איך לקבל החלטות כלכליות נכונות בזמן ציפייה למיתון? - זווית חדה - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך לקבל החלטות כלכליות נכונות בזמן ציפייה למיתון?

עקום התשואות אינו מבשר טובות, וסביר שהכלכלה תיכנס להאטה בעתיד הנראה לעין ■ האם כדאי לרכוש מט"ח בתקופה זו, ומה לעשות עם החסכונות?

משבר בשווקים

קוראי בלוג זה בוודאי נחשפו לפוסטים שכתבתי בעבר באשר להשפעת מלחמת הסחר והמטבעות על האפשרות של גלישה למיתון - ואף חמור מכך. צלילת רמת שערי הריבית באירופה ובאסיה לעבר טרטוריה הקרובה לאפס, ואף שלילית, לאורך תקופה ממושכת, מלמדת על כשל ומשבר תאוריית עידוד האינפלציה כצעד תומך צמיחה.

להאטה או בהמשך חלילה למיתון ישנן כמה סיבות, ביניהן העלייה החדה שנרשמה בריבית הדולר בשנתיים האחרונות, שהזניקה את עלויות המימון והחרפת מלחמת הסחר של ארה"ב, החל משכנותיה קנדה ומקסיקו ועד אירופה וסין.

במדינות הנפגעות נקטו הממשלות בצעדים לעידוד הפעילות הכלכלית, ובכלל זה הפעלת מדיניות מוניטרית מרחיבה, רכש ני"ע, מדיניות פיסקלית נדיבה בהטבות והקלות מס. כל אלו הביאו למיצוי מחזור הצמיחה וכוחם של האפקטים לתמריצים. בכך מיצו הצעדים גם את הציפיות למחזוריות מצד מנהלי השקעות וכספים ולשינוי במגמה.

בשלב הנוכחי, השאלה הגדולה היא עד כמה ההאטה הכלכלית שחווים בשווקים תהיה חמורה. ברור שאף אחד לא יודע לחזות את העתיד, אבל בכל זאת אנו נדרשים לקבל יום יום החלטות כלכליות, וצריך לקבל אותן עם הערכות הסיכון סיכוי הטובות ביותר שניתן.

עובדי ליהמן ברדרס במהלך המשבר ב-2008
Mary Altaffer/אי־פי

האיתות של הפד

תקופת הצמיחה הממושכת שחוו עד לאחרונה בכלכלה העולמית היתה אחת הארוכות בהיסטוריה, מעין אפטר-שוק שלאחר המשבר הכלכלי החמור של 2008. ואולם, הבנק המרכזי האמריקאי, הפד, שינה לאחרונה את המגמה כשהחליט להוריד את ריבית הדולר ב-0.25%, לאחר גל ממושך של העלאות.

משבר הסאב-פריים הביא לשינוי מדיניות אגרסיבי. הפסקת צעדי המדיניות המרחיבה הכמותית המסיבית היתה אטית ומדורגת, ובסיומה עלתה הריבית בהדרגה, עד לנקודת המפנה שבה הפד החליט על שינוי במדיניות והתחיל להוריד את ריבית הדולר בסוף החודש שעבר. כלכלנים מגדירים מיתון כמצב שוק בו במהלך שני רבעונים רצופים נרשמת צמיחה שלילית. אמנם, ארה"ב, אירופה ואסיה לא נתונות נכון להיום במיתון, אולם יש הרואים במועד שבו בנק מרכזי מתחיל להוריד את ריבית הבסיס כהגדרה אלטנטיבית למיתון שבדרך.

אם כן, מדוע שוקי המניות אינם מגיבים בהתאם ואינם קורסים? במציאות, שוקי המניות רשמו ירידות קלות של אחוזים בודדים, ולא תמכו בתמונה הקודרת הצופה בפוטנציאל למיתון חמור.

מצד אחד, ייתכן שהמשקיעים מופתעים לטובה מנכונות הבנק המרכזי האמריקאי לפעול במהירות ולהימנע מתגובה מאוחרת. מצד שני, תרחיש אחר צופה כי הירידות החדות, אם וכאשר יגיעו, יהיו בתגובה לנתונים כלכליים חלשים ומאכזבים, כמו נתוני הביקוש למשרות חדשות שיהיו פחות מעודדים, עלייה בשיעור האבטלה, ירידה ברווחי החברות הגדולות ועוד. כך או אחרת, עקום התשואות אינו מבשר טובות כשתשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים יורדת חדות לעבר רמת 1.6%.

המיתון בדרך?

מלבד העובדה שתשואות האג"ח יורדות במהירות לעבר רמות שפל היסטורי, בגרף מטה ניתן לראות כי בראייה רב שנתית, בכל פעם שהפער בין תשואת איגרות החוב ל-3 חודשים לעומת התשואה ל-10 שנים שוכנת ברמת אפסי או קרוב לכך, הכלכלה האמריקאית גולשת למיתון. החלקים האפורים בגרף מטה מצביעים על תקופות ההאטה. אורך חיי ההאטה נמדד ככל שהרקע האפור ממושך יותר על ציר הזמן.

גרף האטה כלכלית - דלג

כעוצמת מלחמת הסחר כן עוצמת המיתון

הכלכלנים בבית ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס מעריכים כי מלחמת הסחר בין סין לארה"ב תביא לפגיעה של 0.6% בתוצר האמריקאי, בעוד תחזיות קודמות דיברו על פגיעה של 0.2% בלבד בקצב הצמיחה. בגולדמן סאקס מעריכים שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יגדיל את ההיטל על יבוא סחורות שמגיעות מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר בעוד 10% - מהלך הצפוי ככל הנראה ב-1 בספטמבר 2019.

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ
Andrew Harnik/אי־פי

אז איך מקבלים את ההחלטות הכלכליות הנכונות?

אחת הבעיות הפופולריות בכל נושא קבלת ההחלטות הוא הפן הרגשי, שמוביל במקרים רבים להחלטות לא רציונליות. כשהשווקים רושמים נפילות חדות והכותרות מכות בעוצמה, אנו נוטים לקבל את ההחלטות הגרועות ביותר ואיננו מצליחים להסתכל על המציאות בצורה אובייקטיבית ונכונה.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, שוקי האג"ח והמט"ח צופים כי משבר ארה"ב-סין יפגע קשות בסחר הגלובלי, ובעתיד ייתכן שיגרור את השווקים למיתון שאין לדעת את עוצמתו ומשך הזמן שיימשך. מצד שני, תוואי הריבית של הפדרל ריזרב נתון במגמת ירידה, והציפייה השלטת היא להפחתת ריבית נוספת של הבנק המרכזי האמריקאי ב-0.25% עד 0.5% נוספים כבר בספטמבר הקרוב.

גם בנק ישראל הכריז כי הריבית לא צפויה לעלות בעתיד הנראה לעין, ובכך גם הציב חסם עליון מעל ריבית בנק ישראל. גורם ראשון שמעודד את כל מי שצפוי לקבל החלטת השקעה, במיוחד בנדל"ן, הוא שהריבית הקצרה צפויה להישאר נמוכה ואפילו לרדת.

בתנאים שבהם רמות השערים קרובות לרמות השיא, אפשר לומר בזהירות כי לאור העובדה ששוק המניות מתומחר ברמות גבוהות יחסית (הגם שיכול להפתיע לטובה), נראה כי הגדלת הסיכון בנכסים מסוכנים כמניות ואג"ח בדירוגים נמוכים תהיה טעות.

כמובן שהמחיר של גישה זהירה זו הוא הפסד של תשואה אלטרנטיבית, במקרה שהשווקים יניבו תשואות טובות. הורדת ריבית הפד תומכת מצד אחד ברווחי החברות, במינוף השקעות, תוכניות רכישה עצמית של מניות ואף בחלוקת דיווידנדים. כל אלו תורמים לביקוש לני"ע. מנגד, ציפייה להפחתות ריבית הנובעות מצעדי הקלה מוניטרית בסביבה של מיתון ברחבי העולם, מלמדים על עומק המשבר הכלכלי ובסביבה של משבר מתפתח, מציאות כזאת מלמדת שפוטנציאל האפסייד מוגבל. מכאן, כדאי להתכונן מבעוד מועד להאטה כלכלית בכל הנוגע להחלטות השקעה בנכסי סיכון.

החזקת מט"ח: השערים נמוכים באופן יחסי – האם כדאי לרכוש?

כלל מוכר לפועלים לגידור סיכונים בשוקי המטבע טמון בגישה כי החזקה במטבע חוץ מיועדת לצמצום הספקולציה, אולם רק כשצפויות הוצאות עתידיות במט"ח. תדירות הנסיעות והרכישות של ישראלים בחו"ל גדלה מאוד, ואצל רבים עולה המחשבה לנצל את השערים הנמוכים כדי לרכוש מט"ח לצורך עתידי כבר כיום, ובכך להבטיח לעצמם את רמות השערים. ההפסד הפוטנציאלי היחיד ממצב שכזה יירשם אם תהיה ירידה חדה ומשמעותית בשערי המט"ח, כך שמטבע זול היום יהיה זול עוד יותר בהמשך, והרוכש הראשון יידרש להכיר בהפסד.

רכישת מט"ח לשם יצירת רווחים היא הימור שמצד אחד יכול להסתיים ברווחי הון, אך מצד שני עשוי גם להסב הפסדים או שלא יניב רווח או הפסד כלל. אם לאלו ששונאים סיכון יש הוצאה מתוכננת במט"ח ברמת ודאות גבוהה, הם יכולים לבצע רכישת מט"ח עתידית לגידור ההוצאה המתוכננת כבר כעת. כמובן שקיים מצב שבו השערים ירדו עוד עד למועד השימוש בכסף בפועל, אך בכך לא תורגש החמצה כתוצאה מההפסד.

אדם מחזיק שטרות של דולרים
בלומברג

להימנע מהטעות הקלאסית: לא לפדות חסכונות

במצב של ירידות חדות בשוקי ההון קדימה מוטב שלא לממש הפסדים ולא לפדות חסכונות, ובתנאי שאותם חסכונות לא אמורים לשמש אתכם למחיה בתקופה הקרובה ואינם האוצר היחיד שברשותכם. בכל אופן, אלו העתידים לצאת לפנסיה ראוי שיקבלו ייעוץ פרישה מיועץ פנסיוני בלתי תלוי שיבחן את מצבם, ללא קשר כלל למצב השווקים או הבורסות.

קרנות הפנסיה פיתחו מודלים של הפחתת סיכון בהשקעות בהתאם לגיל, אולם בכל זאת, לעתים ברשותנו קופות גמל, קרנות השתלמות ושאר אפיקים שחשופים למניות עתירות סיכון ובכלל, שעלולים לרשום הפסדים במועד סמוך לפרישה.

העצה הטובה ביותר עבור אלו שאינם חייבים את הכסף למחיה שוטפת בשנים הקרובות היא לא לתזמן את השוק, אלא להיות בו לטווח הארוך, גם במקרה שיש ירידות וגם במקרה של רווחים ועליות. מחקרים הראו כי הניסיונות לתזמן את השוק הם אלה שפוגעים הכי הרבה בתשואה הפוטנציאלית, אחרי דמי ניהול גבוהים.

אחת ה"צרות" הגדולות בניסיונות לתזמון את השוק הוא קיבוע של הפסדים ללא יכולת לאפשר לחסכונות להתאושש. חישבו על חוסך בקופת גמל למשל, שהחליט לפדות את הקופה למזומן בשיאו של המשבר, כשערך הנכסים בקופה ירד בכ-15% באותה השנה. בשלוש השנים שלאחר מכן נרשמו רווחים והתאוששות בכל שנה, ואף הסכום הצבור הגיע לשיא, אולם החוסך לא הספיק ליהנות מכך.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#