הבורסות עולות ברצף מ-2009: מתי תיגמר החגיגה?

הגופים המוסדיים בישראל מנהלים כיום 1.8 טריליון שקל. מדובר בחיסכון לטווח ארוך, המגלם את תשלום פרמיות הביטוח, שחלק ניכר מהן מיועד להשקעה בבורסה הישראלית ובשווקים הגלובליים. בהיעדר חלופות, נאלצים מנהלי ההשקעות לייצר תשואה בזירה מוכרת

יוסי פריימן
יוסי פריימן
וול סטריט
וול סטריט

כלכלנים ויועצים רבים יודעים לנתח היטב את ההיסטוריה הכלכלית, אך נכשלים לרוב פעם אחר פעם בבואם לנסות לחזות את העתיד. תנודות השערים של השנים האחרונות לימדו אותנו שמה שהיה אינו בהכרח מה שיהיה, כך שאם בעבר הורגלנו למחזורים מוכרים ודי קרובים, כשמשבר כלכלי משמעותי התרחש בממוצע אחת לעשור, הרי שמאז משבר הסאב-פריים של 2008, אנחנו עדים למחזור פעילות ארוך מעשור, ולמעשה, למחזור העליות הארוך ביותר בהיסטוריה החדשה מאז משבר 1929 של שוק ההון. זהו מחזור שלא היה כמותו.

עליות השערים בבורסות בארה"ב וברחבי העולם המערבי החלו חודשים ספורים לאחר פרוץ משבר הסאב-פריים וקריסת ליהמן-ברדרס, ומתחילת 2009 ועד היום המגמה החיובית נמשכת כמעט ללא תיקון שערים משמעותי.

מתחילת מחזור העלייה הנוכחי ועד היום, אחת לשבוע מפיץ כלכלן מוכר נבואת זעם שלפיה קריסת השווקים עומדת להתרחב כבר בטווח המיידי, מחר או לכל המאוחר בשבוע הבא. אולם כידוע הדבר לא קורה.

תחזיות קודרות עשויות להיות ביטוי לדעה סובייקטיבית ולאו דווקא תוצר של לימוד אובייקטיבי. ואולם, בין אם מדובר בשרלטנות או בניתוח כלכלי מעמיק, כידוע גם שעון עומד מורה פעמים ביום את השעה הנכונה, ללמדנו שאחד החזאים יפגע לבסוף ביום מן הימים, ויוכתר בתקשורת הכלכלית כחזאי העשור. האם ניתן לצפות כי המסכים ימשיכו להיצבע בירוק על רקע המשך המגמה החיובית?

בורסת פרנקפורט
בורסת פרנקפורטצילום: בלומברג

בחינת הנתונים בשוק ההון האמריקאי מלמדת כי האנליסטים עלו מדרגה ברף החששות, שכן לפני כחודש הם צפו שמדד 500P&S יצלול בכ-4.6%, בעוד ביולי הם ציפו לירידה של 0.5% בלבד.

אך לא די בכך, בנק אמריקה פירסם את תחזית מנהלי הקרנות - תחזית המקיפה 230 מנהלים המנהלים כ-620 מיליארד דולר - וזו מלמדת על חששם של המנהלים משוק המניות ומהסביבה המקרו כלכלית, בדגש על החשש מהשפעת מלחמת הסחר וההסכם המעכב שבין ארה"ב לסין, כמו גם ממשבר הברקזיט האנגלי והשפעתו על שוקי המערב. חשש המנהלים בא לידי ביטוי בין היתר בהגדלה משמעותית של המזומן שברשותם, מרמת 4.7% לכדי רמת קיצון של 5%. בקרנות רבות מוגבל רף המזומן שרשאי מנהל הקרן להחזיק לכדי עד 5%, כך שרמות מזומן שכאלו עשויות ללמד על פוטנציאל השפעת החזרה לשווקים כשמנהלים יחליטו לשוב ולצמצם את יתרות המזומן וירכשו... מניות.

מבט על נתוני הארגון האמריקאי למשקיעים עצמאים (AAII) מלמד כי מדד האופטימיות שוכן ברמת שפל של 3.5 בשנים האחרונות. 44% מהנשאלים צופים ירידות שערים, בעוד נתוני הסקר הקודם מלמדים על כ-30.5% מהנשאלים הצופים ירידות שערים ומנגד,  20.3% מהנשאלים צופים מגמה חיובית בשווקים לעומת 38% בסקר הקודם.

גם בחינה של האחזקות בקרנות הנאמנות בארה"ב מלמד על יציאת משקיעים מקרנות מנייתיות ומעבר לקרנות אג"ח. תנועת המשקיעים, כמו גם הצהרות כלכלנים, נתמכות בשלל נתונים כלכליים המורים על האטה כלכלית, הורדת ריבית הדולר ואי הוודאות בשאלת הסכם הסחר ארה"ב-סין, תומכים בחולשה.

הנתונים מלמדים על החזקת חסר במניות, דבר המלמד על פוטנציאל חיובי אם בשווקים יתעורר העניין בהחזקה במניות שינבע מנתונים מעודדים מרווחי החברות, הקלות במסים, פתרון מסתמן למשבר הסחר או לסוגיית הברקזיט האנגלית. חובבי הסימוכין בגרפים יצביעו בוודאי על כך שמדדי הממוצעים תומכים בהמשך המגמה החיובית בשוקי המניות בארה"ב.  

מדד s&p500

אולם כיצד זה קורה, שהבורסות עולות כמעט ברצף ללא תיקון משמעותי? כדי להבין את הנעשה בעולם, נוכל להביט מקרוב אל הכלכלה המקומית ובמיוחד אל הדו"ח השנתי של רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. את מה שנגלה כאן אפשר להשליך בוודאי על מרבית המדינות בעולם המערבי במאה ה-21, שבהן תוחלת החיים גדלה והולכת, הריבית נמוכה עד מאוד אם לא שלילית, רמת החיים עולה והמודעות לחיסכון לפנסיה הולכת וגדלה.

במדינת ישראל הקטנה, הגופים המוסדיים מנהלים כיום 1.8 טריליון שקל. בכל חודש גדל הר הפנסיה וביטוח המנהלים בתוספת מכובדת של עוד כ-15 מיליארד שקל. מדובר בחיסכון לטווח ארוך, המגלם את תשלום פרמיות הביטוח, שחלק ניכר מהן מיועד להשקעה בבורסה הישראלית שברחוב אחוזת בית בתל-אביב ובשווקים הגלובליים.

מנהלי ההשקעות נדרשים לאתר השקעות במטרה להשקיע את מרבית הכסף בשוקי ההון בישראל ובעולם. בהיעדר חלופות, נאלצים מנהלי ההשקעות לייצר תשואה בזירה מוכרת, שכן מנהלי ההשקעות ישקיעו בשווקים שהיסטורית הובילו את התשואה ארוכת הטווח, מלאכה שנהיית קשה מיום ליום בעידן הריבית האפסית, וכשעידן האג"ח המיועדות לגופים הפנסיוניים, שפעם מדינת ישראל היתה מנפיקה בשפע, הסתיים.

בורסת טוקיו
בורסת טוקיוצילום: Eugene Hoshiko/אי־פי

אך לא די בכך. שכן אל החיסכון לטווח ארוך נדרש להוסיף את שוק קרנות הנאמנות שגייס מתחילת 2019 יותר מ-15 מיליארד שקל, וכיום הוא הגיע לממדי ענק של יותר מ-350 מיליארד שקל.

מדובר בסכומי עתק בלתי נתפשים, הנערמים והולכים מחודש לחודש וזה רק בישראל. כעת, תארו לעצמכם מה קורה במדינות בעלות אוכלוסייה של עשרות מיליוני תושבים ויותר, החוסכים לפנסיה ומנהלי השקעות בהן נדרשים לייצר תשואה בסביבה נעדרת תמיכה ממשלתית במוצרים המבטיחים תשואה. חוסר האיזון בין כמות הכסף העצומה להיקף ההשקעות האיכותיות הנמוך יחסית, מוביל בין היתר לתמחור אופטימי ולא זהיר של נכסים, ולנטילת סיכונים בכספי הפנסיה של מצד מנהלי השקעות.

מסוכן או לא, אך מבחן הנתונים מלמד שמרבית הכסף הפנסיוני והחסכונות מגיעים לשוק ההון, דבר המתדלק את עליות השערים בבורסות, שממשיכות לעלות. בשלב הנוכחי, לא נמצא גורם או אינטרס שיתמוך בעצירת החגיגה הגלובלית, גם אם יש הרואים במצב הנוכחי כ"אם כל הבועות" בהיסטוריה של העת החדשה.

בסביבה עתירת הון המיועד להשקעות, וכשהחלופה היא בריבית אפסית או אף שלילית, נראה טבעי לצפות להמשך זרם הכספים לבורסות ולעלייה בשערי המניות - שממשיכים לעלות.

מדד דאו ג'ונס
יוסי פריימן

יוסי פריימן | |זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ וניהול השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker