הדולר מאותת על החזרה לשגרה - של מוכרים

עד כה, שקל חזק שימש ביטוי לחוסנו של המשק הישראלי ופוטנציאל הסטארט-אפ ניישן להתאוששות מהירה. ייתכן שהאמון בשקל הוא ביטוי לציפייה לחזרה לשגרה בקצב מהיר ביחס למדינות בעולם המערבי

יוסי פריימן
יוסי פריימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שטר של דולר עוטה מסכה
שטר של דולר עוטה מסכהצילום: DADO RUVIC/רויטרס

ההודעה על החזרה לשגרה, בתקופה של אי ודאות וחשש מפני אפשרות של אירוע חוזר, תומך בהערכה כי ללא סבב שני של חלילה, מגה אירוע קורונה, הדולר עשוי לשוב ולהיחלש אל מול השקל, כששער החליפין ימשיך לרדת לעבר רמות השפל שטרם מגפת הקורונה.

דו"ח בנק ישראל מלמד כי הבנק רכש במארס כ-974 מיליון דולר, על רקע מעורבות בנק ישראל בזירת המטבע המקומית, ההערכה כי בבנק יבקשו לתמוך ברווחיות היצוא. ניתן לצפות כי הבנק יפגין מעורבות גבוהה במסחר המטבעי, ובכך ימתן עודפי היצע ויבלום ירידות שערים חדות.

בשלב הנוכחי, עד שתתבהר תמונת הקורונה המקומית והגלובלית, בדגש על החשש מגל קורונה שני, המסחר יתנהל בתחום שערים מוגבל. אירוע קורונה חוזר עלול לגרום לתנודות בשוקי ההון ולביקוש מחודש לדולר. בחודש האחרון, משבר הקורונה גרם לקריסת שערים בשוקי המניות, שגררה מצדה למימוש עסקות גידורים מצד גופים מוסדיים ולנסיקה בשער הדולר. להערכתי, בשלב הנוכחי פוטנציאל ייסוף השקל מוגבל בתחום של 3.62-3.48, אולם במבט לטווח ארוך, אני צופה להמשך התחזקות השקל וירידה מחודשת אל מתחת לרמת 3.45 שקל לדולר. 

משבר שיווצר בעקבות גל שני של התפרצות המגפה צפוי לתמוך בתנודה נקודתית כתוצאה מעודפי ביקוש, שיתמכו בעליית שער הדולר אף אל מעל לרמת 3.70 שקל לדולר. אולם במבט קדימה, צמצום פער הריביות שבין ריבית הבסיס בדולר (ריבית הדולר לשנה - 0.46%) לריבית הבסיס בשקל (ריבית השקל לשנה היא מינוס 0.66%), דהיינו פער שצנח לכ-427 נקודות לשנה, לעומת יותר מ- 900 נקודות בעבר הלא רחוק.

לפער השלילי השפעה ישירה על העניין במכירת הדולר. ככל שריבית הדולר גבוהה יותר, מוכרים מעדיפים ליהנות מתשואת ריבית נאה ולא ממהרים למכור את הדולר. פער ריבית שלילי שימש כרשת הגנה שתמכה בכדאיות ההחזקה בדולר. 

צמצום חד ומהיר בשימוש בתחבורה, כפי שבא לידי ביטוי גם בנתוני חברות האשראי, מלמד על צלילה של כ-60% בביקושים בענפי הדלק והתחבורה. השילוב של ירידה בביקוש לדלקים, לצד צלילת מחיר הדלקים בעולם, גרם לירידה משמעותית במיוחד בהיקף המט"ח הנדרש לחברות האנרגיה בארץ ובעולם. תמונת המצב העכשווית, שלפיה חנויות רבות סגורות והציבור מתבצר בביתו, גוררת ירידה חדה בביקושים בדגש גם על מוצרי יבוא. נתוני חברות האשראי מורים על ירידה ממוצעת של 50% ברכישות מוצרי חשמל, ריהוט וביגוד, וירידה חדה הרבה יותר של כ-70% בענפי התיירות, הפנאי והמסעדות. 

