מתכון קטלני ומסוכן עלול לאיים במשבר כלכלי על המשק הישראלי - זווית חדה - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתכון קטלני ומסוכן עלול לאיים במשבר כלכלי על המשק הישראלי

גירעון של 4%, שער חליפין נומינלי אפקטיבי שנמצא בשפל מאז 1999, האטה בצמיחה הגלובלית ומנגד אינפלציה העלולה לחייב העלאת ריבית, הם מתכון מסוכן שעלול לעלות עוד במשבר כלכלי בלתי צפוי

משה כחלון
עופר וקנין

שאלת ריבית בנק ישראל, האם היא תעלה ב-2019 או לא, מעודדת ספקולציות מרובות. אולם, בינתיים, שוק האג"ח מאותת כי המדיניות המוניטרית המרחיבה שבה נוקט בנק ישראל עתידה להימשך, וכי העלאות הריבית שצופה מחלקת המחקר של בנק ישראל, ספק אם יתגשמו.

תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל, שצופה כי ריבית השקל תעמוד על 1% בתוך שנה, מצליחה לעורר חששות בשוק המט"ח באשר להשפעת הצמצום החד בפער הריביות דולר-שקל ובכך ברשת ההגנה שניתנה לדולר, מצב השולח את שער הדולר אל עבר רמות שפל.

סל המטבעות הנומינלי אפקטיבי, שער העוגן של בנק ישראל בקביעת מדיניותו בשוק המט"ח, ירד אמש לרמת שפל של כל הזמנים, 75.537 נקודות. מדובר בשפל מאז 1999, שבו שונתה צורת המדידה שהונהגה לראשונה ב-1986 והופעלה לסירוגין.

שער החליפין הנומינלי האפקטיבי מייצג את סל מטבעות הסחר של מדינת ישראל, מקוסטה ריקה הקטנה ועד ארה"ב הגדולה, בהתאם למשקולות הסחר ביצוא או ביבוא. המטרה של סל המטבעות לשקף את תנאי הסחר ולאותת על מידת השחיקה בכושר התחרות של התעשייה בישראל במונחי מטבע בלבד, ללא התחשבות בתנאים אחרים, כמו גידול בהיקף התפוקה או ברמת המחירים. יהיו שיטענו כי סל המטבעות לאורך זמן נושק לרמות השפל, ומנגד הייצוא הישראלי משגשג, חברות הסטארט-אפ מגייסות כספים והרווחים גבוהים, אז מדוע אנחנו צריכים לחשוש?

אם מדובר במצב זמני של חודשים בודדים, אזי ניתן לצפות שהחברות יוכלו להתמודד עם השינוי. אולם במידה ושערי החליפין ימשיכו להידרדר לרמות שפל חדשות ושער השקל ימשיך להתחזק אל מול הדולר, הרי שלא מן הנמנע כי חברות יתקשו שלא לצמצם בעלויות ומקביל נראה פיטורים לצד צמצום בהיקף המשרות החדשות שנפתחות. המצב הנתון משפיע על הצמיחה של הכלכלה הישראלית, במיוחד בעיתוי של גירעון גבוה וחשש מצמצום בהיקף היצוא.

גירעון גבוה ומסוכן

הגירעון הגבוה, שצפוי לעמוד על 4% ב-2019, יחייב את הממשלה להדק את החגורה. ההכרזה על קיצוץ תקציבי נחשבת לאחד מהמקומות הקלים יותר להפעלת מדיניות של צמצום, שכן מהלך הצמצום מאפשר לגבות משאבים בהתאמה למדיניות הפרטנית בכל משרד ובכך לאפשר שמירה על גמישות תכנונית.

שכירים עשירים וכל מי שלא יצא להפגין בקיץ 2011 בשדרות רוטשילד כנגד הכוונה לגבות ממנו יותר מסים, מוצא עצמו בפני גזירות חדשות. כך למשל, המס על כלי רכב היברידים וירוקים עלה השנה באופן חריג וקיצוני, על אף החשיבות שבעידוד המוצר מחירו התייקר. ואולם, ניסיון העבר מראה כי גם אם יעלה מס החברות או מס ההכנסה ניתן לצפות כי לא ייראה אפילו מפגין אחד בודד שיצא לחוצות העיר כנגד ההחלטה. מסים חדשים לא תורמים לעידוד הצמיחה הכלכלית, אלא מצמצמים את ההכנסה הפנויה ומכבידים על הצרכנים והמגזר העסקי ובכך תורמים להקטנת התוצר.

הבעיה בגירעון גבוה מאוד היא סכנת הסחרור בזמן משבר כלכלי. כשהגירעון נמוך עד אפסי, בעת משבר פועלים המייצבים האוטומטיים כמו למשל פיצויי פיטורין למובטלים, עלייה בבקשות להחזרי מס ועוד, אך כשהגירעון גבוה מאוד, כל הידרדרות במצב הכלכלי גורמת כמעט לאובדן שליטה שעלול לגרום לסחרור שבמקרים רבים מסתיים באובדן דירוג האשראי או בזינוק בחוב החיצוני. אם ישראל תיקלע למשבר כלכלי עם גירעון גבוה זה עלול להסתיים רע מאוד, למרות יחס החוב הנמוך לתוצר.

רק קצב אינפלציה נמוך ימנע העלאת ריבית

בנטרול מדד יוני, שהפתיע עם ירידה של 0.6%, קצב האינפלציה בישראל עומד על 1.6%-1.2% לשנה. בקצב אינפלציה כזה, שנמצא במרכז היעד של בנק ישראל, הבנק עשוי להתקשות שלא להעלות את ריבית השקל, ובכך לאפשר לאינפלציה לצאת משליטה. השאלה הקובעת טמונה בשאלה על מה יצביע מדד יולי, הצפוי להתפרסם ב-15 באוגוסט, לאחר החלטת הריבית בארה"ב, ובטרם תחליט הוועדה המוניטרית של בנק ישראל על גובה ריבית השקל.

הירידה בנתוני רכש מנהלים באירופה, אי יציבות פוליטית באיטליה, משבר הברקזיט המתמשך והמחמיר, הציפייה לתוכנית הרחבה מוניטרית והפחתת ריבית באירופה, משבר הסחר ארה"ב-סין ומשבר מדינות המערב ובראשן ארה"ב מול איראן, כל אלו רק חלק מהגורמים התומכים בהרחבה כמותית – הפחתה בריבית, לעידוד הפעילות הכלכלית הגלובלית לאור השחיקה המתמשכת בשיעורי הצמיחה וההרעה בנתוני המקרו.

בחינת הנתונים מלמדת כי במצב אחד בלבד בנק ישראל עשוי למצוא את עצמו מחויב להמשיך ולהעלות את הריבית – מצב נתון במקרה ששיעור האינפלציה יעבור את אמצע גבול היעד של בנק ישראל. במקרה כזה בנק ישראל יידרש לנהל מדיניות כמעט בלתי אפשרית – שבה ימשיך להעלות את הריבית, אך גם יבצע רכישות מט"ח בהיקפים גדולים כדי לצמצם ואף למנוע את קריסת שער הדולר לשפל של כל הזמנים.

תנועת המלקחיים של עלייה בשער ריבית השקל לצד העלאת שער ריבית הדולר היא מכפיל כוח משמעותי ליצוא הישראלי, שכן המהלך גורם בוודאות להתחזקות השקל ובכך לפגיעה בתנאי הסחר. אם נוסיף לכך שמנועי המסחר הדיגיטלי ופעילות ערה של ספקולנטים צפויים לזהות את המגמה ולהצטרף אליה, אזי קל לצפות לתגובת דומינו והתחזקות מהירה של השקל.

סל המטבעות הנומינלי האפקטיבי בשפל מאז 1999

ריבית השקל במשק, מהווה פקטור משמעותי בקבלת החלטות משקי בית, צרכנים, משקיעים תעשיינים ומי לא. במיוחד ריבית הפריים המשתנה המשמשת כבסיס לחישוב משכנתאות, והלוואות רבות במשק.

אומנם בנק ישראל הגביל את שיעור מרכיב האשראי בריבית הפריים מסך המשכנתאות שנלקחות לשליש בלבד, אך מרבית ההלוואות במערכת הבנקאית ובשוק החוץ בנקאי נקובות דווקא בריבית פריים, החשופה במישרין לשער הריבית המשתנה של בנק ישראל ולא לשער הריבית הקבועה. המשמעות הישירה על חשיפה זו, שתזוזות בגובה הריבית, משפיעות על גובה ההוצאה הנדרשת למימון האשראי ובתמונת ראי מושפעת ההכנסה הפנויה של משקי הבית ויכולתם ליטול הלוואות חדשות.

השער הנומינלי אפקטיבי

פער הריביות בין הדולר לשקל שוכן כיום על 2.25%-2%, כך, שמי שמחזיק בדולר נהנה מריבית גבוהה בגובה פער זה, לעומת הריבית הנמוכה על השקל. במצב שבו פער הריביות יצטמצם, בדרך שבה הבנק המרכזי האמריקאי יפחית את ריבית דולר ומנגד בנק ישראל יעלה את שער ריבית השקל, מהלך העלול ליצור תנועת מלקחיים שתאיץ את ההתחזקות השקל אל מול סל המטבעות.

פער הריביות הפרו דולרי התרחב והלך במהלך 2018 והיה לאחת הסיבות העיקריות לבלימת התחזקות השקל, לעומת תנאי הסחר שמהם נהנה הדולר ב-2018. מתחילת 2019 הציפיות בשוקי האג"ח התהפכו וכך במקום עלייה צפויה בפער הריביות, שוקי ההון הפנימו שארה"ב נכנסת להאטה כלכלית וכי פער הריביות עומד להצטמצם.

בתקופה זו בנק ישראל נתון בין הפטיש לסדן. מצד אחד הבנק מתקשה להעלות את הריבית מתוך חשש להשפעת המהלך ברמה המקומית על הצמיחה, התעסוקה ושוק הנדל"ן הישראלי, וברמה הגלובלית לאור החשש שמא הכלכלה העולמית גולשת להאטה, ועלייה בריבית תשפיע על המשק הישראלי בכללותו. מצד שני, החשש שמא "יפספס" הבנק ויחמיץ מצב של המשך העלייה בקצב האינפלציה, כשאמינותו כבנק השומר על סביבת אינפלציה מוגבלת ומעודד תעסוקה תיפגע וגם המשק. בכך נפתחה הדרך להתמודדות עם החלטות הריבית הקרובות אשר יהיו קשות ככל שיהיו.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

ציון נכשל בלוחמה פסיכולוגית: ככה לא משווקים חיסול ממוקד

הבסיס של לוחמה פסיכולוגיה זה להבין מול מי אתה פועל ובאילו אמצעים אתה צריך להשתמש כדי להשפיע עליו. בכך אין זה שונה מקמפיין שיווק של מוצר, אך במקום לשדר עסקים כרגיל ולעורר בהלה אצל האויב, הפחד והבהלה כוונו אלינו

אישה עושה קניות

שופינג IL חוגג שש שנים: האם אנחנו צריכים חג קניות ישראלי?

נובמבר הוא חודש של חגיגת שופינג עולמית עם הנחות ענק: יום הרווקים הסיני, בלאק פריידי וסייבר מאנדיי. אולם בישראל החגיגה מתחילה עוד קודם, עם חג הקניות הלאומי שופינג IL ביוזמת גוגל. האם יש הצדקה ליום מכירות מקוון שכולו כחול-לבן?

כתבות שאולי פיספסתם

*#