הפוסט-טראומה של 2008 הגיעה רק ב-2018 - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפוסט-טראומה של 2008 הגיעה רק ב-2018

קוראי בלוג זה בוודאי עוקבים אחר הניתוחים שהובאו כאן והצביעו על שלל בעיות בשווקים המתעוררים ברחבי העולם עקב רצף העלאות הריבית בארה"ב. אלו יצרו לחץ לפיחות במטבעות של מדינות רבות בעולם, והכניסו את כלכלתן לכדי סחרור אינפלציוני

סוחר בבורסה בברזיל מביט במסך בפחד, על רקע הירידות לאחר הברקזיט
Andre Penner/אי־פי

אחרי שנים של פריחה וצמיחה כלכלית, עליות בשוקי המניות, ירידה באבטלה ואפילו קיפאון באינפלציה ושיפור במצבו של מעמד הביניים, ניצבת הכלכלה העולמית בפני תקופה מאתגרת, כשברקע סימנים של משבר כלכלי חדש. דצמבר האחרון היה קשה במיוחד בשווקים הפיננסים, כשעוצמת הירידות שנרשמו במדדים המובילים הזכירה לרבים זיכרונות כואבים ממשבר פיננסי חמור וממושך, כפי שהתרחש ב-2008.

שר האוצר האמריקאי, סטיבן מנוצ'ין, נקט בפעולה אחראית וזהירה; עם התפתחות מגמת הירידות החדות בשוק ההון האמריקאי, התקשר מנוצ'ין למנכ"לי הבנקים הגדולים בארה"ב, ובחן עמם האם בידם מספיק מקורות ואמצעים שיספקו את הנזילות הנדרשת בשלב הנוכחי כדי לצלוח משבר פיננסי. הגם שהתוצאה של הבדיקות הללו הצביעה שאין כל בעיה של נזילות בבנקים האמריקאים, היא הצליחה לעורר מחדש ולשחזר לפעילים ותיקים את טראומת הנזילות זו שמשקיעים רבים חוו בעטיו של משבר הנזילות הקשה של 2008, כשמשקיעים ביקשו לממש החזקות חבולות ומנגד נענו בשלילה בשל היעדר אמצעים לפרוע התחייבויות או לשלם עבור נייר הערך הממומש.

הפחד של המשקיעים משחזור של 2008 מתורגם לפעולות מסחר ותנודתיות, ומי שמתפרנסים מהמגמות הללו הם מפעילי המודלים למסחר אלגוריתמי. קרנות גידור המאיצות מגמות מסחר עושות שימוש בהודעות וחששות ומאיצות את הפניקה, דרך שבירה של נקודות סטופ לוס.

שתי אמירות מפורסמות מסבירות את חשיבות חוסנה של כלל המערכת הבנקאית: האמירה שלפיה המשקיעים לא נכנסים לפניקה עד שהבנק המרכזי לא בפניקה; ודבריו של סטנלי פישר בתקופת משבר הסאב פריים של 2008, כי מדינה אינה גולשת למשבר בסביבה של בנקים חזקים.

אולם האם צדק מנוצ'ין במהלך שנקט, או שמא נטל סיכון מיותר? מי שלא חווה את משבר 2008, לא מבין את עומק השבר שאליו יכול שוק ההון לגלוש במהירות. פעולתו של שר האוצר האמריקאי נדרשה להישמר כסוד כמוס, שאפשר לפרסמו רק בדיעבד, זמן רב לאחר שחלפה הסכנה. ברור שהצעד של מנוצ'ין לא היווה את הסיבה העיקרית לנסיגה בשווקים, ואף ששר האוצר פעל כנדרש, הרי שדבר פרסום המהלך בזמן המשבר היה בו סיכון.

הכלכלה האמריקאית מעכלת את רצף העלאות הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי מאז סוף 2015, בקצב אטי ורק כשהמהלך מתגלגל התעשייה, כשהריבית לטווח ארוך (10 שנים) נוסקת אל מעל לרמת 3%, והריביות מתחילות להשפיע ולקרר את הפעילות הכלכלית, שכן אז גם השווקים מגיבים.

לפי שעה, יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב, ג'רום פאואל, העומד אף בראש ועדת השוק הפתוח (FOMC) האחראית על קביעת ריבית הבסיס של הדולר, משדר התעלמות וחוסר עניין באשר לתגובת השווקים להעלאת הריבית האחרונה ולירידות החדות שנרשמו בשווקים הפיננסים. בשבוע שעבר, לאחר העלאת הריבית ב-0.25% לרמה של 2.25% עד 2.5%, צנחו המדדים המרכזיים, ומאז הם מתקשים לשוב ולהתאושש, שכן כדברי היו"ר, לפי תחזית הבנק המרכזי, הריבית עשויה לעלות עוד פעמיים במהלך 2019.

אחד האינדיקטורים למגמות בפעילות הכלכלית ולהאטה הוא מחיר הנפט, שמושפע הן מהיקף ההיצע ובמיוחד מהיקף הביקוש. לצד השפעת המלאים והפעילות הערה של סוחרי אלגו ומנועים דיגיטליים, הרי שהאטה כלכלית ועמה הציפייה לירידה בביקושים משפיעה במהירות ובמישרין על מחיר הנפט. לדעת כלכלנים, הצלילה החדה במחיר הנפט משקפת ומסבירה את החששות הכבדים מהאטה כלכלית.

האם יש למשבר בשווקים סימנים בכלכלה הריאלית?

קוראי בלוג זה בוודאי עוקבים אחר הניתוחים שהובאו כאן והצביעו על שלל בעיות בשווקים המתעוררים ברחבי העולם עקב רצף העלאות הריבית בארה"ב. אלו יצרו לחץ לפיחות במטבעות של מדינות רבות בעולם, והכניסו את כלכלתן לכדי סחרור אינפלציוני. ארה"ב חופשיה לנהל את מדיניותה המוניטרית ולהעלות את הריבית ככל שיידרש, אולם להחלטות במדינת מפתח כארה"ב יש השפעה גלובלית הפועלת כבמנגנון תמסורת השונה מיתר הכלכלות.

צמצום פער הריביות שבין ריבית אג"ח חברות לאג"ח ממשלתי דולרי סימן לרבים כי השווקים נעים לעבר משבר. מבחן המציאות מלמד על כמה סימנים העשויים להעיד על האטה בשווקים, אך לפי שעה לא מדובר במשבר חמור שעלול לעצור את הצמיחה העולמית. המשבר בשווקים מתבסס על הנקודות הבאות שאחריהן כדאי לעקוב:

מסימני המשבר

הריבית העולה מקררת את שוק הדיור האמריקאי – התאוששות שוק הנדל"ן האמריקאי, שלוותה בעליה חדה בביקוש ובנסיקה בהיקפי הבנייה ובהשקעות במשק האמריקאי נבלמה בצורה דרמטית עם עליית הריבית. אמנם שיעורי המינוף הגבוהים של 2008-2006 מזמן לא כאן, אבל שוק הדיור שסיפק דלק משמעותי לצמיחה בארה"ב החל להתכווץ, ועמו חברות בנייה ויזמות הנקלעות לקשיים.

2019 עשויה לשמש שנת מבחן להמשך העלאות הריביות. הפדרל ריזרב אמנם הצהיר על כוונתו להעלות את ריבית הדולר, אולם לאור העובדה שבשווקים צופים האטה כלכלית בעוד תחזית הבנק המרכזי הפוכה לקונצנזוס, והעובדה שבחוזים העתידיים על הריבית הפדרלית נראים כבר מדדים הולכים וגוברים לכך שמהלך עליית הריבית ייעצר ב-2019, ניתן לצפות לתנודתיות ואי ודאות עד לגיבוש נתיב הריבית ל-2019.

הבנקים המרכזיים, FED ו-ECB, לא רוכשים יותר ניירות ערך – הבנק המרכזי האמריקאי חדל לרכוש אג"ח, במסגרת שינוי המדיניות והעלייה בריבית, וכיום לא רוכש אג"ח וניירות ערך בשוק ההון, כך שלרשות השווקים רמת נזילות נמוכה מבעבר. לרשות הבנק המרכזי האירופי תיק אשראי שגדל בכ-1.5 טריליון יורו במסגרת המדיניות המרחיבה ורכישת האג"ח. הבנקים המרכזיים במהלך הנוכחי פועלים לצמצום האשראי, מקטינים את הנזילות וכמות הכסף בשווקים. המהלך עצמו מביא לצמצום מוניטרי בשווקים.

מחיר הנפט צנח וממשיך לצנוח – הקריסה המהירה והפתאומית במחיר הנפט לרוב מעידה על שינוי במגמה, אירוע בעל פוטנציאל למשבר כלכלי או נסיגה בשווקים. מחירי נפט נמוכים מדי, אם שוררים לאורך זמן, משפיעים על שלל תעשיות, ובהן אלו המייצרות תחליפי נפט, ומשפיע על כדאיות השימוש בחלופות ככלי רכב חשמליים ועוד פתרונות שנועדו לחסוך שימוש בדלקים יקרים ומזהמים. לצד ההשפעה של השינוי החד במחיר הדלקים, המהלך מעיד על חשש עמוק מהאטה בפעילות הכלכלית הגלובלית עם התרחבות מלחמת הסחר ארה"ב–סין, הירידה בשיעורי הצמיחה במדינות מתפתחות והפגיעה ברווחיות, סמנים המעידים על העתיד להתרחש.

מלחמת הסחר של טראמפ – אחת הסיבות לירידות בשווקים היא מלחמת הסחר, שמשפיעה בפועל על הצמיחה של הכלכלה העולמית. כלכלנים בכירים העריכו שהתועלת של מלחמת הסחר עבור ארה"ב היא שלילית; כך למשל היא נדרשה לפצות חקלאים ב-11 מיליארד דולר עקב הגבלות על יבוא של סחורות מסין. נראה כי כל עוד ארה"ב וסין לא יגיעו בניהן להסכם סחר מוסדר, החששות ואי הוודאות בשווקים כתוצאה מהמלחמה הזאת יימשכו. בניגוד למשבר 2008, במצב של הידרדרות משמעותית בכלכלות, יכול טראמפ לסגת בהדרגה או באופן מידי מהמלחמה ולהביא להתאוששות יחסית מהירה.

פגיעה בתחושת העושר – גם אם מהלך הירידות בשווקים ייבלם, יתוקן והעליות ישובו, לאירועים בשווקים תהיה השלכה על הכלכלה הריאלית ועל הביטחון של הצרכנים, פגיעה בביטחון הצרכנים עלולה להביא לצמצום בביקושים, כך שהקטנת הצריכה תגרור לירידה בהשקעות בכלכלה האמריקאית ובכלל, ובכך יומר אי הוודאות להאטה בכלכלה הריאלית.

לסיום, לאור החידושים הטכנולוגים של 2018 לעומת המציאות של 2008, והמשקל הרב שניתן לסוגיית השפעת המסחר הממוחשב-הדיגיטלי בבורסות השונות, העובדה כי המסחר נהפך אלגרסיבי מאוד והמידע מתורגם באופן מידי, גורמת לכך שהתגובות בשווקים הפיננסים לא יכולות לשמש אינדיקציות לעוצמת המשבר. גם האטות קלות בצמיחה מתורגמות לתנודות קצרות ומהירות בבורסות ומובילות למסקנות וחששות כי המצב חמור בהרבה.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מפגין ממתנגדי הברקזיט מגיב לתוצאות ההצבעה

השמאל והאיחוד האירופי: סיפור אהבה-שנאה

בדיון המתנהל באירופה בנושא המשך קיומו של האיחוד במתכונתו הנוכחית, ישנה חלוקה ברורה יחסית בין התומכים בהמשך קיומו שמגיעים ברובם מהשמאל האירופי לבין המתנגדים לו שמגיעים ברובם מן הימין. ואולם, לפני עשרים שנה התמונה היתה הפוכה לחלוטין

כתבות שאולי פיספסתם

*#