לצמצום החד בביקושים צפויה השפעה מתגלגלת לזירת המטבע המקומית. הצמצום בביקושים יקטין את הביקוש לרכוש מטבע זר ויתמוך בציפייה להמשך בעודפי היצע המט"ח. בעוד חברות מוטות יצוא, אלו המוכרות מטבע זר, נדרשות לשקלים ומוכרות מטבע זר, הרי שמנגד, נדרש גורם מקזז. בימי הקורונה ירד משמעותית היקף הביקוש למטבע זר, וכך נמצא שבנק ישראל נותר בזירה כרוכש המט"ח המשמעותי והבודד.

תהליך התחזקות השקל והיחלשות הדולר תואם את הציפיות בשווקים, עוד טרם הכניסה לשנת הבחירות בארה"ב, שלצדה אי הוודאות לגבי זהות המתמודד וסוגיית השפעת חבילות החילוץ הנדיבות שהופעלו לאחרונה. בשווקים צופים כי במקרה של מהפך ועלייה של מועמד דמוקרטי חברתי, לצד ירידה בהוצאה הציבורית כפועל יוצא מהצורך לצמצם בהוצאות, יחליש את שוק ההון האמריקאי ויפגע בחוסנו של הדולר. 

שער הדולר

האם שער הדולר/שקל  מלמד על שינוי במעמד הדולר האמריקאי בשווקים? 

עד כה, שקל חזק שימש ביטוי לחוסנו של המשק הישראלי ופוטנציאל הסטארט-אפ ניישן להתאוששות מהירה. ייתכן שהאמון בשקל הוא ביטוי לציפייה לחזרה לשגרה בקצב מהיר ביחס למדינות בעולם המערבי. העובדה שחלק ניכר ממדינות המערב צפוי לחזרה לשגרה, תוך הקלות ויציאה מסגר ובידוד חברתי, רק בעוד כמה שבועות, מעניק חיזוק ויתרון למשק המקומי.

בתקופה של ירידה בפעילות הכלכלית ומנגד עלייה במעורבות בנק ישראל במסחר במט"ח, גדל משקל הבנק בקביעת שער המטבע. כמבוגר האחראי, הבנק פועל לתמיכה בתנאי הסחר של המשק ועידוד רווחיות היצוא, בין היתר, באמצעות התערבות במסחר ורכישת מטבע זר.

פעולות הבנק תורמות לעלייה ביתרות המט"ח שבידיו. בתקופה שבה התמ"ג נפגע מהשבתת המשק, וההתאוששות המדורגת בפעילות ומנגד רכישות המטבע מגדילות את היקף יתרות המט"ח, צפוי יחס יתרות המטבע לתוצר לנסוק. עד כה, יחס יתרות המטבע ביחס לתוצר המקומי הגולמי לא פרץ את רף ה-34%. 

יתרות

יתרות המטבע – כרית בטחון למשק

בעידן הקורונה, סיפקו יתרות אלו כרית הביטחון הפיננסי, בין היתר לאשראי קצר מועד שלו נזקק המשק. יתרות המט"ח שבידי בנק ישראל רשמו ירידה במארס, בין היתר בעקבות הזרמת אשראי דולרי רחב היקף, שהמערכת הפיננסית המקומית נזקקה לו נואשות.

במסגרת תוכנית הסיוע שעליה הכריז הבנק, הוא הזרים כ-7.5 מיליארד דולר. מימוש אשראי במארס יגדיל את יתרות המטבע שבידי הבנק. 

להערכתי, בעתיד הקרוב, אנו צפויים להתבשר כי יחס היתרות רשם שיא חדש כשנע אל עבר רף 35%. בסביבת ריבית אפסית, ניתן לצפות כי מעט ידובר אודות משמעות ועלות היקף יתרות המטבע, אולם, עלייה בריבית וקושי בגיוסי אשראי מקומי עשויים לאתגר את קובעי המדיניות באשר להיקף היתרות, משקלם ביחס לתוצר ובעיקר באשר למקור מימון אחזקתם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker