הברקזיט יוצא לדרך: מה יקרה בעקבות ההתנתקות הכלכלית המשמעותית בהיסטוריה? - יוסי פריימן - הבלוג של יוסי פריימן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הברקזיט יוצא לדרך: מה יקרה בעקבות ההתנתקות הכלכלית המשמעותית בהיסטוריה?

הממשל הבריטי אומר כי בכוונתו להגביר את הסחר עם מדינות רבות ברחבי העולם לאחר הפרישה מהאיחוד האירופי, אפשרויות שנמנעו ממנו בעקבות השתייכותה לאיחוד. אבל הדרך לשם לא תהיה קלה - יצירת שווקים חדשים וערוצי סחר מול מדינות דורשת מאמצי שיווק, ולוקחת הרבה מאוד משאבים וזמן

ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי
POOL/øåéèøñ

תרזה מיי, ראש ממשלת בריטניה, נאלצת להתמודד עם השלכות משאל העם בדבר ההפרדות מהאיחוד האירופי כשמצאה עצמה מתמודדת עם פרלמנט עוין, נטישת חברי ממשלה ואיום מתמיד על המשך כהונתה. מיי כתבה בסוף השבוע האחרון מכתב לאזרחי בריטניה, שלפיו החל עידן של התחדשות לכל המדינה.

הברקזיט שיצא לדרך לפני יותר משנתיים, טרם הגיע להסדרה מול האיחוד האירופי וגם כיום הוא אחד הנושאים הכלכליים המדוברים ביותר בתקשורת העולמית. מעבר לכך, הרי שאי ההסדרה של נושא הברקזיט בצורה חלקה ומהירה כבר גרמה לנזק לכלכלה הבריטית, שחיקת הליש"ט ונטישת עסקים, שכן אי וודאות רעה לכל אלו העושים עסקים.

כעת, מנהיגי האיחוד האירופי מתכנסים כדי לדון בהסכם הפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי, וגם אם יאושר הנוסח המבוקש על ידי האירופים הרי שההסכם יצטרך לשם אישורו לעבור ברוב קולות בפרלמנט הבריטי ושם צפויים לראש הממשלה מיי מכשולים לא פשוטים. מנגד, האלטרנטיבה האחרת של פרישת בריטניה ללא הסכם מסודר ומוסכם, עלולה להביא עמה נזקים כבדים מאוד לכלכלה הבריטית, שכן קימיים נושאים וסעיפי סחר רבים הדורשים הסדרה ביום שאחרי.

שר האוצר של בריטניה העריך כי אם המדינה תיאלץ לפרוש מהאיחוד האירופי ללא הסכם, תישא המדינה בעלויות של עשרות מיליארדי ליש"ט. העלויות הללו לא לקחו בחשבון מצב שבו הפרישה החד צדדית תוביל לכאוס כלכלי שממנו בריטניה תינזק משמעותית.

כזכור, תושבי אנגליה הצביעו במהלך משאל עם סוער שהתקיים ב-23 ביוני 2016 בעד הברקזיט ברוב של % 52. כנגד 48%. ווילס גם הצביעה בעד הברקזיט ואילו סקוטלנד וצפון אירלנד הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי. האבסורד הגדול התברר בהמשך כאשר במשאלים שנערכו מספר ימים לאחר ההצבעות התברר שתושבי בריטניה כלל לא רצו את הברקזיט וייתכן שההצבעה בעדו נבעה מלחץ של קבוצות כוח ותופעה של מיאוס מהשלטון הקיים. אנגליה מצאה עצמה בסחרור כלכלי אל מול שותפת הסחר הגדולה והעיקרית, האיחוד האירופי, מבלי שלכך כיוונו המצביעים שבקשו הצבעת מחאה כנגד ממשלה מכהנת ולא כאוס כלכלי.

מהו האיחוד האירופי?

האיחוד האירופי הוא שותפות פוליטית וכלכלית הכוללת 28 מדינות באירופה. הארגון נוסד על בסיס גרעין מצומצם של חברות לאחר מלחמת העולם השנייה, במטרה להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי האזורי בין מדינות באירופה. הרעיון מאחוריו היה כי מדינות החולקות סחר משותף לא יצאו למלחמה אחת בשנייה, ובכך באמצעות יצירת קשרים כלכליים הדוקים בין שכנות למנוע סכסוכים ולקדם את הכלכלות השכנות. מאז האיחוד האירופי התפתח והפך למעין "שוק אחיד" שמאפשר לאנשים ולסחורות לנוע ממדינה למדינה, בתנאי שהמדינות שסוחרות בניהם שייכות לאיחוד האירופי.

פסגת ראשי האיחוד האירופי בבריסל
AFP

מה יקרה לבריטניה ביום שאחרי?

התשובה טמונה בהחלטה שתתקבל ב-11 בדצמבר בפרלמנט הבריטי. השאלה היא כיצד תבחר בריטניה לפרוש, במסגרת הסכם או ללא הסכם. פרישה ללא הסכם עלולה לייצר אי ודאות כלכלית שעשויה לפגוע קשות במשק הבריטי, הנשען על עולם השירותים בכלל והפיננסיים בפרט. החשש הוא כי בריטניה ללא הסדר עם האיחוד האירופי תגלוש למיתון ולמה שכינו בעבר ברקזיט קשה. ספק אם האזרחים שהצביעו בעד הברקזיט שקלו ביום ההצבעה את ההשלכות הקשות והבינו על מה הם מצביעים. על פי מחקר של סוכנות רויטרס נמצא כי הברקזיט גרר לאובדן שווי של כ-2 טריליון דולר בתוך יום מסחר בודד ב-23.6.2018.

המצדדים בשוק החופשי מאמינים כי כוחותיו יהיו לעולם יותר יעילים מאשר תכנון מרכזי של גופים כלשהם. האיחוד האירופי יצר מסגרת של הסכמים, וכעת ייווצר סדר סחר חדש.

השאלה הגדולה היא האם בעקבות הפרישה מהאיחוד האירופי תוכל בריטניה לממש בצורה טובה יותר את היתרונות היחסיים שלה, כלומר, האם היא תצליח לייצא יותר שירותים וסחורות שלא ייצאה בעבר בשל ההגבלות. כמו כן, האם בריטניה תוכל כעת לרכוש סחורות ושירותים רבים וזולים יותר, ובכך למעשה לייצר ענפי סחר חדשים ויעילים יותר. בקצרה, נשאלת השאלה איזה יתרון תשיג אנגליה? ומה טוב יותר לבריטניה, הסדר הקיים וחברות באיחוד האירופי או היפרדות ממנו?

הממשל מרבה לומר כי בכוונת בריטניה להגביר את הסחר שלה עם מדינות רבות ברחבי העולם לאחר הפרישה מהאיחוד האירופי, אפשרויות שהקשו ואף נמנעו ממנה בעקבות השתייכותה לאיחוד. אבל הדרך לשם לא תהיה קלה, יצירת שווקים חדשים וערוצי סחר מול מדינות דורשת מאמצי שיווק, ולוקחת הרבה מאוד משאבים וזמן. בעידן של מלחמות הסחר, יהיה לבריטניה קשה מאוד לפתוח לעצמה שווקים חדשים של יצוא, כשברקע המשק הבריטי ייאלץ להתמודד עם רגולציה מקומית בנוסף לזו שבשווקי היעד, וכן עם גל נטישות של חברות שיבחרו לפעול ממדינות החברות באיחוד והשוכנות בתוכו על פני מדינות לווין ששוכנות מחוץ לאיחוד.

לונדון, אזור בניין הפרלמנט הבריטי
בלומברג

תנודת השווקים ביום שאחרי

בסביבה שבה יציאת אנגליה מהאיחוד עשויה לגרור לשחיקה של 0.6% עד 3% מהתוצר המקומי הגולמי, וכי כישלון הסדרת היציאה מהאיחוד עשוי לעלות לאנגליה 2%-14%, בעוד החיסכון למשק האנגלי צפוי לעמוד על 0.5% בלבד, וכי איכות דירוג האשראי האנגלי צפוי להיפגע במקרה שכזה, ברור מדוע מיי מבקשת למנוע היפרדות קשה ופועלת להסדרת ההתנתקות.

עבור חברות האיחוד, בריטניה מהווה איום כלפי החברות החלשות, העשויות לשקול ללכת בעקבות בריטניה ולנטוש בהסדר נוח את החברות באיחוד. החשש הוא שאם בריטניה תצליח בטווח הארוך לייצר לעצמה תועלות כלכליות מהברקזיט, אז מדינות נוספות עלולות ללכת בעקבותיה ולדרוש אף הן הסדר פרישה נוח.

אם מדינות נוספות יבקשו לפרוש עלול להיווצר אפקט דומינו מסוכן של התפרקות האיחוד מחברות רבות, מהלך שההשלכות שלו אינן ברורות. עם זאת, נראה שתרחיש כזה הוא בעל סבירות נמוכה ביותר, בהנחה שמדינות העוגן הן הבסיס לחיבור שבין חברות האיחוד המבקשות להנות מיתרונות לגודל ומהשותפות עם מדינות כמו גרמניה, צרפת, איטליה, הולנד ובלגיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

אנשים על רקע לוגו פייסבוק

נוירוטיים, מוחצנים או נרקיסיסטיים: מה הפרופיל בפייסבוק אומר עליכם?

מחקרים פסיכולוגיים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי מלבד המידע הגלוי, ההתנהגות הדיגיטלית שלנו חושפת מידע סמוי שלא בטוח שאנו מעוניינים לחשוף, כגון תכונות אישיות, נטייה לדיכאון, לחץ, חרדה, תלותיות ואפילו הפרעות אישיות ומחלות נפש

סיאול, דרום קוריאה

טורונטו וסיאול מציגות שתי גישות שונות לכלכלה שיתופית

ברית הערים המשתפות הוא ארגון המורכב אך ורק מערים ומשמש פלטפורמה לשיתוף מידע ופעולה בין ערים בכל הקשור לכלכלה משתפת. כחלק מהפעילות, נכתבת אמנה המנסה לקדם שיח בנוגע לעקרונות ולהתחייבויות שעל הערים לדבוק בהן בכל הקשור לכלכלה משתפת

כתבות שאולי פיספסתם

*#