עקום התשואות בארה"ב הוא בשורה לרוכשי הדירות

יותר ויותר סימנים מעידים שהמשבר הכלכלי הבא מתקרב, והפעם אין שום ביטחון שהוא לא יכה גם בישראל. מי יפסיד ומי ירוויח, ואיך כדאי להתכונן?

יוסי פריימן
יוסי פריימן
מסכים אדומים בבורסה (אילוסטרציה)
לא להתעלם מסימני האזהרהצילום: אי־פי

לראשונה מאז 2007 שיפוע עקום תשואות האג"ח לטווח ארוך התהפך והפך לשלילי ביום שישי האחרון. שינוי מגמה בציפיות לגבי הריבית הדולרית הוא ביטוי לחששות הכבדים השוררים בשוקי ההון מפני גלישת הכלכלה הגלובלית למיתון. זהו החשש שמא אנחנו ניצבים בפני שידור חוזר של מה שהתרחש בשלהי 2008 ותחילת 2009 בעקבות משבר הסאב-פריים בארה"ב. לאחר עשור וקצת של צמיחה כלכלית והתאוששות ממשבר עמוק וממושך, הפחד הוא שאלה עלולים להתחלף בהאטה חריפה ובירידה חדה בשיעור הצמיחה - ואולי אף בצמיחה שלילית.

נתונים מאכזבים לגבי כלכלת האיחוד האירופי שפורסמו בחודשים האחרונים - בהובלת מדדי רכש המנהלים, התפוקה התעשייתית והניצולת התעשייתית - מורים על סימני האטה בקצב ההתאוששות והצמיחה. ירידת מדד רכש המנהלים אל מתחת לרף ה-50 נקודות, בשעה שהצפיות היו לנתון מעל 51 נקודות, מצביעה גם היא על האטה בפעילות הכלכלית.

עקום תשואות האג"ח הדולריות הינו אחד האינדיקטורים היותר מהימנים לחיזוי שינויים במגמה ובקצב הצמיחה. מחקר שערך סניף הבנק הפדרלי בסן פרנסיסקו מלמד כי לעקום תשואות שלילי פוטנציאל ניבוי, בהסתברות גבוהה, של מעבר להאטה כלכלית ואף למיתון

מהו אותו עקום תשואה שרבים מדברים אודותיו? כשמו כן הוא - תפקידו להציג את התשואה השנתית לפדיון עבור איגרות חוב של מנפיק מוגדר לטווחים שונים. בציר האופקי של גרף העקום מסודרות איגרות החוב לפי מועד הפדיון, ובציר האנכי מוצגת התשואה אותה דורשים המשקיעים כתנאי להחזקת האיגרות. במצב רגיל עקום התשואות מאופיין בשיפוע חיובי העולה משמאל לימין, כלומר משקיעים דורשים פיצוי גדול יותר ככל שאיגרות החוב הן לטווח מימוש ארוך יותר. מנגד, עקום תשואות שטוח מעיד לרוב על חשש מפני האטה כלכלית, ועקום תשואות יורד משמאל לימין מעיד על מיתון של ממש.

הגרף המוצג מטה מראה את פער התשואה בבדולרים בין אג"ח ל-10 שנים לאג"ח לטווח קצר עם מועד פירעון של שלושה חודשים. פער זה יכול לנוע בין אחוז בודד לכמה אחוזים, והוא תלוי בציפיות הריבית, ובטעמם של המשקיעים (ויש שיאמרו - בתיאבונם של המשקיעים) לסיכון.

פער התשואות בין האג"ח לטווח קצר וארוך

המשקיע הרציונלי דורש תשואה גבוהה יותר כפיצוי ככל שאיגרת החוב היא לטווח ארוך יותר - כלומר ככל שמועד הפירעון רחוק יותר. ההיגיון הכלכלי טמון בכך שמי שמשקיע לטווח ארוך מסתכן באי-ודאות לגבי מצבו של מנפיק האג"ח - המדינה או החברה - לו הוא מלווה את כספו. אלמנט נוסף טמון בנזילות: ככל שההשקעה היא לטווח ארוך יותר, הנזילות שלה נמוכה יותר. לכן, רוכש איגרת חוב לטווח ארוך דורש פיצוי בתשואה על על הפגיעה בנזילות.

מצב שבו עקום התשואה מתאפס או אף נכנס לטריטוריה שלילית מעיד בסבירות גבוהה כי הכלכלה גולשת למיתון. בסוף השבוע האחרון התשואות לטווח קצר היו לראשונה גבוהות מהתשואות לטווח ארוך.

היכונו למשבר

לפני כארבעה חודשים בחר בנק ישראל להעלות את ריבית הבסיס ל-0.25%, ואותת בכך על סיום מגמת ההקלה המוניטרית ומעבר למגמה של ריבית עולה. באותה העת שררה בשווקים ההערכה כי ב-2019 צפויות בארה"ב עוד שתי העלאות ריבית. כיום הסבירות לכך שהריבית בארה"ב תעלה שוב השנה נראית יותר ויותר קלושה, בטח לגבי חודשים הקרובים. קשה לצפות שבנק ישראל יפעל כנגד התחזיות בזירה הגלובלית, במיוחד אלה של הבנק הפדרלי. לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב ההאטה הכלכלית הגלובלית כבר תבוא לידי ביטוי גם בזירה המקומית, שכן כ-45% מהתמ"ג הישראלי קשור ליצוא.

בנק ישראל עשוי לבחור אף הוא בעדכון מטה של תחזיות הצמיחה בישראל. בהתחשב במצב שבו נמצא עקום התשואות האמריקאי, ובכך שהבנק הפדרלי מודיע כי יעצור את תהליך צמצום ההתחייבויות שבמאזנו, ניתן לצפות כי המדיניות המוניטרית בישראל לא תהיה מצמצמת - לפחות בטווח הקרוב.

המרוויחים מההתרחשויות בארה"ב הם נוטלי המשכנתאות בישראל. המשקיעים הכינו את עצמם להתמודדות עם ריבית העולה בקצב לא אחיד, והם נהנים מקצת אוויר לנשימה בדמות עצירה בעליית ריבית הפריים ייתכן גם שמסלולי המשכנתא המתעדכנים לא יספגו עליות חדות בריבית.

עם זאת, הלווים הישראלים - הן נוטלי המשכנתאות והן המשתמשים באשראי צרכני -  צריכים לראות בשינויים האחרונים סימן אזהרה. המשק הישראלי כמעט לא נפגע במיתון הקודם שהתרחש בארה"ב ב-2008. למזלנו ולשמחתנו, באותו משבר כמעט נצפו פיטורי עובדים בהיקף משמעותי וממשלת ישראל לא נדרשה לתוכניות חירום שתסייע לעובדים.

ואולם אין ודאות שזה יהיה המצב גם בעתיד. המשבר הבא עלול להכות במשק הישראלי יותר מאשר במדינות אחרות, בייחוד לאור העובדה שתעשיית ההיי-טק של 2019 היא לא זו של 2008: חברות היי-טק רבות בישראל תלויות בגיוסי הון, ומצב של משבר בשוקי ההון עלול להתבטא גם בהאטה בגיוסים ובפיטורי עובדים.

כיום מצבו של המשק הישראלי שונה בתכלית. אנחנו צופים ביותר הלוואות צרכניות ובעלייה במינוף משקי הבית - שמגבירים את הסיכון. הריבית אמנם לא תעלה, אך עלייה בשיעור האבטלה תשפיע גם היא על כושר החזר של הלוואות. כך, היעדר ביטחון תעסוקתי מהווה בעיה עבור הלווים והמלווים כאחד. לכן, על הצרכנים הישראלים להביט נכוחה באותות ההזהרה ולנהוג בשמרנות לקראת הלא נודע. אפשר להתחיל בצמצום הצריכה ובהקטנת המינוף.

עצירה במגמות הריבית ונטילת ההלוואות תהיה משום אוויר לנשימה - זמן התארגנות למשבר שעלול לפרוץ בשלוש השנים הקרובות ללא כל התראה נוספת. זהו בדיוק הזמן לצבור עודפים לזמן המשבר, לצמצם הלוואות המיועדות לצריכה שוטפת ולהתכונן. ייתכן שהמיתון לא יתממש, אך מי שלא יהיה ערוך בסבב הזה עשוי למצוא את עצמו מפסיד לא מעט.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | |זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ וניהול השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker