מאמא תרזה והפרלמנט הסורר: מה יקרה לבריטניה ביום שאחרי כישלון ההצבעה? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאמא תרזה והפרלמנט הסורר: מה יקרה לבריטניה ביום שאחרי כישלון ההצבעה?

ממשלת מיי נחלה אמש תבוסה צורבת, חריגה בהיקפה אף בראיה היסטורית, כשגם רבים מחברי מפלגתה הצטרפו והצביעו נגדה הצעתה והצטרפו לאופוזיציה ■ 4 תרחישים אפשריים ליום שאחרי

תרזה מיי בצאתה מדאונינג 10
PETER NICHOLLS/רויטרס

אתמול נפל דבר בבריטניה. כצפוי, תרזה מיי, ראש הממשלה, הפסידה בהצבעה הדרמטית על אישור הברקזיט בפרלמנט. שנתיים וחצי מאז 23 ביוני 2016, שבו החליטו הבריטים לנטוש את חברותם באיחוד האירופי ברוב זעום של 52%.

מהלך ההתנתקות המורכב חייב הסכמה בין הצדדים ל"גירושין". על רקע ההשלכות הנרחבות של המהלך, הצפוי לשנות את מעמד הסחר של אנגליה עם שותפת הסחר העיקרית שלה, מתקשים באנגליה לעכל ולאשרר את המהלך. החלום לעצמאות מלאה בקביעת מדיניות ההגירה, הדיג, הסחר והכלכלה הבריטית נדרשת להתמודד עם המציאות בכפר הגלובלי, שבו ההאטה הכלכלית ומשבר האשראי גרם לזעזועים ולחיפוש בלתי מתפשר של מקסום תנאי סחר כקרש הצלה כלכלי-פוליטי.

באנגליה משדרים עסקים כרגיל, בעוד לעולם העסקי ובמיוחד לסקטור הפיננסי מדובר ברעידת אדמה כלכלית, שכן ניתוק לא מוסדר יגרור את הפועלים מאנגליה לתנאי מסחר קשיחים במיוחד בפעולתם עם האיחוד האירופי. בשעה שהפוליטיקאים עוסקים בתיאוריות התנתקות המנותקות ממדיניות האיחוד, ואף פועלים להדחת ממשלת מיי, בעסקים נדרשים להחלטות אופרטיביות.

ממשלת מיי נחלה אמש תבוסה צורבת, חריגה בהיקפה אף בראיה היסטורית, כשגם רבים (118) מחברי מפלגתה הצטרפו והצביעו נגדה הצעתה והצטרפו לאופוזיציה, ובכך גררו להפסד ברוב של כשני שליש מחברי הפרלמנט.

תושבי בריטניה, שבחרו בהתנתקות, מתקשים לראות את משמעות ההיפרדות מהאיחוד האירופי. בבלוג זה כתבנו כבר לפני כחודשיים על ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופי, רגע לפני שההצבעה היתה אמורה לצאת לדרך, אולם זאת נדחתה. בפוסט זה נדון בנזקים שגרם הברקזיט לבריטניה ובתרחישים האפשריים בעקבות כישלון ההצבעה.

ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, בפרלמנט
Mark Duffy/אי־פי

קצב הצמיחה הנמוך ב-G7

אי הוודאות המתמשכת פגעה בכלכלה הבריטית ואף החריפה בחודשיים האחרונים, לאור דחיית ההצבעה שהאריכה את משך הזמן שבו הכלכלה נתונה באי ודאות. אזהרות שנשמעו מצד חברת דירוג האשראי מוד'יס מלמדות על החשש מהשלכות המשבר על שוק האשראי המקומי ואף הגלובלי, ומעלה את הסיכונים שלהם חשוף המשק הבריטי.

הנזקים שספגה כלכלת בריטניה עוד לפני יישום הברקזיט הם משמעותיים: הליש"ט איבדה מערכה אל מול היורו והדולר; חברות רבות שינו את תוכניות ההתרחבות שלהן ברחבי בריטניה; הצמיחה האטה משמעותית; וגם שוק הנדל"ן ספג מכה משמעותית ונרשמה ירידה במחירי הבתים. בתשובה לשאלה הניצחת האם הברקזיט טוב או לא לבריטניה ניתן לענות בצורה פשוטה: טרם יישום הברקזיט בריטניה הובילה את כלכלות G7 במונחים של שיעור הצמיחה, וכעת, שנתיים אחרי, קצב הצמיחה שלה הוא הנמוך מכולן. כל זאת בזמן שהכלכלה העולמית נמצאת ברמות שיא במחזור העסקים.

כל האינדיקטורים הללו פגעו בתחושת העושר של אזרחי בריטניה. על פי לוח הזמנים הקיים, הברקזיט צפוי להיכנס לתוקף ב-29 במארס 2019, וההסכם ההפרדות שהיה אמור לאשר הפרלמנט הבריטי לא ייכנס לתוקף - ובמקומו ייכנס הסדר אחר.

המפסידות הגדולות: גרמניה, צרפת ובריטניה

רגע לפני שנדון בתרחישים השונים ביום שאחרי כישלון ההצבעה, נסביר קודם מה המשמעות של האיחוד האירופי והפרידה ממנו. האיחוד האירופי הוא ארגון של 28 מדינות המקיימות ביניהן שוק והסכמי סחר. המכנה המשותף לחברות באיחוד טמון במחויבות לשורה של חוקים אחידים המגדירים את תנאי החברות בו. האיחוד האירופי, במתכונת הנוכחית שלו, הוקם ב-1992 על בסיס אמנות שגובשו לאחר מלחמת העולם השנייה, כתשובה לסכסוכים שהובילו למלחמה ועל בסיס הסכמים בקרב חברות.

הרעיון שעומד מאחורי האיחוד הוא שקשרי מסחר הדוקים בין מדינות האיחוד יביאו לשיתוף פעולה כלכלי בין מדינות שכנות וסמוכות, וכי קשרי מסחר טובים ימנעו סכסוכים צבאיים. שלושת המדינות המובילות את האיחוד האירופי הן גרמניה וצרפת לצד בריטניה, ואחריהן הולנד, ספרד, איטליה, בלגיה, פולין, שבדיה, אוסטריה, אירלנד פורטוגל, פינלנד ומדינות מזרח אירופה. מי שנהנות מהסכמי האיחוד האירופי יותר מכולן הן הכלכלות הגדולות בריטניה, גרמניה וצרפת, שנהנות מנגישות לשוקי יעד ליצוא הסחורות שלהן תחת הסכמים, המשמשים מעין שווקים מובטחים. לכן, ניתן לצפות שבריטניה, גרמניה וצרפת תהיינה המפסידות הגדולות מהפרישה של בריטניה.

האיחוד האירופי עשוי לאפשר ככל הנראה לבריטניה לדחות את יישום הברקזיט בכמה חודשים כדי לאפשר לה להתארגן. מה שהאיחוד לא מוכן זה לשינוי משמעותי בהסכם אליו הגיעו המדינות יחד עם תרזה מיי, שמסדיר את יחסי הסחר שבין בריטניה למדינות האיחוד עם יישום הברקזיט.

ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, בפרלמנט
House of Commons/אי־פי

מהם התרחישים האפשריים?

1. הצבעה חוזרת בפרלמנט: ייתכן ששינויים פוליטיים בבריטניה ייאלצו את הפרלנט הבריטי לאשר את ההסכם מאוחר יותר, ובתרחיש כזה לפחות תחזור הוודאות. אולם זמן ההמתנה בהיעדר הסדר יפגע בחברות ובעסקים המתכננים לטווח ארוך ונדרשים לוודאות.

2. שינוי ההסכם מול האיחוד האירופי: האיחוד האירופי הצהיר כי לא יסכים בשום אופן לשינוי בסעיפים בהסכם הברקזיט עם בריטניה. מצב שבו בריטניה לא תאשר את ההסכם יכול להביא את בריטניה ללחוץ על האיחוד כדי למנוע בכל מחיר פרישה ללא הסכם - מהלך שעשוי לפגוע גם באיחוד. לכן, נראה שאין לפסול מצב שבו הצדדים יפתחו את ההסכם במטרה לתקן מרכיבים מרכזיים בדרישת הפרלמנט ויתקנו אותו.

מה שמשותף לתרחיש זה ולתרחיש ההצבעה החוזרת הוא תוספת של חודשים נוספים של אי ודאות, שגורמת נזק לכלכלה הבריטית, כשחברות ומוסדות עוברים לפעול מחוץ לאנגליה ובכך פוגעים בכל שרשרת העסקים, ובהם נדל"ן למשרדים; תעשייה ומגורים; משרדי רו"ח ועו"ד; מסעדות; נהגי המוניות; ורבים נוספים.

3. משאל עם שני: בהנחה שהציבור הבריטי התפכח מהצבעת המחאה בעד הברקזיט והבין כי יישום הברקזיט ייפגע בכל אחד מאזרחי בריטניה, לפחות במבט לטווח הקצר, נראה כי לחץ ציבורי נרחב למשאל עם חוזר, יוכל לבטל את המשאל הקודם. אם בריטניה תחזור בה מהברקזיט, נראה כי צפוי לפחות בטווח הקצר אפקט חיובי כתוצאה מיצירת אווירת ודאות וסופיות הדיון באשר לנושא הברקזיט.

4. ברקזיט ללא הסכם (התרחיש הגרוע ביותר): התנתקות ללא הסכם היא הגרועה ביותר מבין כל האפשרויות. אם יש משהו שהכלכלה והשווקים שונאים זה חוסר ודאות, ובמקרה הזה מדובר בהיעדר הסכמים העלולים לגרור לנטישת חברות ועסקים, מהלך שיפגע במשקי הבית ובכלכלה הבריטית. ניתוק קשרי הסחר עשוי לגרור למחסור במוצרים שבריטניה מייבאת מחברות באיחוד האירופי ולמנוע יצוא במוצרים שיידרשו לרגולציה ורישוי במדינות האיחוד. ללא הסכמי סחר בריטניה עשויה להתקל בקשיים ברכש מוצרים, ובמיוחד בכאלו הנדרשים לצורך שימוש בתהליכי ייצור, מוצרי ביניים וחומרי גלם, שייצרו מחסור ופגיעה במשק המקומי ובכושר היצוא במישרין ובעקיפין.

מדובר רק בקצה הקרחון בתרחיש שכזה, שכן שירותים רבים ואף פעילות עבודה רציפה של חברות עסקיות, ובמיוחד מוסדות פיננסיים ומפעלים הנדרשים לרישוי, ולשיתוף פעולה בקרב חברות האיחוד, עלולים להיפגע מרמת אספקת יבוא של חומרים ומוצרים המשמשים מפעלים, עסקים וחברות ועד ליצוא תוצרת לשותפות סחר מזה שנים רבות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מערכת אבטחת סייבר X-Force של IBM

תעשיית הסייבר מחפשת 3 מיליון עובדים - וטרם החליטה כיצד להכשיר אותם

אנשי אבטחת מידע הם רכיב קריטי במערך האבטחה של ארגונים, ולרוב מהווים את החוליה החלשה באותו מערך - בשל המחסור החמור בכוח האדם ■ אבטחת מידע הינה מקצוע שקיים בקושי 20 שנה ולכן מנגנוני ההכשרה חדשים ומספר גופים בינלאומיים מגדירים תקנים ומקצועות באופן שונה.■ חמור מכך - לאנשי אבטחת מידע "טריים" חסר ניסיון מעשי שהוא מהותי במשרות מסוג אלו

כתבות שאולי פיספסתם

*#