סין מזנקת, היורו קורס והיבוא חוגג: מה אפשר ללמוד מסל המטבעות?

בחינה של הרכב הסל מלמדת על שינוי שחל במשקל מרכיבי הסל, שמביא לידי ביטוי את הגידול המתמשך ביבוא מסין, טורקיה והגידול במשקל היצוא בדולר אמריקאי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשיא סין שי ג'ינפינג שותה יין אדום

לפני כמה ימים פירסם בנק ישראל את הרכב סל מטבעות הסחר של ישראל. ההרכב משקף את מאזן הסחר, יצוא ויבוא אל מול המדינות העיקריות שעמן סוחרת ישראל.

בחינה של הרכב הסל מלמדת על שינוי שחל במשקל מרכיבי הסל, שמביא לידי ביטוי את הגידול המתמשך ביבוא מסין, טורקיה והגידול במשקל היצוא בדולר אמריקאי. חולשת השוק האירופי בכלל ושער המטבע בפרט תורמים לפגיעה של ממש בכדאיות היצוא לאירופה, וכעת על בסיס נתוני הסחר של 2017 קבעו בבנק ישראל כי יפחת משקל היורו - מטבע המייצג את כל מדינות הגוש.

הירידה במשקל היורו נמשכת יותר מעשור, כשמשקלו צנח בעשור האחרון ביותר מ-29%, וכיום משקל הסחר של ישראל עם גוש היורו מהווה כ-24.4% בלבד מסל הסחר הכולל, לעומת משקל היואן הסיני, שנסק באותה התקופה ביותר מ-442%, ממשקל מצומצם של 2.6% לכדי משקל מכובד של 11.5%. בכך תופסת סין את המקום השלישי בקרב מדינות הסחר, אחרי ארה"ב וגוש היורו.

היקף הסחר עם סין זינק בעקביות, ומשקל סין ביצוא הישראלי עבר את היקף היצוא למדינות מרכזיות כמו גרמניה והולנד, והוא מהווה כיום כ-8.1%. את סין  מקדימה בריטניה עם היקף יבוא מישראל של 9.3%, בזכות יצוא תרופות וכימיקלים, ומנגד ישראל מייבאת מבריטניה 3.2% בלבד, בעוד מסין היבוא עומד על כ-15.3% - הרבה מעבר ליבוא מגרמניה (8.4%), טורקיה (5.5%) ואיטליה (5.5%).

סיפור ההצלחה של אינטל

מה ניתן ללמוד מהרכב סל המטבעות? האם הרכב המדינות תואם לציפיות? חלקה של סין בסחר העולמי זינק מאז תחילת המאה בכ-380%, מהיקף של כ-4.5% לכדי 17%. הגידול החד שנרשם בהתאמה בהיקף הסחר של ישראל עם סין, מלמד כי מנהלי חברות במשק הישראלי מחפשים לקנות בזול בשווקים כסין ובטורקיה, ומנגד למכור הרבה היי-טק בשווקים השונים בדולר.

אולם פחות מובנת או מוכרת העובדה שמדינות כמו ברזיל, מקסיקו, קנדה, אוסטרליה ואירלנד, מדינות מערביות, בעלות כלכלה מפותחת ומשגשגת, קונות בישראל בהיקף הגדול בהרבה מההיקף שבו ישראל רוכשת ומייבאת מאותן מדינות. כאן כבר מדובר בסוגיה אחרת המחייבת היכרות עם הרכב סל המוצרים המיצג את חוסנו של המשק הישראל.

ישראל, המוכרת כיצואנית כימיקלים, היי-טק ושלל מוצרי ושירותי ביטחון וחקלאות, מוצאת את עצמה בפני שווקים המחייבים חשיבה והערכות להתמודדות עם תנאי סחר מורכבים. היצוא הביטחוני מחייב רכש גומלין, ומנגד, יצוא ההיי-טק המעניק למשק הישראלי יתרון בתחומי הליבה שבהם ישראל מובילה את השוק העולמי: ממעבדי אינטל ועד למערכות הגנת סייבר, מערכות הגנה אווירית, מכ"מים ושלל כלי תעופה וציוד צבאי אחר, שבו יש לישראל יתרון וניסיון מוכח - כל אלו סייעו לשיפור היצוא מהמשק הישראלי.

סיפור ההצלחה של אינטל בישראל מלמד על הפוטנציאל העצום והחוסן הטמון באיכות כוח העבודה הישראלי. אינטל פועלת בישראל יותר מ-45 שנה, ומעסיקה כ-14 אלף עובדים. החברה רשמה ב-2019 נסיקה חדה ביצוא מישראל, מ-3.9 מיליארד דולר ל-6.6 מיליארד דולר - גידול חד בתוך שנה בודדת, של כ-70% בהיקף היצוא של שחקן מרכזי בודד.

נתוני אינטל מלמדים על הפוטנציאל ולצדו הסיכון הטמון בשמירת כושר התחרות של התעשייה המקומית בתחרות על השוק הגלובלי. חוסנו של השקל גורם לפגיעה קשה בכושר התחרות, כשיצואן ישראלי מקבל תמורה שקלית שנשחקת והולכת, ומנגד המסים והעלויות גדלות ונוסקות לגבהים חדשים. אלו פוגעים בכדאיות הייצור בישראל.

בניין אינטל בפתח תקוהצילום: מגד גוזני

שינוי טכני עבור היצואן

השינוי במשקל הדולר בסל המטבעות אמנם משפר במעט את שער הסל מרמת 73 נקודות לעבר רמת 78 נקודות, אולם שינוי טכני זה לא מורגש כלל אצל היצואן הדולרי, הנאלץ להתמודד עם תמורה בשקלים עבור יצוא דולרי.

העלייה במשקל הדולר בסל המטבעות תקל במעט על בנק ישראל. שער הסל המייצג את תנאי הסחר של המשק הישראלי משמש ככלי עוגן בקביעת מדיניות הבנק בשוק המטבע המקומי. בנק ישראל פועל לשינוי שער החליפין, בין היתר באמצעות התערבות ישירה במסחר הדולרי.

העלייה במשקל הדולר התואמת לתמונת הסחר במשק עשויה להקל במעט על השפעת מהלכיו של הבנק עם העלייה במינוף הדולרי, כשמשקל הדולר בסל גדל בכ-9%. השינוי הקל במשקל היורו (4.2%-), והשינוי החד במשקל היואן הסיני (12.7%+) והלירה הטורקית (20%-) הם משום שינוי טכני בהרכב הסל, המבטא את התמורות במסחר הגלובלי אל מול המשק הישראלי.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראלצילום: אייל טואג

חגיגות היבוא הזול אומנם מיטיבות עם כולנו במימון זול ונוח ביבוא מוצרים מאתרי המסחר, בטיסות, בחופשות ובשלל רכישות המבוצעות עם השקל החזק, אולם לצד היתרון בכדאיות ובנוחות של הטווח הקצר נשקף האיום של הטווח הארוך ועתיד כדאיות הכלכלית לפעול בישראל. זו שאלה שאליה נדרשים מדי יום מנהלי חברות, הנאלצים, עם ייסוף השקל, לשלם דולרים עבור העסקת עובדים בישראל.

לסיכום, ניתן להבין כי בנק ישראל לא יכול להילחם במגמות הגלובליות, אולם בהחלט ניתן לצפות לשילוב כוחות מצד קובעי המדיניות באוצר ובבנק ישראל, שיפעלו לשמירת תנאי הסחר של המשק הישראלי תוך התערבות נקודתית מפעם לפעם, כשמזוהים תהלכים נקודתיים, בעיקר כאלו אקסוגניים למשק, אך גורמים לפגיעה בתנאי הסחר.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker