהמשק את יכולת ההתאוששות המהירה עוד יותר, לדברי הנגיד.

הנגיד, אמיר ירון, תוך סקירת המשק והשפעת משבר קורונה, צלל במהירות לתוך המספרים ולכלכלה החדשה, ואותת בדבריו על עוצמת הבעיה והשפעותיה. על חשיבות סוגיית הגמישות הכלכלית ישנם מאמרים אקדמיים למכביר, אולם, אבקש להימנע מהצגת מודלים, תחשיבים או תרחישים, ולייעד את הטור כך שיהיה נגיש, זמין ומובן לקהל רחב ככל שניתן. 

הזדמנות למהלך היסטורי

בזמן ששר האוצר הקודם, משה כחלון, ניסה בעיקר לרצות ציבורים רחבים עד כמה שאפשר, בפני השר החדש ישראל כ"ץ מונחת ההזדמנות לבצע מהלך היסטורי, ולהפוך את מגנוני התגובה הממלכתיים–ציבוריים להיות מוכווני משברים. מנגנון רחב שיכלול גם את הביטוח הלאומי לצד כלל זרועות רשות המסים והגופים הממשלתיים, ובכך להפוך את התגובה והטיפול לגמישים במיוחד.

כך למשל, יתאפשר לקלוט את פרטי תביעות האבטלה ולספק מענה לאחר החלטה מהירה, שתבוצע בתוך דקות. בכך תיווצר לעסקים, לעצמאים, למשקי הבית ולכלל הסקטור הפרטי ודאות חשובה בקבלת החלטות. 

ישראל כ"ץ
ישראל כ"ץצילום: עופר וקנין

ללא שילובם של המייצבים האוטומטיים (דמי אבטלה, קצבאות הבטחת הכנסה, מנגנוני החזרי מס ועוד), וללא הפיכתם לגמישים, זמינים ויעילים, בדומה לנעשה במדינות עולם ראשון, הרי לא רק שהמשק ישלם על הזנחה זו מחיר גבוה ויקר מאוד, אלא שחלילה אם נדרש למשבר נוסף, שעלול להיות אף חמור ומהיר בהרבה ממשבר קורונה, הרי הכלכלה הישראלית תשלם מחיר כלכלי כפול ומכופל.

אולפני החדשות בזמן המשבר התמקדו ודיברו הרבה פעמים דווקא על צד המיקרו, מתוך רצון אמיתי לסייע לעצמאים ולעסקים, תוך ניסיון לפתור בעיות נקודתיות, אולם ללא הצפת המקרו – ובראשה בעיית היעדר הגמישות הציבורית כבעיה לאומית, קיים חשש כי לא ינקטו הצעדים ולא ייעשה דבר לתיקון ולפתרון הכשל, ובעת משבר נוסף, המשק יידרש לשלם מחיר יקר הרבה יותר. 

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker