שיחת הטלפון המאיימת של טראמפ לתעשיינים

מצד אחד, נשיא ארה"ב דורש מהתעשיינים להגדיל את היקף האמריקאים שמועסקים במשרות ייצור. מצד שני, האבטלה בארה"ב כל כך נמוכה, שהמעסיקים מתקשים למצוא ידיים עובדות

יוסי פריימן
יוסי פריימן
טראמפ מדבר בטלפון
אחוז הולך וגדל של אנשים מדווח כי אינו עונה לטלפון גם אם הם מזהים את המספרצילום: JONATHAN ERNST/רויטרס

באחת מפגישותי בשבוע החולף ישבתי עם תעשיין ואיש עסקים אמריקאי שביקר בישראל, שסיפר על הטלפון שקיבל ידידו מלשכתו של הנשיא טראמפ. כן - זו לא טעות - תעשיינים אמריקאים מקבלים שיחות טלפון ישירות מנשיא ארה"ב. על קו הטלפון היו נציגי הנשיא, שניסו לשכנע אותו להקים מפעל המעסיק כמות משמעותית של עובדים על אדמת ארה"ב, לבל יבחר להקים את המפעל החדש במדינה אחרת.

הם אינם היחידים. טראמפ מעביר את המסר באופן אישי לכל חברה משמעותית. בעלי חברות ומפעלים שלא יגדילו את היקף התעסוקה בארה"ב ויבחרו להקים מפעלים מעבר לים, עלולים להיות מחויבים בעתיד בשיעורי מס גבוהים יותר. מדובר רק על חברות אמריקאיות שמשלמות מסים בארה"ב.

המטרה של טראמפ ברורה: להחזיר את הייצור לאמריקה. הנשיא מבקש להגדיל את היקף האמריקאים המועסקים בחברות הזרות והאמריקאיות דווקא במשרות ייצור, ולמלא בכך מרכיב חשוב מהבטחות הבחירות שלו. הגישה של נחישות ותקיפות שמפגין הנשיא והממשל היא סגנון שטרם נראה בארה"ב, בוודאי שלא בשנים האחרונות, כשהלחץ להחזיר מפעלים לארה"ב הוא ישיר ודורסני.

אולם לדברי התעשיין שפגשתי, הבעיה שבפניה ניצבות החברות היא שבשיעורי אבטלה כל כך נמוכים, שכוללים בעיקר אבטלה חיכוחית (שנובעת בעיקרה ממעבר עובדים ממשרה למשרה), מתקשים המעסיקים למצוא ידיים פנויות שיאיישו את אותם המפעלים. ביטוי לביקוש הער לעובדים בא לידי ביטוי בעלייה בשכר העבודה וברמת הניצולת התעשייתית.

מאז 1993 מספר מפעלי הייצור בארה"ב נמצא במגמת ירידה דרמטית. המשבר הכלכלי של 2008 גרם לקשיים רבים גם בתעשיית הרכב האמריקאית, בין היתר גם חברות כמו קרייזלר וג'נרל מוטורס המצב עודד את המעבר לייצור מחוץ לארה"ב, ובכך הגביר את המגמה של נדידת קווי ייצור, במיוחד בתעשיות עתירות הון, לעבר מדינות מתפתחות על פני המדינות המפותחות שבהן עלויות הייצור זולות משמעותית.

בין 2007 ל-2015 קטן מספר המועסקים בתעשייה האמריקאית ב-2 מיליון עובדים. עבור כלכלה של 300 מיליון אזרחים מדובר בשחיקה רחבת היקף.

טראמפ, שחרט על דגלו את האימרה "make America great again", מבקש להחזיר עטרה ליושנה, ובמקום מסורת ארוכת שנים של התמקדות בסקטור השירותים כמקור לערך מוסף גבוה, הנובע מאיכות ומקצועיות אנושית, מבקש לפעול להשאת התשואה לעובד כבר ברמת קווי הייצור, ובכך להחזיר לארה"ב את כוחה כמובילה בתחומי התעשייה.

מחזירים עטרה ליושנה

ישראל מזניחה את התעשייה

גם בישראל התעשייה המסורתית מתכווצת; מפעלים נסגרים ונודדים למדינות מתפתחות או מעודדות ייצור אחרות. מי שנפגעים מהמגמה הזאת יותר מכל הן ערי הפריפריה בצפון ובדרום.

מערכה דומה לזו של שנות ה-80 וה-90 בארה"ב מתרחשת כעת בישראל, כשמפעלים נוטשים את ישראל שנהפכת יותר ויותר לכלכלת שירותים בהובלת תעשיית ההיי-טק החזקה. אולם גם ענף ההיי-טק נמצא בישראל במצב שבו הפעילות המקומית מבוססת ברובה הגדול על פיתוח ומחקר של תוכנה, ופחות על תעשיות הייצור של רכיבים ושבבים.

בודדות בנוף הזה הן חברות העוגן, הנהנות מזמינות גבוהה של כוח אדם צעיר ואיכותי לצד הטבות מס ומענקים, כמו אינטל, מלנוקס וחברות היי-טק נוספות שמייצרות רכיבים ושבבים בישראל. אולם מרבית התעשייה המסורתית נדדה אל מחוץ לישראל.

המשבר שעובר על חברת טבע מגיע גם הוא בתזמון גרוע לתעשייה הישראלית. טבע, שהיתה אחת מהמעסיקות הגדולות במשק הישראלי, מוכרת או סוגרת חלק ממפעליה בארץ, אחרי שבשנים האחרונות היתה מחברות התעשייה הבולטות שעוד ייצרו בישראל ושיווקו את עיקר תוצרתן ברחבי העולם.

על רקע הבחירות המתקרבות לכנסת, ניתן לתהות האם משרד האוצר, בתמיכת ראש הממשלה, יוביל מדיניות כלכלית רחבה ומעמיקה של מתן מענה ממשלתי למניעת נטישת מפעלי תעשייה ולעידוד החזרה לייצור איכותי ורווחי בישראל.

מדינת ישראל, שחרטה על דגלה את מעמד ה"סטארט-אפ ניישן", נדרשת להירתם להשאת הפריון לעובד ועידוד ההשקעה בייעול ושדרוג קווי ייצור כצעד מרכזי לשמירת התחרותיות והרווחיות. העובדה המדאיגה היא שכלכלת ישראל מתבססת יותר ויותר על סקטור השירותים ומזניחה את המפעלים והתעשייה.

בישראל יש זמינות הון, ידע ואנרגיה, וראוי להציב את סוגיות הייצור והפריון בראש סדר העדיפות הלאומי כצעד לחיזוק המשק, עידוד הצמיחה ושמירת תנאי סחר טובים לפועלים מישראל.

יוסי פריימן

יוסי פריימן | |זווית חדה

מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. במסגרת עיסוקו התמחה, בין השאר, בניהול סיכונים ופעילות פיננסית בהיקף נרחב ובמגוון רבדים: התזרימית, המאזנית והכלכלית. חבר ועדות השקעה בגופים בנקאיים וציבוריים. מחזיק רישיון לעסוק בייעוץ וניהול השקעות וחבר בארגון סוחרי המט"ח העולמי (ACI) משנות ה-80. בעל השכלה אקדמית בתחומי הכלכלה, מינהל עסקים, כלכלה חקלאית, המדעים(Msc)  והמשפטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker