מחיר הגירעון: משבר כלכלי ואיום על המשק הישראלי - זווית חדה - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחיר הגירעון: משבר כלכלי ואיום על המשק הישראלי

בימים האחרונים משרד האוצר לא יכול היה עוד להסתיר את נתוני הגירעון התקציבי, ובצל נתוני ינואר-פברואר נחשף כי הגירעון הממשלתי מאיים וקרוב לשלב שבו הוא יצא משליטה, כתוצאה ממדיניות הגדלת ההוצאה הממשלתית והפחתת המסים

משה כחלון
מגד גוזני

כשנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, דיבר על הגירעון התקציבי, הוא נהג תמיד להסביר מדוע גירעון בקצה גבול היעד, באזור ה-3%, הוא מסוכן למשק ולעתידו. הוא הסביר זאת בפשטות - מספיקה שנה אחת או שתיים של גירעון מבני גבוה, שאליו עלול להצטרף גירעון מחזורי הנובע ממיתון ומחזורי עסקים, וכך עשוי חלילה המשק למצוא את עצמו במדרון חלקלק והרסני, ששיקומו עשוי להמשך זמן רב ומחירו יקר עד מאוד.

היקפו החריג של הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד נכון להודעת משרד האוצר האחרונה על 3.5%, נתון גבוה מאוד, החורג מעבר לגבול היעד העליון שמתיר החוק. ראוי להזכיר כי הפעם האחרונה שבה נרשם גירעון כה גבוה היה באוקטובר 2013.

בימים האחרונים, כפי שכתבנו בבלוג זה, משרד האוצר לא יכול היה עוד להסתיר את נתוני הגירעון התקציבי, ובצל נתוני ינואר-פברואר נחשף מה שהיה צפוי, ויש אומרים אף ברור מאליו: הגירעון הממשלתי מאיים וקרוב לשלב שבו הוא יצא משליטה, כתוצאה ממדיניות הגדלת ההוצאה הממשלתית והפחתת המסים. עידוד הפעילות הכלכלית במדיניות מרחיבה בשלל פרויקטים, פריצת מסגרות והסכמי שכר ודחייה בהכרה בהוצאות יצרו גירעון מבני מסוכן וחמור.

משבר כלכלי, אם יפרוץ, עלול לדרדר את המשק במהרה לחריגה תקציבית ובכך ייגרר המשק לגירעונות גבוהים עוד יותר, ולסחרור שייאלץ לבצע קיצוצים קשים הרבה יותר במנועי הצמיחה העכשוויים והמרכזיים במשק.

חוזר לעלות

קיצוצים אלה יפגעו עוד יותר בקצב הצמיחה ובסדרי העדיפות הראויים בהשקעות המייצרות צמיחה ומעודדות תעסוקה והשקעה. בעיה נוספת היא שככל שהגירעון אינו מטופל, יש בכך סכנה עתידית באשר למעמד המשק בשוקי ההון והפיננסיים, הטמון בכך שהרעה בנתוני המקרו של ישראל תגרור להתאמות ושינויים בדעת קרנות הון, השקעה וקרנות הגידור באשר למשק הישראלי, תוך חשש כי הממשלה מאבדת את האחריות התקציבית.

אמינות הממשלה בשמירה על התקציב היא אבן יסוד במעמד הכלכלה הישראלית בעיני גורמים פיננסיים זרים. אמינות הממשלה ומשמעת תקציבית הם מהמרכיבים החשובים ביותר במדיניות הכלכלית, אסור לפגוע בכך ובוודאי שלא להמר על כך.

בעיני, הסכנה כפולה, שכן כניסת ממשלה חדשה לפעולה תעודד מהלכים למימוש הבטחות שנתנו בבחירות ומימוש הבטחות שכאלו עשויות לגרור לקיצוצים תקציביים והעלאות מסים, מהלכים הנחשבים בעיני הציבור כפעולות בכיוון הפוך להבטחות שנתנו בבחירות. החשש מפני מצב בו הממשלה מתקשה לעמוד בלחץ הציבור, הדורש לממש את הבטחות הממשלה לציבור הבוחרים עשוי לגרור לפגיעה והרעה במצב המשק. במצב שכזה, כיצד יצטייר שר האוצר הבא בפני הציבור היה ויידרש לממש שורה ארוכה של קיצוצים וביטולי הטבות?

נחזור ל-2003, התקופה שבה בנימין נתניהו היה שר האוצר והאיש שרץ לבקש ולקבל ערבויות מארה"ב לגיבוי החוב הישראלי; התקופה שבה יחס החוב-תוצר עמד על 103% והריבית על החוב הממשלתית היתה דו ספרתית; התקופה שבה היינו רחוקים מעט ממשבר בועת הדוט קום, כשהצמיחה לא הצליחה להפחית את הגירעונות הממשלתיים, מטבע זר בהיקפים חסרי תקדים זרם במהירות מבנקים ישראלים לחשבונות מעבר לים ועתיד המשק עמד בסכנה.

מוציאים יותר

מדיניות נכונה של נתניהו כשר אוצר בלמה את החוב האדיר והכניסה את המשק הישראלי לעידן של 15 שנים טובות של הפחתה עקבית ביחס החוב-תוצר, עלייה בצמיחה ובתעסוקה. אותה הפחתה הביאה לצניחה בתשלומי הריבית של המשק, לגמישות פיסקלית ואמינות ממשלתית. היא מהגורמים שאיפשרו למשק לשגשג ואת המהלכים של הפחתות המסים שהנהיגו ממשלות ישראל בשנים האחרונות.

המפתח למדיניות כלכלית חברתית טמון במשמעת ובאמינות ולא בפזרנות. לא ניתן לבנות ולתכנן מדיניות כלכלית על סמך ציפייה להכנסות מפתיעות התקווה שתחזיות ההוצאה אינן מדויקות.

איך הגירעון ישפיע עלינו – כל התרחישים

העלאת מסים: בסבירות גבוהה, הממשלה הבאה תיאלץ להתמודד עם סוגית המסים ואפשר שיהיו הטבות שיבוטלו ואף מסים שיועלו, השאלה היכן וכמה. ככל הנראה העלאת המסים תתחיל דווקא במקומות הקלים והפשוטים יותר ליישום. אם לא יתרחש אירוע דרמטי והגירעון יירד במארס-אפריל, סיכוי גבוה שנראה פעולה במסים הניתנים לעדכון ושינוי מהיר יחסי, כמו העלאה של המע"מ ועד למס הכנסה על הכנסות גבוהות.

העלאת מסים וקיצוצים במשרדי הממשלה: בזמן שהשיח על העלאת תקציב הבריאות צובר תאוצה, נראה שלא יהיה מנוס מפגיעה גם בתקציבים שסומנו כתקציבי ברזל, או ככאלה שנהוג לצפות כחייבים לעלות אחרי הבחירות. ייתכן שבטווח הקצר יבוצעו קיצוצים גם בתקציבי הבריאות, החינוך, הרווחה, וייתכן שאף משרד הביטחון וצה"ל ייאלצו לתרום את חלקם, כדי לא לגרור את המשק למקום שפגיעה שתצמצם את כלל תקציבי המשרדים.

עצירת תוכנית מחיר למשתכן: הביקורות על מחיר למשתכן ויעילותה בהפחתת מחירי הדיור, עלולות להביא את הממשלה הבאה לבטל את התוכנית וליישם שיטת שיווק קרקעות אחרת. כזאת שלא תביא לספסרות במחירי הקרקע מחד, אך שלא תייצר בור בהכנסות המסים מאידך.

הפסקת תוכניות נטו למניהן: תוכניות נטו יצרו מלכוד, יישומן נראה צודק ומיטיב עם הציבור הרחב, אך עלותן למשק גבוהה מאוד. נראה כי חלק מהתוכניות הללו יבוטל כדי לחסוך את ההוצאות התקציביות בגינן.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

תמונת הכור הפגוע בצ'רנוביל - מתוך הסדרה בשם זה

מכשל לקטסטרופה: מה אפשר ללמוד מצ'רנוביל על הכלכלה העולמית

הסדרה צ'רנוביל מתארת תרבות שקר והסתרה שמובילה לאסון, וניתן ללמוד ממנה על הסיבות שבגינן אנשים שאמונים על מערכת מסוכנת נכשלים בתפקידם ■ כשמתעסקים עם איזון עדין של כוחות, יש להיזהר מאובדן שליטה והטייה חדה של ההגה לכיוון אחד

בית ספר

תפסיקו לנחש איך ייראה שוק העבודה בעתיד - ותתחילו להתכונן

אחת הביקורות על הכשרה מקצועית בבתי ספר תיכון ובכלל היא חוסר רלוונטיות לצורכי המעסיקים ולתנאי השוק המשתנים. כשאנחנו מדברים על עולם תעסוקה משתנה והיעלמות של משרות, חשוב מאוד להקנות לצעירים מיומנויות עסקיות וכלים להבנת מציאות עסקית משתנה

ענבל אורפז

איך (זה) להיות אישה בהיי-טק?

שם הארוע - הייטקיסטיות, דאטה ומה שביניהן ■ מקום - משרדי Samsung Next , שרונה, תל אביב ■ תאריך - 12.6.2019 ■ דוברים: ענבל אורפז, יועצת אסטרטגית ומומחית לתחום הסטארט-אפים והחדשנות, מייסדת יוזמת #אישהבהייטק לקידום תעסוקת נשים בהייטק; פאנל מקצועי בהנחיית אייל קלינג מ-AddedValue: נועה גלבוע ועדן כהן HR Growth Partner at AddedValue, גלית מינקין HRBP at Similarweb וציפי נדב HR manager at Nexar

כתבות שאולי פיספסתם

*#