הבעיה הכלכלית שבאמת צריכה להדאיג את אזרחי ישראל

הפריון מהווה בעיית שורש עמוקה הנדרשת לטיפול יסודי. ללא טיפול יסודי מהשורש, הרי שבמוקדם או במאוחר המשק הישראלי ייקלע למשבר. בתרחיש הקיצוני יותר, עלולה הצמיחה לנפש להיפגע באופן משמעותי ומהיר לאורך תקופה של כמה שנים, ובכך ייפגע חוסנו של המשק

יוסי פריימן
יוסי פריימן
נגיד בנק ישראל אמיר ירון
נגיד בנק ישראל אמיר ירוןצילום: אייל טואג / בנק ישראל

דו"ח בנק ישראל ל-2018 שפורסם בתחילת החודש כלל סוגיות רבות, שמרביתן נדונו לאחרונה לעומק בכלי התקשורת. אחת הסוגיות המרכזיות והבוערות שממעטות לעלות לסדר היום הציבורי בצורה ממשמעותית היא סוגיית רמת הפריון במשק, לה הקדיש בנק ישראל פרק נפרד ומורחב ובו כלל גם את תחום מיומנויות היסוד, שאליהן אתייחס בהמשך.

סוגיית הפריון שבה ועולה מפעם לפעם כנושא הנדרש לטפל, אולם ההצלחה המועטה שנחלה הפעילות לעידוד הפריון מלמדת כי קובעי המדיניות, שהם המבוגרים האחראים, מעולם לא הסתכלו על סוגייה זו כבעיה לאומית ואסטרטגית של ממש. בפועל, יש לראות בפריון הנמוך חולשה וכשל המחייב התייחסות כאל מצב חירום לאומי.

שלא במפתיע, בתקופת טרום בחירות, המפלגות המתמודדות לכנסת בחרו שלא להתמודד עם הכשלון הצורב שנחלו בתחום והעדיפו להצניעו. במפלגות השונות חושבים כי נושא הפריון הוא לא "חם" או רלוונטי מספיק בשיח הציבורי כדי להציגו במצע. להכריז בפני האזרחים על שיפור בשירותים האזרחיים והטבות הסוציאליות זה קל, אולם להציג תוכנית של רפורמות אמיתיות שיביאו לשיפור של ממש ברמת החיים מחייב הסבר והרחבה. משימה מורכבת, פחות צבעונית, ופחות נהירה.

הפריון, או במלים אחרות, התפוקה הממוצעת של אזרח ישראלי לשעת עבודה, היא נמוכה ומהווה בעיית שורש עמוקה, הנדרשת לטיפול יסודי. ללא טיפול יסודי מהשורש, הרי שבמוקדם או במאוחר המשק הישראלי ייקלע למשבר. מצד אחד, מגזר ההיי-טק המוביל את הסטארט-אפ ניישן מייצר תפוקה גבוהה ומרשימה בהשוואה לממוצע מדינות OECD, ואף במדידה גלובלית מדובר בנתונים גבוהים ומרשימים בהשוואה עולמית. מצד שני נמצאים מגזרים אחרים במשק, כמו חרדים וערבים, הפעילות הכלכלית שלהם מתאפיינת ברמת פריון נמוכה במיוחד.

אם לא די בכך שהפריון בישראל נמוך אף מטורקיה ומספרד, הרי שבמרוצת השנים, פער הפריון שרשמה ישראל מול מדינות העולם רק מתרחב והולך. 

נצלול לרגע למונחים כלכליים כבדים יותר. בתחילה, הסברנו שהפריון נמדד במונחי תוצר לשעת עבודה. על פי המשוואה הכלכלית, התוצר במשק תלוי בגורמי הייצור, המורכבים מעבודה והון, ומפריון (נתון המושפע מאוד משיפורים טכנולוגיים, שהם פרי ההשקעה במחקר ובפיתוח ובשילובם בתהליכי ייצור). אם אחד מגורמי הייצור עולה מאוד, התפוקה השולית שלו פוחתת. כלומר, כל יחידה של גידול בעבודה או בהון מייצרת תוספת פוחתת בכל גידול וגידול.

במצב של ישראל כיום, כששיעור האבטלה הוא בשפל חסר תקדים, כמות העובדים גבוהה מאוד, ובהינתן מצב שגורמי ההון והעבודה לא גדלים, פונקציית התוצר אינה יכולה לצמוח בקצב גבוה. התוצאה מלמדת על ירידה צפויה בקצב הצמיחה. 
   
בשנים האחרונות יש בישראל קצב צמיחה של כ-3% בשנה, כך שנוצר מסך עשן וחוסר לגיטימציה לטוענים כי המשק בסכנה, בשעה שמצב המשק העכשווי מרשים, הצמיחה ברמה גבוהה, יחס החוב תוצר במגמת ירידה והגירעון בשליטה. אולם, המצב הנתון שקול למצבה של חברה עסקית שרושמת כיום רווחי שיא של כל הזמנים, ועומדת ממש רגע לפני כניסה של שורה של מתחרות בעלות יתרונות טכנולוגיים מובהקים ובני קיימא. 

בתרחיש הסביר, אין מדובר חלילה במצב שבו המשק הישראלי נמצא על פי תהום, אלא מדובר בתמרור אזהרה גדול ומהבהב, המלמד כי במוקדם או במאוחר כשל בעיית הפריון יפגע במשק הישראלי בצורה משמעותית. שיעורי צמיחה נמוכים ימנעו גידול בתקציבים הממשלתיים ויקשו עוד יותר על המשק במשימתו להגדיל את סל השירותים האזרחיים. במקרה של ירידה בשיעור הצמיחה, תיפגע רמת השירותים המוענקת לכל אזרח. בתרחיש הקיצוני יותר, עלולה הצמיחה לנפש להיפגע באופן משמעותי ומהיר לאורך תקופה של כמה שנים, ובכך ייפגע חוסנו של המשק לצד פגיעה בדירוג האשראי ובחשיפת המשק לסכנת ההדרדרות במדרון החלקלק.

מה מידת אחריותה של המדיניות הכלכלית לאורך השנים? 

סוגיית כשל הפריון איננה בעיה חדשה של ישראל. הפער בפיריון של המשק אל מול העולם החל להתרחב עוד ב-1970, לפני כ-50 שנה, ואף ממשלה עד היום לא לקחה את המצב הנתון והגדירה אותו כצורך ומשימה לאומית. ייתכן שהסיבה שאף ממשלה לא עשתה זאת נובעת מהיעדר מודעות והבנה ציבורית. 

לכאורה, הפריון נשמע כמו נושא מורכב ופרטי ואולי אף לא מעניין, אולם ניתן להסביר זאת בצורה פשוטה ונהירה כפי שהשתדלנו לעשות. השיח סביב כשל הפריון לא פחות חשוב מדיונים באשר לסוגיות הקשורות בדיור, בבריאות ואף בביטחון או בכל נושא אחר הנמצא בליבת העיסוק השוטף של פוליטיקאים, מדינאים, כלי תקשורת או רשתות חברתיות.

כושר התחרות והחוסן הלאומי נפגעים

אומנם לא הכל נמדד בכסף, אולם גם רמת הביטחון ומוצרים ציבוריים רבים כמו ביטחון פנים ואכיפת פשע, נקבעים ביחס לתפוקת העובדים ומהיכולות הכלכליות של מדינת ישראל. יתרה מכך, היכולת לתמוך במדיניות כלכלית חברתית לאורך זמן תלויה בחוסן הכלכלי של המגזרים היצרניים, ואם אלו נתונים בפיגור יחסי לעומת יתר מדינות העולם, התוצאה תבוא בטווח הארוך, כשהפערים הכלכליים יתרחבו והמשק יתקשה להתמודד בתחרות הגלובלית ובשמירה על רווחיות, הגוררת במישרין להיקף הייצור, התעסוקה והשכר.

הפריון הוא תוצאה של תפוקת החברות במשק, אך מושפע מאוד מהחלטות ממשלתיות. החל מתחבורה, חלוקה של תקציבים, תמריצים, מספר שעות העבודה הנהוגות במשק כחלק משבוע העבודה והסכמים בין ההסתדרות, לאוצר ולמגזר העסקי, גם ממערכת החינוך והתכנים שבהם, ההכשרה המקצועית ועשרת העובדים בידע ורכש מיומנות.

כל הפרמטרים הללו הם תולדה ותוצאה של מדיניות הממשלה המשפיעה במישרין ובעקיפין על רמת הפריון ובכך על רמת החיים של כל אזרחי מדינת ישראל. לא די במשימות סקטוריאליות המבקשות לעודד את הפריון ברמה הנקודתית, אלא נדרש מהלך לאומי רחב היקף היודע להעמיד יעדים, תוך נקיטת צעדים המשלבים מדיניות של "מקל וגזר" לעידוד השינוי וההתאמה הכה נדרשים להבטחת חוסן המשק, בזכות יצירת והטמעת יתרונות טכנלוגיים, לצד ידע ומיומנות העובדים.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | |זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ וניהול השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker