איך נהפכה התחזקות השקל לשיחת הסלון של הישראלים?

השקל המתחזק הוא ברכה עבור הצרכנים: הרכישות שמבצעים ישראלים במטבע זר זוכות להנחות בזכות התחזקותו של השקל. עם זאת, מי שמשלמים את המחיר הם המעסיקים שהכנסותיהם נקובות במטבע חוץ, ביניהם מגזר ההיי-טק וחברות התעשייה המסורתית

יוסי פריימן
יוסי פריימן
ציור של ז'אן פרנסואה דה טרוא המתאר סלון ספרותי בצרפת, 1728 לערך
ציור של ז'אן פרנסואה דה טרוא המתאר סלון ספרותי בצרפת, 1728 לערך. כנראה דווקא לא מדברים על השקלצילום: Krause Johansen

כצרכנים נאורים, ישראלים רבים מוטרדים יותר מעליות המחירים בסופר, מאשר מקשיי הפרנסה. שיעור האבטלה בישראל הנתון ברמת שפל היסטורי, שכר המינימום שעלה לאחרונה, ומנגד ההשפעה המצטברת של יוקר המחיה המאמיר בישראל - כל אלו פועלים במישורים מנוגדים, כשצד ההתייקרויות גורם ללחצי מחירים ולאינפלציה, ומנגד, חוסן המטבע, השקל, תורם לתחושת האושר ולכך שרבים רואים את מצבם הכלכלי כמצב טוב.

היום יותר מתמיד נושאים כמו חופשה ועלות החופשות משתלטים בקלות על כל שיחת סלון. "זה הזמן לטוס לחו"ל", אמרה הכותרת שהתפרסמה ב-TheMarker, ודימיונם של הנופשים הוצת. המגיבים בפייסבוק קראו אחד לחברו לנצל את המצב ולרכוש כרטיסי טיסה בזול.

מחירי חופשות הם נושא מאוד אמוציונלי, בישראל ובעולם כאחד, במיוחד עבור מעמד הביניים. מבחינת הנופשים הקבועים, לאחרונה קיבלו הם מתנה גדולה לקראת עונת חופשות הקיץ של חודשי יולי אוגוסט: הנחה בלתי צפויה בעלות החופשות, בזכות חולשת שערי מטבע החוץ אל מול השקל. בהנחה שלא תחול דרמה חדשה וגדולה שתגרור לשינוי דרסטי בשערי החליפין עד למועד רכישת המט"ח, הרי שכל ישראלי שיוצא לחו"ל ורוכש בימים אלה את הוצאות החופשה שלו במחירי מטבע חוץ, נהנה מהנחה של 5%-7%  (גובה ההנחה תלוי במטבע שבו נקוב מחיר החופשה), בהשוואה למחירים שהיה משלם בתחילת 2019.

עבור המילניאלס, מחירי החופשה ובכלל רפורמת השמים הפתוחים שהנגישה והוזילה דרמטית את מחיר החופשות מעבר לים, מדובר בארוע משמעותי. חיסכון של כמה אחוזים על חופשה בעלות כוללת של 10 אלף שקל ויותר, הפער הנוצר הוא משמעותי למדי.

שער הדולר-שקל

שוק תזזיתי ועתיר סכנות

ואולם, זירת המטבע היא שוק תזזיתי ועתיר סכנות, שבו איש אינו יכול לחזות את שערי החליפין ביום שבו יידרש הנוסע למשוך מטבע חוץ כמזומן לחופשה. לאלו המבקשים להתיר ספקות ולכל מי שחושש משער החליפין שמא יעלה ומבקשים להבטיח את השער הנוכחי, באפשרותם להבטיח את רמת השער העכשווי באמצעות ביצוע עסקת רכישה למט"ח שיידרש. משטר שמרני המבקש למנוע "ספקולציה" בשערי מט"ח נדרש לפעול באופן מוגדל ומרוכז. פעולה שמרנית שכזו כוללת ניהול קפדני של צד ההתחייבויות אל מול סל הנכסים וההגנות.

השקל המתחזק הוא ברכה עבור הצרכנים: הרכישות המרובות שמבצעים ישראלים רבים באינטרנט ובמטבע זר זוכות להנחות בזכות התחזקותו של השקל. עם זאת, מי שמשלמים את המחיר וסופגים את המכה הקשה הם המעסיקים שהכנסותיהם נקובות במקרים רבים במטבע חוץ, בהם ראוי לציין במיוחד את מגזר ההיי-טק עתיר ההכנסות במטבע זר וחברות התעשייה המסורתית הפועלות בסביבה של שולי רווח מצומצמים.

חברות אלו סופגות ירידה מתמשכת ומשמעותית בתמורה בשקלים שהן מקבלות עבור המרת תמורות היצוע. הייסוף המתמשך מצמצם את המרווחים בשקלים, התמקבלים בחברות יצוא אלו אל מול ההוצאות המקומיות הנקובות בשקלים ובראשן עלויות השכר המשולמות בשקלים. המכה האנושה ביותר היא של התעשייה המסורתית, שגם ללא אפקט הייסוף תלויה על בלימה, ואם נחזור אל הטור מהשבוע שעבר, הנה עוד הסבר מדוע מפעלים מסורתיים מתקשים לשרוד בישראל.

השקל המתחזק מהווה עבור בנק ישראל סמן וגורם לבעיות שבדרך. לאחר שבמאי החליטה הוועדה המוניטרית בבנק ישראל שלא להעלות את ריבית השקל, על אף שקצב האינפלציה חזר לעבר מרכז תחום היעד, בחרו בבנק להמנע מזעזועים בשוקי ההון והנדל"ן ולהסתפק במעקב בדריכות אחר תנועת השקל. חוסנו של השקל מהווה בעיה חמורה ומורכבת, מאחר שמצד אחד הוחלט על אי העלאת הריבית ומצד שני תוואי האינפלציה ממשיך לעלות, מצב דברים העלול לגרור את בנק ישראל למצב בו תידרש התאמה כואבת ומהירה בשער הריבית, במטרה למנוע סחרור אינפלציוני.

שער היורו-שקל

במצב שכזה עלול בנק ישראל להידרש להעלאת ריבית בשיעור חריג של 0.5%. עלייה חדה בריבית עלולה להכביד במיוחד על מגזרים רבים במשק, שנהנו במהלך שנים רבות מהמדיניות המרחיבה ומתנאי הריבית הנמוכה שהנהיג בנק ישראל בשנים של ריבית ריאלית שלילית. המשקיעים שהורגלו לרמת ריבית נמוכה המעודדת צריכה ומינוף אשראי, עשויים להידרש למהפך ולשינוי מדיניות.

החשש של בנק ישראל כי בבוא היום תעלה הריבית ותקשה על הלווים, הביאו אותו להטיל כמה מגבלות על נטילת משכנתאות מהבנקים, שקבעו כי תקרת החלק צמוד ריבית הפריים יוגבל עד כדי שליש מגובה האשראי הכולל.

בסביבה של לווים הנוטלים אשראי ללא שמירת עודפים לשעת חירום ויתרות, נראה כי הגבלת האשראי, הנדרש לצורך הבטחת חוסנם של הבנקים בתקופות של ריבית עולה, מתבררת כצעד חשוב שמאפשר לבנק ישראל גמישות במדיניות הריבית. בנק ישראל יצר בשנים האחרונות מגבלות נוספות על נטילת משכנתאות, כדי לרסן ולהגביל את הסיכון ללווים ולמלווים בשוק הנדל"ן למגורים, כדי למנוע זעזועים בשוק המשכנתאות כמו גם הגבלת המימון על קבוצות רכישה וחיוב מרכיב ריבית קבוע בכל הלוואה. מגבלות אלה יאפשרו העלאת ריבית בעתיד מבלי לייצר זעזועים קשים בקרב משקי הבית.

אין להמעיט בחשיבות השפעת הריבית על מחירי ההלוואות וההשפעה שלה על גובה ההחזרים של משקי הבית, ובשרשור על כיסם של נוטלי המשכנתאות. עם זאת, הצרכנים הנוטים לראות את הטווח הקצר מעדיפים בעת הנוכחית את פירות השקל החזק עם הוזלת המחירים במשק מאשר החסכון העתידי של הטווח הארוך, הבא למנוע מצב בו הם לא יעמדו בתשלומי המשכנתא, מצב הנראה לרבים מהצרכנים כתרחיש פחות ריאלי ולא חשוב.

ההחלטה של בנק ישראל שלא להעלות את הריבית עלולה להתברר כטעות, ככל שמחירם של יותר מוצרים במשק עובר עדכון מעלה. ה"מוזיקה" הנשמעת מאז סוף 2018 מלמדת כי הרסן משתחרר, וכי כל מי שהמתין ב-7 השנים האחרונות, ולא ביצע העלאה במחיריו, פועל כיום בחפזון להעלות את מחיריו. הסקטור הפרטי עוקב אחר הנעשה בסקטור הממשלתי, כשמשרד הפנים הודיע על העלאת תעריפי הארנונה ל-2020, ההעלאה המשמעותית ביותר מזה חמש שנים. העלאה הצפויה לגרור לעליות מחירים נוספים במשק.

לסיכום, בנק ישראל נתון במלכוד. מצד אחד הוא נמצא במציאות שבה הדולר מתחזק אל מול המטבעות המרכזיים בעולם, ומצד שני, בזירה המקומית, הדולר נחלש. משקלו המוקטן (כ-25%) של הדולר בסל מטבעות הסחר (השער הנומינלי האפקטיבי) מלמד כי יידרש מהלך התערבות משמעותי בכדי לתמוך בהתאמת מגמות השערים שבהן נסחר הדולר בעולם לאלו שבישראל.

בתקופה שבה ההאינפלציה שבה לעבר מרכז תחום היעד (1%-3%), החלטה להעלות את ריבית השקל צפויה למתן את לחצים אינפלציונים במחיר של שקל חזק, מהלך העלול לעודד צמצומים ואף פיטורים – אבטלה, כל זאת בתקופה של גירעון תקציבי חריג וגבוה מתקרת יעד הגרעון השוכנת בכ-3%, היקף הגרעון עשוי אף לגדול בעקבות מנגנון המייצבים האוטומטיים שייכנסו לפעולה עם עליית הגירעון.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | |זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ וניהול השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker